בהמשך לדיון המעניין הזה שפתח רפי:
http://israelsportfishing.co.il/index.php?option=com_smf&Itemid=41&topic=31048.0

כתבה על השפעת המינים הפולשים על השוניות.
http://m.ynet.co.il/Articles/5076609

גיל

============================================
הכתבה המלאה -

השונית השתנתה: הדג הטרופי הפולש ששינה הכל
דגים פולשים שינו את פניהן של השוניות הסלעיות בחופי הצפון - פחות דגים מקומיים, פחות מינים שניתן לדוג ופחות עושר אקולוגי. האם התופעה הזאת הופכת את הים התיכון למדבר תת-מימי משעמם?

הטבע שלנו משתנה. לא רק בשמורות הטבע ובפארקים, אלא גם מתחת למים. כך, למשל, בצפון ישראל ניתן היה לראות בעבר בחופים הסלעיים יערות תת-מימיים עשירים של חומיות: אצות חומות שבקרבן התקיים עולם שלם של יצורים ימיים כמו סרטנים, חלזונות ותולעים, שניזונו מהאצות ושהיו בעצמם חלק חשוב בשרשרת המזון. היום, למרבה הצער, כמעט ולא נשאר דבר מסביבת החיים השוקקת ששגשגה שם.

איך זה קרה? שני מינים של הדג הטרופי סיכן (נקרא גם "דג ארנב" או "ארס") שהיגרו לאזורנו דרך תעלת סואץ זללו בהמוניהם את האצות וכמעט והכחידו אותן לחלוטין, תוך פגיעה קשה בשרשרת היצורים החיים שהייתה בנויה עליהן.

סיפורן של החומיות הוא דוגמה בולטת אחת לשינויים מרחיקי הלכת שחלו בשוניות החופיות בישראל בעשרות השנים האחרונות. מחקר ישראלי חדש בדק באופן שיטתי את השוניות, ומצא שמצבן לא מזהיר בכלל: המינים הפולשים שולטים בחופים והמינים המקומיים, כולל אלה המשמשים לדיג מסחרי, הולכים ונעלמים.

הידרדרות משמעותית במצב השוניות

השוניות החופיות הן החלקים בקו החוף שבהם קרקעית החוף מורכבת בעיקר מסלעים, ולא כמו בחופים אחרים שבהם הקרקעית חולית. את השוניות הסלעיות האלו ניתן למצוא לחופי ישראל מאזור החוף ועד לעומק 30 מטר, והן נחשבות לבתי הגידול הטבעיים העשירים ביותר מבחינה ביולוגית בים התיכון. השוניות מספקות שירותים רבים לאדם ובהם דגה, תיירות ונופש – המפרצים הסלעיים יוצרים תבנית נוף יפה ובריכות מוגנות מגלים - כמו גם מוקד משיכה לצוללים והגנה טבעית על מצוקי החוף מפני שחיקת הגלים.

בישראל, רוב השוניות החופיות הן רכסי כורכר, שנוצרו בתקופת הקרח, כשמפלס המים היה נמוך יותר, והתכסו במים בהמשך. שוניות אחרות עשויות מגיר, כמו אתר ראש כרמל שמדרום למפרץ חיפה שהוא למעשה המשכו של רכס הרי הכרמל. החופים האלה נמצאים בעיקר בחלק הצפוני של חופי הים התיכון, אם כי יש מעט שוניות גם בחלקים דרומיים יותר.

המחקר בוצע במעבדתו של ד"ר גיל רילוב, ראש המעבדה לאקולוגיה של חברות ימיות במכון לחקר ימים ואגמים ומרצה בחוג לביולוגיה ימית באוניברסיטת חיפה, ומבוסס על נתונים שנאספו בין השנים 2011-2012 באזור אכזיב (הן בתוך שמורת הטבע שבאזור והן בחלקים של איי אכזיב שמחוץ לשמורה), בדרום מפרץ חיפה ובאתר ראש כרמל.

החוקרים מצאו שחלה הידרדרות משמעותית במצבן של השוניות. על פי ממצאיהם, השוניות נשלטות על ידי מינים פולשים: הפולשים מהווים 44-23 אחוז מכלל הדגים ו-99-95 אחוז מכלל הרכיכות בשוניות, כולל בשמורה. מינים מסחריים, כלומר כאלה שנדוגים, הם אחוז מאוד קטן מכלל הדגים (חוץ מבשמורה, שבה הדיג אסור). מספריהם של טורפי-העל, כלומר הטורפים שנמצאים בראש שרשרת המזון, נמוכים מאוד. האצות המקומיות כמעט ונעלמו, ומינים זרים החליפו אותן. יש לציין שאלה הם הסקרים המקיפים הראשונים שנעשים באזור, אך החוקרים נעזרו בנתונים על האזור מן העבר עד כמה שהיה ניתן.

