| תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
| 2/4/2018 | כנרת - מזרח | מים מתוקים | רגוע ונמוך | 0 - 10 מטר | דיג במתוקים - ז'רז'ור |
| תפיסות דגים | ||||
|---|---|---|---|---|
| שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
| 18:00 | גיג קטן - | אמנון מצוי (עדדי) | 1 | קטן |
| 18:00 | גיג קטן - | בינית ארוכת ראש (קרסין) | 1 | 450 גרם |
| 17:00 | גיג קטן - | אמנון מצוי (עדדי) | 1 | קטן |
| 17:30 | גיג קטן - | בינית גדולת קשקש (אישרי/קישרי) | 1 | לא נשקל |
| 18:15 | גיג קטן - | בינית גדולת קשקש (אישרי/קישרי) | 1 | לא נשקל |
הדו"ח:
בס"ד
חג שמח לכולם ומועדים לשמחה.
החג הזה נסעתי לכינרת לנוח לכמה ימים ואיתי לקחתי את סט האולטרא לייט.
אחרי ההתעוררות האחרונה בכינרת היו הרבה ציפיות מהחופשה הזו... אבל ציפיות לחוד ודגים לחוד...
האמת הגעתי על הבוקר מוקדם לכינרת, רואה את המים, והמקום מלא במושטים די חביבים בגודלם... מודיע לדגים שעוד מעט באים לבקר, כי בינתיים צריך להקים את ה"מחנה" של כל החמולה שאיתה באתי (טיפה יותר מ-30 איש).
מאחר ובאתי לשלושה ימים אפשר לדחות את הזריחה של היום הראשון... וקבעתי עם הדגים לשקיעה.
אחרי כמה שעות, מספיקים גם לנוח , לאכול כמו שצריך... מחליטים לרדת בסביבות 17:15 להתחיל לעבוד.
עד השעה 18:00 פשוט כלום... אפילו לא תקיפה קטנטנה... מנסה כל כך הרבה דמויים שונים בצבעים שונים... שיטות שונות... משנה מקום. פשוט
המוזר היה שאת הדגים אני רואה, הבובה עוברת דרכם אבל כלום.
לא מסובבים את הראש אפילו לכיוון של הבובה/ג'יג סילי'קון/ספינר... אני ממש הייתי המום. בתקופה הזו של הכינרת הייתי כבר, והיו אז נעילות... ממש תעלומה שלא הבנתי.
האמת לא ידעתי מה לעשות... להתקפל או להמשיך.... זה כאילו אין שום דג בים.
אז התחלתי לומר פרק תהילים ובקשה קטנה מבורא עולם שלא ישכח אותי עם איזה דג נחמד לחג...
תשמעו, הדבר עבד! 2 דקןת לאחר מכן, בשעה 18:00 נעילה ראשונה עם מושט קטנטן. הילדים שאתי רצו את הדג. אך הסברתי שהוא קטן ואני משחרר אותו שיחזור לגדול. הילדים קצת מתבאסים אבל אין מה לעשות. הדג לא היה משהו מספק בכלל אבל מיד זריקה לאחריו ומקבל עצירה שמעולם לא קיבלתי בכינרת.
משיכת חוט יפיפיה... אני מבין שאולי השעה של האוכל הגיעה אבל גם אז נזכר שלפני 2 דקות ביקשתי "עזרה". נועל את הקלאץ' טיפה יותר, ועדיין הוא מושך חוט יפה... מקרב אותו אלי.... ולבינתיים תוהה מה נמצא בצד השני.
עד להיום הדג הגדול ביותר שתפסתי בכינרת היה בינית של 1 קילו... וזה מושך הרבה יותר חזק ממנו.
חבר שעומד לידי נהנה לראות את החכה מכופפת, ואני חושב לעצמי שנראה לי שתפסתי חתיכה של אולי 2 קילו...כי זה מושך הרבה יותר חזק מבינית של קילו.
בינתיים הוא שוב לוקח חוט ואני סוגר בעדינות יותר ויותר את הקלאץ'.
חושב אולי זה שפמנון...
ובסוף אחרי 2-3 דקות של משחקי כוחות... הדג מנסה לרדת יותר לכיוון האבנים, ואני לעומת זאת מנסה להעלות אותו על קו המים, יוצאת לה בינית חמודה. אני המום מיחס הגודל של הדג לעומת הפייט שנתן.
