| תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
| 27/2/2018 | שרון: מכמורת- נתניה | מים מלוחים | שקט עד גלי | 20 - 30 מטר | דיג מקיאק בים - ג'יגינג |
| תפיסות דגים | ||||
|---|---|---|---|---|
| שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
| 9:00 | גיג מדאי/איציקו - 250 גרם | לוקוס - דאור (דקר הסלעים) | 1 | 2.4 |
| 9:30 | סביקי/צפרינה - עם גמברי קריסטל | לוקוס - חפש (דקר אלכסנדרוני) | 1 | 0.2 |
הדו"ח:
יום שישי, סוף סוף ים...בערך...
תחזיות לא משהו, מבשרות על אפשרות כניסת רוחות בצהריים....אבל שבת אי אפשר, גיסי עושה יומולדת שנה לקטן ולסנדק אסור להבריז...
קובע עם מתן בחוף בפולג ב-5:00, שם שעון ל-4... ב4:30 הבת הקטנה שלי מתחילה לבכות מתוך שינה. הפעם הראשונה שאני מודה לה שהיא בוכה ומעירה אותי
מתארגן לצאת, מרים טלפון למתן וכמובן שמעיר אותו... לא נורא, הוא גר יותר קרוב...ניפגש ביחד בחוף.
מגיעים לחוף פולג, לילה...עמדות כניסה בתשלום לחוף אבל נטושות, טוב, עושה חושבים: אנחנו לא בעונת הרחצה והשערים מורמים - אז אני נכנס ישר. אחר כך החברה אומרים לי לחזור לקחת כרטיס...טוב, לוקח.. ומסתבר לי רק ביציאה שהזונות חייבו אותי על 45 ש"ח... למה? ככה..כי הם יכולים... מסתבר שאם אני מגיע לפני השומר (עלק, אין שומר, הכל אוטומטי), זה מחשב כאילו הגעתי ביום האתמול, אז שילמתי על יומיים כאשר חניתי 4-5 שעות, חוצפה. הם עוד ישמעו ממני.. מתן גם בקריזה עליהם כי הוא כתושב העיר צריך לשלם 5 ש"ח, ולקחו לו גם 45....בשקט זה לא יעבור.
פוגשים הרבה קאייקיסטים שמתארגנים, כל מיני חברה שלא הכרתי ועכשיו אני מכיר את הפנים..מאיר אלהרר, החברה של "מכורים לבירבור" מחוף תל ברוך, אחלה אנשים, כיף לראות אחווה במקום קנאה, הצעות לעזרה מכל עבר, אחלה קהילה.
יורדים למים. אני כמובן מתעכב בגלל 1000 דברים קטנים - כשיש נאחס אז הוא תוקף ביחד: הולך לשירותים (בערך... אני חושב שהמציל די עצבני עלי אם הוא טייל ליד הסוכה שלו באותו יום...), הרוכסן של האפוד תקוע, שכחתי משהו באוטו ועוד ועוד ועוד...הכל במכה....
אומר למתן לרדת ולהצטרף לחברה שכבר מורידים בנקודה הקרובה, אני רואה אותם ואגיע אליהם זריז, ומתן כבר לחוץ, הוא כבר במים...ולא נעים לי שאני מעכב אותו... אבל בסוף אני בפנים ומתחיל לפדל...מוריד דמוי וכבר בעומק של 4 מטר מקבל תקיפות ורואה דגים שוחים עם הגב בחוץ כמו קרפיונים בבריכה... בורים גדולים? גומברים? לא ברור... אבל מקבל הרבה תקיפות קטנות על הדמוי... מצד שני, מתן מחכה לי והוא לחוץ על לוקוסים בזריחה אז מדלג בצער רב על הכיף וטס אליו.
מחפשים ריף ראשון באזור 15-18 להתחיל לעבוד על הלוקוסים.