הגירה מכחידה מינים מקומיים

לדברי החוקרים, יש כמה סיבות להידרדרות במצבן של השוניות. אחת מהן היא ההגירה הלספסית: מעבר של דגים ויצורים ימיים אחרים מים סוף ומהאוקיינוס ההודי דרך תעלת סואץ אל הים התיכון. תנועה מסיבית זו, שהחלה בגלל חפירת התעלה ונמשכת עד היום, מכונה כך על שם יזם תעלת סואץ, פרדיננד דה-לספס. מעל 350 מינים היגרו כך אל הים התיכון והשפיעו מאוד על המערכת האקולוגית בים, והם מתחרים במינים המקומיים ופוגעים בהם. מינים פולשים, בים ומחוצה לו, הם בעיה כלל-עולמית, שמהווה את הגורם השני בחריפותו להכחדת מינים מקומיים (אחרי אובדן בתי גידול).

הסיבה השנייה להידרדרות השוניות היא דיג היתר באזור. דיג יתר הוא מצב שבו כמות הדגים שנתפסים על ידי דייגים גדולה מיכולת ההתחדשות הטבעית של האוכלוסייה, מה שגורם למספרי הדגים לרדת ואף עלול להוביל להכחדת מינים. הסרגוס, לדוגמה, הוא דג בעל ערך מסחרי שכמעט ונעלם עקב דיג יתר. מין מסחרי אחר שכמעט נעלם מסיבה זו הוא ה-Sarpa salpa – מין של דג צמחוני מקומי שקיים כיום כמעט אך ורק בתוך השמורה.

גורם נוסף שלדעת החוקרים כנראה שמשפיע על הידרדרות השונית הוא שינוי האקלים. עם עליית הטמפרטורות העולמית גם טמפרטורת מי הים עולה, והמינים המקומיים לא מסוגלים לעמוד בתנאי החום החדשים. המינים הפולשים, לעומת זאת, מגיעים כאמור מים סוף ומהאוקיינוס ההודי, בהם טמפרטורת המים גבוהה משמעותית מזאת שבים התיכון. לכן, הפולשים מורגלים יותר לחום – ומסוגלים לשרוד טוב יותר במים החמים.

 

מי שמכיר את הים התיכון כבר עשרות שנים יכול להרגיש בעצמו בשינויים. "אנשים אומרים שהים התיכון הפך למשעמם, שאין מה לראות בו", אומר ד"ר רילוב. "הכל נראה היום כמו מדבר. האצות הרבה יותר דלות משהיו, והרבה מהדגים הגדולים שהיו אינם – כי דגו אותם". כמובן שהים עדיין עשיר במינים, אבל בכדי לראות רבים מהם צריך להתבונן ממש מקרוב, ורבים מהם פולשים מים סוף.

ללמוד לקבל את המינים הפולשים?

עתידן של השוניות הסלעיות לא נראה ורוד במיוחד. החוקרים צופים שהידרדרות השוניות תתקדם בהדרגה מערבה, לחלקים אחרים של הים התיכון. גם בישראל המצב צפוי רק להחמיר בשנים הקרובות. "לדעתי, מינים מקומיים ימשיכו להיעלם ככל שהטמפרטורות יעלו, ומינים פולשים ימשיכו להתבסס", אומר ד"ר רילוב. "יכול להיות אפילו שהמים יהפכו לחמים מדי גם עבור חלק מהמינים הפולשים".

ד"ר רילוב וצוותו ממשיכים לחקור את הנושא, ומנסים כיום להבין יותר מהי משמעותם של השינויים שחלו בשוניות. כך למשל, הצוות חוקר לעומק כיצד מתפקדת חברה שנשלטת על ידי מינים פולשים, בהשוואה לכזו שנשלטת על ידי מינים מקומיים.

