| תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
| 16/3/2018 | צפון: חוף כרמל- עתלית | מים מלוחים | גבה גלי | 10 - 20 מטר | דיג מסירה - טרולינג |
| תפיסות דגים | ||||
|---|---|---|---|---|
| שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
| דמוי דג גדול - רפאלה | לוקוס - אירדי (דקרנית אדומה) | 3 | ||
| דמוי דג בינוני - | פלמידה לבנה / פלמוד (סקומברן זריז) | 1 | 3.2 | |
הדו"ח:
יום רביעי מדבר עם רפי וקובעים ליום שישי יציאה ביאכטה של גדי,
שמח מהסידור אבל התחזית מדאיגה קצת, ביום חמישי מסתכל התחזית ואומר לרפי, בעיה – יש מזרחיות חזקות מאד, רפי אומר שכנראה לא תיהיה יציאה, לאחר כמה בירורים של רפי, הוא שולח לי הודעה ושואל היכן המזרחיות
אני תופס את הראש ומבין שטעיתי בכיוון שחץ, וזה בכלל מערביות, כל כך שמח שטעיתי....
יש יציאה !
לא רק זה, רפי שואל אם תומר בכר יהיה בעניין, תזכורת – תומר הוא חבר טוב ומצטרף אלי לקיאק מידי פעם, ויש לו קארמה אדירה וכל פעם שיוצאים יחד יש תפיסות !
מתקשר לתומר והוא נותן תשובה תוך שניה של ב ר ו ר שאני בא.
מגיע שישי אני אוסף את תומר ורפי ומגיעים ומרינה, מתארגנים ויוצאים – כרגע למעלה יש עננים שחורים עם טיפות גשם ורוח מערבית ערה, אבל אנחנו יוצאים, כשיוצאים מהנמל נשארת רק הרוח והשמיים מתבהרים.
פריסת החכות ע"י רפי היא אומנות, בחירת הדמויים, הכנת החכות, ספירת יציאת החוט והמיקום.
יצאנו בשעה 7:30 בבוקר, הכיוון הוא דרום, אחרי בערך שעה וחצי של כלום, מגיעה יציאת החוט הראשונה, רפי עולה לפודיום אחרי כמה גילגולים מחליט שהדג ברח.....באסה, אבל לפחות יש עניין.
אחרי כמה דקות שוב יציאת חוט, רפי שוב עולה לפודיום ומוציא לוקוס חמוד.
גדי מראה סימני יאוש, אני אומר לתומר שיפעיל את הקארמה שלו ואני מתחייב בפני גדי שתוך חצי שעה יבוא הדג, מסכמים שבסיום חצי השעה, אני יוצא מהיאכטה קשור לחבל למים.
עוברות 10 דקות ואין כלום, הכבוד מונח על הכף ואני סומך על תומר, עוברות עוד 10 דקות וגדי מתחיל לחפש חבל ומוסיף כמה מילים חמות כדי שלא יהיה לי קר במים....
עוברות עוד 8 דקות ו......כלום.
כמו שאומרים בדקה ה-99.9 נשמע הצליל הכי אהוב בעולם בזזזזז טוב ואיכותי, רפי עולה אחר כבוד לפודיום בפעם השלישית ולאחר פייט נחמד יוצא לוקוס שמנמן לסירה, סוף סוף דג מכובד, ואני נשאר יבש והכבוד מוצא מנוח.
הסיבה שרפי עולה לפודיום היא שרוב התקיפות קורות על חכה אחת ולה יש בעיה בקלאץ של הרולר, לכן הסיכום עם רפי שמה שיש בחכה הזו הוא מוציא ובכל שאר החכות שלנו, החכה הזו היא היחידה מכל החכות שלא מותאמת לטרולינט, היא חכת ג'יג רכה, אני במקום רפי מחליף את כל החכות לכאלו, זו לא הפעם הראשונה שהחכה הזו פעילה משמעותית בהשוואה לשאר החכות.
אחרי כמה דקות שוב יציאת חוט הפעם בחכה אחרת, אבל בגלל סיבוך בחוט הדג משתחרר... היה לוקוס מכובד שראינו בעניים אבל לא הצלחנו להוציא, לא נורא יהיה עוד...
מקפלים את מערך החכות, מסתובבים חזרה פורסים שוב,
שוב החכה הגמישה מראה סימני טלטול ללא יצאת חוט, ועולה לוקוס חמוד שמשוחרר ע"י רפי.
אחרי כמה דקות שוב מגיח הצליל האהוב כל כך, הפעם תומר עולה לפודיום מגלגל מגלגל ומגיע אבו נפחא ענקית.
עוד לא מספיקים להחזיר את החכה למים וישנה יציאה נוספת, אני לוקח את החכה ליד ומתחיל לעבוד, בהתחלה לא מרגיש התנגדות אבל מהר מאד אני מבין כי הדג שוחה לכיוון שלי, ללא ספק פלמוד! מתחיל לעבוד ולגלגל מהר, אין פייט כי הדג שוחה מהר לכיוון רק איסוף מהיר של החוט, הגלים חזקים ואנחנו מאטים, והיאכטה מתנדנדת בעוצמה, מצב זה הוא בעייתי, צריך לעבוד עם החכה בשתי ידיים וגם להחזיק את עצמך שלא ליפול, אני נועל את עצמי עם הרגל ומרגיש בטוח עם העמדה ועם הדג, ומכוון אותו לגאנץ' של רפי, נעיצה והדג על הסיפון, פלמוד יפיפה.
כאן אני מקבל מחלת ים, מבואס תופס פינה ביאכטה ומנסה "לנשום לכאב", עושים סיבוב נוסף במקום אבל ללא מענה, כל הדרך חזרה למרינה עוברת ללא תקיפות נוספות, אני מתאושש בכניסה למרינה וקם.
ועכשיו יותר חשוב מהכל !!!
כשנכנסנו למרינה, גדי בעמדת ההגה, והוא השאיר את ההגה האוטומטי, פתאום היאכטה סטטה לכיוון של סוחרת ענקית שעגנה בנמל, גדי מנסה לבטל את ההגה ולא מצליח, רפי שהלך לעשן מקדימה כבר בעמדת ספיגה, היאכטה כבר במרחק של 2 מטר מהסוחרת,ורפי עם ידים קדימה, גדי עם איסטינקט של חתול מכניס להילור אחורי ובשניה האחרונה מונע אסון !
כולנו נושמים לרווחה ושמחים שלא קרה כלום, גדי כבר בחיים לא יכנס עם הגה אוטומטי לנמל.
תודה לרפי וגדי על החוויה, ולתומר על הקארמה.
לפני הסרטון כמה תמונות על הרציף של הצוות עם הדגים -
*רפי
*תומר
*מור
תהנו מהסרטון:
היה דוחף את הסוחרת 
