| תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
| 3/2/2018 | מרכז - תל אביב | מים מלוחים | רגוע ונמוך | 10 - 20 מטר | דיג בז'רז'ור מהחוף (מלוחים) |
| תפיסות דגים | ||||
|---|---|---|---|---|
| שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
| 07:00 | ניקל בינוני - 20 גרם | *אחר - דג שאינו ברשימה | 2.540 | |
הדו"ח:
יום של כיף חברים
.דקה אחרי שקראתי את התחזית של שרגא ( תודה על כך שאתה ממשיך וטורח, שירות גדול לכולנו)
הכרזתי בוואטסאפ של חוליית הדייג שלנו שיום שבת יוצאים לים, שום תירוץ לא יתקבל, זאת אחרי שבמשך שבועיים נשארנו בבית בגלל מזג האוויר ובשבוע שעבר כשכבר הייתי חייב והתעלמתי ממזג האוויר לא היה מצב אפילו להטיל חכה.
מכין ציוד,קושר לידרים, שוטף ומשמן דמויים ,ואז נזכרתי שעם ג'יגים לא יצא לי כלל לעבוד ועם ניקלים חוץ מהתנסות לא מוצלחת בכנרת גם כן , דאגתי לארוז לי כמה מאלה גם כן.
יום שישי בצהריים מגיע, מסמס בקבוצה כשאני עם צוואר תפוס שמצפה לנוכחות מלאה ( אנו בסך הכל 3) ושומע כל מני דישדושים, זה חולה השני עייף ..סיכמנו לדבר ב4 בבוקר לקראת יציאה בידיעה שאיתם או בלעדיהם אני בים בזריחה, צריך את זה לווריד !! כל חיי תהיתי מה פשר המשפט של המעשנים " חייב סיגריה" עד שהתחלתי לז'רז'ר, מאז אני יודע היטב מה התחושה.
הלילה מגיע ואני לא מצליח לישון מהתרגשות, השעה 4 מגיעה ושולח קריאה בקבוצה בניסיון נואש להשיג הענות, גיל שחולה דיג מושבע ( כשהוא מחייג אליי ואומר " אחי אני חרמןןןןן" אני יודע שחזר מחנות הדיג עם ציוד חדש ומחכה לים) מגלה גבריות וחרף גרון כואב ועוד שאר תחלואים מודיע " אני מגיע", כעת זה מחייב , יוצאים !
יוצאים למזח של הילטון מגיעים לאור ראשון , המזח עם כמה דייגים עליו לא משהו היסטרי,המקום הניב בעבר בעיקר אבו נאפחות לגיל ולדוד שלי אבל בגלל שהראה שהוא עובד החלטנו להגיע.
פורסים ציוד, גיל כבר עם הכבד לאינטיאס במים , דוד שלי עוד מחבר ריגים ואני מנסה את הבומבט עם הסיליקון הזוהר בחושך ( אם מישהו הוציא פעם עם משהו זוהר בחושך אשמח לשמוע), עולה אור היום ומגלה לא מעט מז'רז'רים שלא ידעתי על קיומם כלל לאורך המזח, עושה סריקה קצרה ורואה שחלקם עובדים עם טופווטר, חלקם עם מינואים , 0 תפיסות לכולם אז שווה לנסות משהו אחר- ג'יגים
מנסה ג'יג לבן אדום זוכה לתקיפה לא רצינית אבל לא מצליח לנעול, מחליף לניקל סיני 20 גרם, מטיל ובגריפה השנייה שלישית של החוט אני מרגיש פיצוץ במקל, מתחיל לאסוף חוט והדג כאילו משתכנע ומתחיל לצמצם אלי מרחקים , אני פוחד שהחוט יהיה רפוי מדי ומנסה לגרוף מהר כשאני יודע שיש לי חתיכה יפה על החכה, בום כזה לא הרגשתי בעבר מצד שני בגלל שמרגיש שזה חתיכה גדולה, חשדתי מלכתחילה בזהות הדג
. לקראת הקירבה לחוף חש את הנגיחות המפורסמות שרק קראתי עליהן עד כה,תחושה מגניבה, גיל רץ עם הרשת לשפת המים ואוסף אבו נאפחה שמנה לתוכה 
אז כן , דו"ח ארוך, דג נוראי ( אני כבר לא עובד לפי קאצ' אנד ריליס, אבו נאפחות אני משאיר להתייבש על המזח) , הפך לי את המשולשת ל2.5 , עיוותה לי את הסיכה לחיבור מהיר ובכל זאת, כמה עונג להוציא קרנף כזה מהמים , זכיתי לקרב אחרי שבועות בלי דייג אז צהלתי כמו ילד. שקלנו את המפלצתון , 2.540 מה שנתן לי לחוש ביטחון בציוד, בקשר ובעיקר בחוט הדק שלא ידעתי אם יסחוב דג רציני ( דיאווה ג'יי ברייד 9 ליברות).
סליחה לכל מי שהתאכזב בגלל זהות הדג אחרי דו"ח מפרך אבללללל לחוש את הקרב הזה ביד, הייתי חייב לספר על כך
. היום אני יודע שכל ההצקות שלי לקובי על קשרים, חומרים, אופן עבודה וכו השתלמו כי כשהגיע דג כבד סוף סוף, הציוד עבד והדג בחוץ. נקווה שפעם הבאה יהיה דג מעניין יותר 
