תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
24/5/2018 | כנרת - מערב | מים מתוקים | רגוע ונמוך | 0 - 10 מטר | דיג במתוקים - ז'רז'ור |
תפיסות דגים | ||||
---|---|---|---|---|
שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
8:00-15:30 | אחר - ניקל 7 גרם, דמויי Smith Towadi (מקורי וגם חיקוי), ג'יג Jigpara 7g, סיליקון קטנטן עם ג'יגהאד | אמנון מצוי (עדדי) | ||
8:00-15:30 | אחר - ניקל 7 גרם, דמויי Smith Towadi (מקורי וגם חיקוי), ג'יג Jigpara 7g, סיליקון קטנטן עם ג'יגהאד | בינית גדולת קשקש (אישרי/קישרי) | במצטבר - הרבה | |
13:00-14:0 | ניקל קטן - ניקל 7 גרם | בינית ארוכת ראש (קרסין) | 2 | 0.7 |
13:00-14:0 | - ניקל 7 גרם | חפפי (חפף ישראלי) | 1 | 0.2 |
הדו"ח:
יום חמישי הייתי אמור להיות במפגש משפחתי בצפון, מחליט כבר לקחת יום חופש ולנצל חצי יום לדייג בכינרת.
מנסה לגייס שותפים, אך ללא הצלחה. טוב, אז עוד יציאת סולו...
מתעורר בזמן, אבל לפי האור שמתחיל לעלות מבין שהייתי צריך להקדים את השעון.
הנסיעה זורמת, ואני כבר במים ב 6:20. מתחיל בדייג מהחוף ברדוד. רוח מזרחית חלשה השמיים מעוננים ודיי נעים, מקווה שיישאר כך.
דבר ראשון שם את ה Towadi האהוב על המושטים, והם מתחילים לרדוף ולתקוף, עולים כמה קטנים חלקם שוחררו, חלקם לחתולים. מחליף לסיליקון קטנטן עם ג'יגהאד, זריקה ראשונה, בום, עולה מושט גדול. עוד כמה זריקות ללא תפיסות אך אחרי שכמה חזרו בלי זנבות מחליף לניקל קטן.
על הניקל עלו עוד כמה מושטים, אך לא בקצב מי יודע ממה, מחזיר את ה Towadi כמה זריקות ליד השובר ועולים להם כמה מושטים ופעם ראשונה על הדמוי הזה עולה בינית קטנטנה.
טוב, מיציתי את המקום, עובר לשובר עם עומק.
שם ניקל 7 גרם סורק את עמודת המים, עבודה איטית בגבוה, עולים מושטים, הביניות היום נשארו למטה, ואני פה הרי בשבילן.
זורק וסופר כמה שניות לוקח לניקל לרדת לקרקעית, וזה לוקח זמן, במקום יש עומק מכובד.
בזריקות הבאות סופר 2-3 שניות פחות כדי להימנע מתקיעה. וזה לוקח זמן, במקום יש עומק מכובד.
השעה כבר 8:30 גם השמיים מתבהרים ומתחיל להיות חם.

פה ושם עולות ביניות קטנות ומושטים, עיקר התפיסות היו על הניקל, אבל נוסו גם ג'יגים, ציקאדות וסיליקונים – ללא יותר מדי אקשן, תפיסה פה ושם.
אז התכנון היה לבלות בצהריים במנוחה במקום מוצל או למרגלות איזו בריכה. אבל הציפייה שאולי יגיע משהו יפה לא נותנת לי ללכת.
כבר נהיה גיהינום כמו שיכול להיות בכינרת, לוקח חולצה מכופתרת ישנה טובל במים ולובש, וכל רוח, כמו מזגן. לא הייתי שורד בלי זה.

מעדכן חבר שהיום יום חלש, ואומר לו שמקפל עוד חצי שעה.
כבר 12:30 ממשיך לעבוד עם הניקל, ואז עולה בינית כבר יותר מכובדת של כ 400-500 גרם, ואז עוד אחת ועוד ועוד. כל כמה זריקות אני נעול. החגיגה התחילה באיחור אך ללא כל ספק.

מרים עם הרשת, מצלם מדי פעם, עוזר לאלו שזקוקות להתאושש ע"י תנועה במים להזרמת מים בזימים ומשחרר.
באיזשהו שלב מרגיש משהו גדול אבל משתחרר,

קולט שהסיכה (סיכת שחרור בחצי סיבוב) קצת התעוותה, כבר קרה לי בעבר שכמעט ונפתחה. חותך אותה ושם אחת חדשה.
לאחר כמה זריקות, מרגיש שאני נעול על משהו מכובד עם יציאות חוט ורולר מזמר. אני עם האולטרה ומרגישים יפה כל נשנוש ותקיפה. ביניות קטנות יותר התאפיינו בניעורי ראש חדים ומהירים, אבל פה מרגיש ממש את תנועות הראש ה"כבדות" יותר.
אני עם חוט 0.8 ועם סיכות לא הכי חזקות אז עובד לאט ובזהירות, בסוף היא עולה, ונשקלת 1.3 ק"ג. זה השיא הקודם שלי. מרוצה עד הגג, היה שווה להישאר.

החגיגה נמשכת, ביניות יפות עולות בקצב אני מודה שכבר איבדתי את הספירה, עלו גם שתי ביניות ארוכות ראש באיזשהו שלב.
צופה עובר אורח מצטרף ומקבל תצוגה של אקשן בז'ירז'ור, הוא שמח לתת יד כשצריך, וקצת התקשה לקבל את הרעיון של Catch and release, מקווה שהשתכנע לבסוף.
אחרי עוד כמה תפיסות אני שוב נעול, הפעם משהו כבד יותר. בתחלה עצירה ומיד ריצה והרולר שוב צורח. נותן לה לרוץ ומושך כשההתנגדות יורדת, אסור לי לאבד את זו.
היא נתפסה רחוק והדרך ארוכה וממושכת. עובד איתה לאט אבל בטוח, ממשיך לקרב אותה עד שמבחין בצללית גדולה ויפה ולידה גם שפמנון ענק. הוא נצמד אליה, מלווה אותה כל הדרך ומדי פעם נוגח בה, כאילו מנסה לתקוף, ואני רק מקווה שלא תשתגע ותיתן ריצה עצבנית.
הצמד חמד כבר ממש קרובים והשפמנון לא מרפה היא רצה לתקלה, הוא אחריה, ואני אחריהם מנסה לא להגיע למצב בו החוט מתחכך ונקרע. איכשהו זה מצליח ואני משיג שליטה ומקרב אותה לעמדת החפה. הבינית כבר עייפה, השפמנון לא מרפה, ואני מוריד את הרשת ומנסה להכות אותו איתה

יש!! גודל כזה עדיין לא תפסתי. השיא נשבר!

גריפר לפה ושיחרור הניקל שנבלע עמוק, למרבה הפלא לא נגרם לה כל נזק או פגיעה בזימים.
שוקל אותה – 1.8 ק"ג.
מוריד אותה למים, עוזר לה להתאושש ומשחרר אותה לחופשי.
עוד כמה תפיסות, שוב קטנות יחסית, ביניהן עלה גם חפף אחד קטן והגיעה השעה ומתחילה רוח בלתי נסבלת ואני כבר אמור לברוח מערבה לפני שהפקקים יתפסו אותי.
היתה חוויה נהדרת - השיא שנשבר, המגוון, הכמות, השפמנון התוקפני, ההפתעה עם שעת האקשן המאוחרת.
אני כבר מוכן לשבירת השיא הבאה.