בינית של 450 גרם, תוהה אם לשחרר או לקחת למנגל (שהחברים הולכים להדליק בשעה הקרובה)...
הילדים שהיו איתי רצו את הדג... חשבתי מה לעשות
אמרתי לעצמי שהדג הזה ילמד אותם שיעור בשחרור קטנים... כלומר. את המושט הקודם שיחררנו. אז הפעם אמרתי להם את זה לוקחים כי יש מה לאכול ממנו (מנה לילד)... הדבר הצליח ותבינו למה אני מתכוון בהמשך.
היום הזה הסתיים עם מושט אחד ובינית אחת.
האמת חזרתי מרוצה אחרי פייט נחמד עם הדג, למרות שכן ציפיתי לתפוס הרבה יותר.
למחרת יום שני - יורד לחוף בזריחה כמו ילד טוב וחושב לעצמי שכנראה אתמול היה יום נאחס אבל עכשיו זהו.
אני מנסה שוב כמעט את כל הארסנל אבל שום דבר לא עובד. הדגים אפילו לא מסתכלים על מה שאני זורק ופשוט ממשיכים לשחות ליד כאילו שום דבר לא עבר לידם.
אחרי שעה מבין שאין הרבה מה לעשות... מקפל חכה והולך להתארגן.
בצהריים מתקשר לצור להבין את פשר העניין של חוסר ההתענינות של הדגים.
צור בקו השני שואל אותי אם רואים בועות במים מהדגים, ואני אומר לו שכן. ואז הוא אומר שאלו מושטים לבנים והם אדישים ולא יתקפו. שאל אותי אם אני רוצה לנסוע לחוף אחר ליד ואמרתי שמאחר ואני עם חברים אני לא יסע. ואז הוא שואל אותי אם יש במקום צמחייה. אני אומר שכן (רבע שעה הליכה ממני - רואים את זה במרחק) ואמר ששווה שם לנסות. שם המושטים יהיו יותר תוקפניים.
האמת שבדיוק שם הייתי לפני שנתיים והיה באמת מעניין בחופשת הפסח (הייתי עם החברים באותו חוף באותה התקופה). העניין הוא ששם מסתכנים בתרומת בובות לצמחייה.
מודה לצור על המידע - האמן לי צור פשוט אין עליך
חושב אם ללכת לשם או לא... אחרי שמבין שהליכה עם נעלי אצבע על אבנים במשך 15 דקות זה לא משימה נעימה החלטתי להשאר איפה שאני ממוקם - יהיה מה שיהיה.
חוזר שוב שעתיים לפני שקיעה, התחלתי בתפיסה של מושט קטן שוב... רק שהפעם הילדים אמרו שזה קטן וצריך לשחרר. אני באותו רגע שמחתי! השיעור מאתמול הצליח. אתמול מושט קטן שלא רצו לשחרר, שוחרר למרות שהתבאסו. אבל הבינית שלקחנו גרמה להם ללמוד את ההבדל.
עכשיו הם לבד החליטו שאת המושט הקטן משחררים.
לאחריו נתפסו עוד 2 ביניות ואת היום סיימנו בצורה צולעת כמו אתמול... אבל לפחות לא חוזרים בפחי נפש.
באותו יום היו גם עוד כמה נעילות שהשתחררו ואין לי שמץ של מושג איך. היום היה יותר פעיל מאתמול. מה גם שהים היה יותר פעיל. אתמול המים היו רגועים בלי רוחות ואילו היום היו רוחות בפנים והיו גלים קטנים שלא עשו את העבודה נוחה.
ביום השלישי החלטתי שלא ארד למים, צריך להתקפל בצהריים הביתה אז העדפתי לנצל את השעות למנוחה
בכל אופן, הסתיים לו הביקור הראשון בכינרת... נחזור בע"ה כשהמים יתחממו יותר.
שיהיה חג שמח לכולם ושבת שלום.
מצטער שאין תיבול של תמונות, כי כרגיל אני ללא סמארטפון אז אין לי אפשרות.
- מעריך את זה מאד ואף יותר מזה.
, שמח לקרוא דוח ממך, שמח שחזרת למים ומקווה שתמצא עצמך הרבה יותר שם , עושה לך טוב, אהבתי את הדוח מתחילתו ועד סופו, על הערכים שהעברת לילדים, על ההחלטות המקצועיות שהיית צריך לקבל , על זה שידעת למי לחייג בעת שצצות שאלות כנרת 