איפה הבעיה? מתן בלי פישפיינדר (בתיקון), ואני ביציאה ראשונה עם הפיש החדש (Garmin Echomap Plus 62), אני עוד לא יודע מה קורה שם, מהו סלע ומהו חול, מה זה דג ומהי מדוזה...רואה 2 חברה במים שואל אותם איפה הריף ואם הם על סלע, ומסביר להם שאני צריך להתאפס על הפיש, אז אני צריך השוואה. להפתעתי הם לא ממש עוזרים, כאילו שאני רוצה רק לשבת לידם ולתפוס להם את הדגים... אומרים לי שאין שם סלע ושהסלע 50 מטר הצידה, וזה די מבלבל אותי בהתחלה כי אני די בטוח שזה סלע...עד שהבנתי שאני סתם תמים... מבין שאין מה לחפש עם הליצנים האלו ואנחנו רואים 2 חברה נוספים יותר בעומק 30, מצטרפים אליהם ושם אני מתחיל להתאפס על התחתית בעזרת השוואה למה שהם רואים בפיש, מתחיל ללמוד את הפיש שלי... בין לבין הם אחלה חברה ומשעשעים אותי מאוד, אחד מהם תופס לוקוס של ק"ג, רוצה להראות לחברה ולשחרר, הלוקוס נופל לו לתוך הקאייק למקום שהוא לא מגיע אליו...אבל למזלו יש שם מים אז הוא שרד עד ששוחרר... החברה מתחילים לחטוף סלעים ותקיפות... לוקוסים מתחילים לעלות. אחד מהם עולה עם קלאמר שלם בפה שהוא תפס לפני כן. מתן מעלה אירדי יפיוף על מאדאי עם קריסטל ואחר כך מקבל עוד תקיפה, דג פחות גדול אבל.....הידית של הרולר נשברת והדג הולך כפרות...איזה עצבים, איזה רולר ריובי זבל, נקודת ההשקה של הידית היא בעובי לא רציני, קצת לחץ והעסק התרסק.
ממשיכים, אני מעלה דאור שמנמן על מאדאי, שוקל אם הוא כבר בגודל הראוי ומחליט שכן...
תוך כדי הדייג, מתן ו-2 החברה האחרים מדברים על ה-PTSD (הלם קרב פוסט טראומתי) שיש להם מתל ברוך לפני שבועיים כשנכנסה פתאום רוח, הים התהפך עליהם, הפך איזה איילנד... זה די הבהיל אותם, ובצדק.
וכמובן, שכשמדברים עליו, נפטון שומע....פתאום הים היפה שלנו נעלם, התחילה רוח, התחילו גלים, דריפט חזק... החברה החליטו שלא לוקחים סיכון ועפים מייד לחוף, השעה רק 10 וכבר כל הקאייקים מגיעים לחוף, כל מי שיצא... לא רק ארבעתנו...וזה הלקח החשוב להיום: לי אין נסיון, אני לא הרגשתי בסכנה ומבחינתי אפשר היה להישאר שם, או גם להישאר קרוב יותר לחוף, על אחת כמה וכמה כשיש דגים (הרימו עוד לוקוס ב-12 מטר ליד החוף), אבל בגלל שאני עם חברה מנוסים יותר, אני הולך איתם וסומך על כך שיש סכנה שאני אפילו לא יודע לזהות... ואכן הים רק הלך ונהיה יותר גרוע.
מתחילים להתארגן על החוף ורואים איך הלך לחברה, הרבה לוקוסים, 2 טוניות (לאותו אדם, אחת על ג'יג אחת על סרדין, מעניין). שוקלים את הדגים, של מתן הרבה יותר גדול, אבל שרוך, שלי שמנמן, כל ההבדל ביניהם הוא 40 גרם (2.370, 2.330), להפתעתנו, בהנחה שהמשקל של הבחור בחוף היה תקין). קהל המטיילים בחוף עף עלינו עם בקשות לקנות את הדגים, אבל אין סיכוי, אני לא דג בשביל הכסף, ואם כבר לקחתי לוקוס הביתה, הוא יחזור לשחות... בחמאה...
על הדרך, תוך כדי קיפול שם לב לסיטואציה משעשעת: יש 4 בנות שמשחקות כדורעף ברמה די גבוהה בחוף, די נראה שמדובר בייבוא מאוד איכותי ולא בסחורה מקומית...בגללן לכולם לקח שעה וחצי להעמיס את הקאייקים... הקטע המשעשע הוא שהיה איזה בחור ממוצא רוסי בחוף שניסה לעשות הכל כדי לקבל קצת תשומת לב מהן, ביצע את כל התרגילים בספר: שכיבות שמיכה לידן, טאי צ'י (בערך, הוא נראה כמו צב נינג'ה שמנסה להתאמן אחרי פיצה עם גראס...), עמידת ראש... כל מה שיבליט את שרירי הגב/חזה/צוואר/אגו... ממש צ'אק בוריס... זה היה כל כך עצוב ופאטתי שאני כבר כמעט הלכתי לתת לו את המספר של אחותי, רק שיפסיק...
לסיכום: היה קצר מאוד, כמעט ואין לי מה לכתוב (ומתן זכר להביא מצית הפעם, אז בכלל לא נשאר על מה לכתוב...) אבל פורה. סיפתח יפה לעונת הלוקוסים וביום שבת שאר החברה גם הרביצו לוקוסייה יפה, אז עכשיו רק מחכים לים !
צוות המורים!
