| תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
| 13/4/2018 | צפון: מפרץ חיפה | מים מלוחים | רגוע ונמוך | 10 - 20 מטר | דיג מקיאק בים - ז'רז'ור |
| תפיסות דגים | ||||
|---|---|---|---|---|
| שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
| - | אבו- נפחא (לגינון נודד) | 4 | על סטרואידים | |
| 10:00 | גיג קטן - 20-30 ג' | טרולוס (צנינית אטלנטית) | 2 | 1.7 ק"ג |
| 10:30 | גיג קטן - 20-30 ג' | לוקוס - דאור (דקר הסלעים) | 1 | קילו לערך |
הדו"ח:
שישי יש סימני חיים ליציאה, הפעם תומר ואני לא מוותרים ומחליטים לצאת בחיפה ( שעה נסיעה בשבילי, 15 דקות בשבילו ), מפרסמים קול קורא בקבוצה וויטלי וסרגיי מצטרפים גם כן.
ים על סף הפלטה, רוח לא מורגשת, תענוג!
מגיעים לפנות בוקר לחנייה, ואור ראשון אנחנו במים. עושים טרול לנקודה שבא תומר תפס בפעם האחרונה שהוא היה שם. גררנו כל הדרך ללא מענה. מגיעים לנקודה ומתחילים לעבוד, אך ללא מענה.
השמש זורחת והיום ונראה שיהיה יום נוח ויפה, ממשיכים לטייל ולסרוק.
לקראת תשע זה מתחיל, האבו נפחות
, אבל הם על סטרואידים, מהגדולות ביותר שיצא לי לתפוס, ולא רק זה, הם התחילו להתנהג כמו דוראדו.בזמן שהתעסקתי עם המדאי, החכה עם הגיג הייתה במים, הגיג היה 5-10 מטר במים ופתאום אני רואה את החכה מכופפת, ואני לא נגעתי בה כבר חמש דקות
מקווה שאיזו טונית חמדה את הגיג, אבל אחרי מאמץ ( סטרואידים, זוכרים ? ) עולה לה אבו -פלצת עם ליווי של עוד שתיים, מקבלת טיפול וחוזרת לשקוע.
אז מטיילים, אני לא ראיתי קפיצות של דגים אך החברים מדווחים שבכניסה ראו, והשעה כבר 10. בזווית העין רואה קפיצות, לא הרבה, אולי דג אחד או שניים ולא ברור מה.
אז כמובן, חכת הזרזור תמיד עליי והגיע זמן להרטיב גם את הגיג שעליה. זורק לכיוון הכללי כמה פעמים, נותן לגיג לשקוע קצת ( עומק 10-12 מטר ) ואז ברקס..... ותחיל הפייט, זו לא אבו נפחה, זה בטוח. עובד לאט ובסבלנות ויוצא לו טרולוס נחמד של 700 גרם בערך.
ממשיך עוד קצת אבל זריקה נוספת והחוט מתפוץץ והולך הגיג, לא יודע אפילו למה כי לא מתאמץ בזריקות.
בודק ומקווה שיש לי עוד גיג קטן, ומוצא אחד כחול יפה, מחבר אותו, אבל הדגים כבר קופצים הרחק מאיתנו.
חוזר לחברה וממשיך לעבוד עם הגיג הקטן.
זורק, ומרגיש שמישהו מנסה לתקוף, מקפיץ ונותן לו לרדת ואז תקיפה ( ואני עם חכה 10-40 חוט 20 ליברות ), וזה כבד, ואני מקווה ששוב גד אכיל, אבל לא, שוב אבו-פלצת, הפעם בליווי של כשבע מפלצות מסוגה, מה קורה פה?
מנסה לעשות לה טיפול, אבל טעות הסכין נוגעת בלידר ועוד גיג הלך, האחרון
חושב מה לעשות, שואל את תומר אם יש לו גיג קטן והתשובה היא לא, אבל למזלי סרגיי הגיע עם שניים, ולשמחתי משאיל לי אחד ( שלא חזר כי נתקע בסלע בסוף היום ), מחבר את הגיג ומתחיל לזרוק, ככה בלי לחץ כי אנחנו ממילא לקראת הסוף ומדלגים לאט החוצה.
זורק ופתאום ברקס, והרכבת נוסעת. סרגיי צוחק עליי שעוד אבו פלצת, ואני אומר שאם זה אמת, זו הגדולה ביותר שתפסתי עד עתה, שוב עובד לאט ובזהירות גם אם אני לא מאמין שזה דג אכיל, אני מביא קצת, הדג לוקח הרבה, מקרב אותו ופתאום מחליט לעשות סיבובים מתחת לקיאק אז אני גם צריך לפדל ולהתרחק ממנו.
אחרי כעשר דקות הוא עולה לפני המים, ואני מאושר שזו לא אבו נפחה, שלוש פעמים מביא את הרשת עד שהוא הסכים לא לברוח יותר, ורולוס של קילו עולה, ארוחת ערב יש.
אבל ממשיך לעבוד, זורק שוב ואיך שאני מקפיץ פעם ראשונה, תקיפה, הוצאת חוט אגרסיבית ונעצר.
אומר לסרגיי, הפעם זה לוקוס, והוא נכנס ישר לסלע, מקווה שהגיג ישרוד.
מפדל כדי להיות מעל החוט, מנער קצת את החכה ואכן עולה לו לוקוס חמוד, להערכתי קרוב לקילו ( מצחיק, אבל הכי גול שתפסתי עד היום ), שם גם אותו בקופסה.
כאשר יוצאים אני מחליט לנקות את הדגים, פותח את המכסה והלוקוס מסתכל עליי בעיני כלבלב, בוחן אותו שוב והפעם הוא נראה לי קטן ממה שחשבתי, מביא אותו לפני המים ( וזה שעה אחרי שהוצאתי אותו ), והוא מסמן לי שהכל בסדר, לא נוטר טינה והוא יורד לו למטה.
אז אולי במדאי וגיג גדול לא יצא כלום, אבל אפשר לסמוך על הגיגים הקטנים האלו שגם ייתנו תוצאות.
אז סה"כ יציאה מהנה, פורה וטעימה
עד הפעם הבאה
זוהר
(למרות שחלקם היה דווקא אבו קקות 
)
על ההחלטה לשחרר את הלוקוס (מדהים כמה שהם שורדים מחוץ למים ) 