בינתיים, ד"ר רילוב בעד הכרזה על אזורים נוספים כשמורות טבע ימיות, על מנת להילחם, לפחות, בדיג היתר, וכך לשמור במשהו על יציבות המערכת האקולוגית. כיום, רבע אחוז בלבד מהמים הטריטוריאליים של ישראל מוגנים על ידי שמורות. לשם השוואה, ביבשה, כ-20 אחוז מהשטח הוא שמורות טבע. "השמורה עובדת", אומר ד"ר רילוב. "כשצוללים שם רואים עולם אחר. השמורות שומרות על חלק ממרכיבי המערכת, הן מגנות על הטורפים הגדולים, שמאוד חשובים במערכת, ויכולות לייצב אותה".

עם זאת, שמורות הטבע לא יכולות לפתור את כל הבעיות שמהן סובלות השוניות החופיות, הן לא צפויות לעצור את ההגירה הלספסית וכמובן שגם לא את שינוי האקלים. לכן, מעלים החוקרים הצעה יוצאת דופן. "בים שמתחמם, כשמינים מקומיים נעלמים, ייתכן שחלק מהמינים הפולשים דווקא יוכלו להחליף את הפונקציות במערכת האקולוגית שמילאו עד כה המינים המקומיים הרגישים שנעלמים בשל התחממות המים", אומר ד"ר רילוב. "אין ברירה וצריך לשנות דיסקט, לחשוב באופן אקולוגי יותר, לא לחשוב רק על להגן בכוח על מינים שאין הרבה סיכוי שימשיכו להתקיים לאור השינויים הגלובליים - אלא לחשוב על איך לשמור על התפקוד של המערכת בכללותה, ועל השירותים שהיא מספקת לנו", הוא מסכם.

הכתבה הוכנה על-ידי זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה

 

כתבה מעניינת 

כתבה מעניינת אבל מגמתית שעל הדרך גם סוטרת את עצמה
יפה לראות שהחוקרים מצאו קשר ישיר בין המינים הפולשים להתדלדלות הדגה המקומית והכללית
מגמתית כי היא מנסה להצדיק את הצורך בהרחבת והוספת שמורות שבהם לא יותר דייג כמו ראש הנקרה
סוטרת כי אם לא יותר דייג בשמורות המינים הפולשים יוכלו להתרבות ללא שום הגבלה או דילול יכחידו את כל הדגה המקומית והצומח וכששם יגמר המקום והמזון הם יזלגו מהשמורה החוצה ויכחידו גם בסביבה הקרובה והרחוקה של השמורות את החי והצומח בדיוק מה שקורא בעשור האחרון בשמורת ראש הנקרא עם האבונפחות ועכשיו מתחיל גם הזהרון
בקיצור מכירים בבעיה אבל לצורך ההצדקה בהקמת שמורות מתעלמים ממנה ומגלגלים אותה לדייגים כגורם נוסף שפוגע בים במקום להשקיע משאבים בדילול הפולשים וחלק מהמשאבים מתן אישור לדייגם לדוג בשמורה עם הגבלות כמות גודל ועונה למינים מסויימים ובתמורה יקבלו שרות דילול סלקטיבית ללא עלות של הרשויות
חלם זה פה כבר אמרנו?
ציטוט מתוך הכתבה
''בינתיים, ד"ר רילוב בעד הכרזה על אזורים נוספים כשמורות טבע ימיות, על מנת להילחם, לפחות, בדיג היתר, וכך לשמור במשהו על יציבות המערכת האקולוגית.''

מה שמטריד יותר צור, ואם זה נכון , שאותו ד"ר מציע לקבל את המינים הפולשים בברכה
הזוי יותר מזה לא ניתן לבקש

ודבר נוסף שתמצא מטריד , זה שתגובות הסותרות את המנטרה של החלה"ט והרט"ג ( שלדעתי דאגו שזה יעלה ) אינן מפורסמות
ואז בעצם אתר כמו וואי נט עוזר לייצר קו מחשבה אחד ללא ביקורת אמיתית
עיתונות במיטבה

צור, לגבי השמורות אני חושב שהמטרה העיקרית היא לאפשר לדגים הטורפים להתרבות בשמורות מתוך כוונה שהם יטפלו בזנים הפולשים. הבעיה שלא ברור לי איך יגרמו להם לטרוף דווקא זנים מסויימים. כך המסקנה שלי מהכתבה הייתה שלאף אחד אין באמת מושג מה יהיה.
למנוע הגעה של זנים פולשים, גם לא נראה לי מעשי (בדיון המקורי ניתן הסבר יפה על אופן הנדידה).
מעבר לכך, אין הרבה מה לעשות מול המינים הפולשים. הרי לא ניתן לדוג רק אותם בדייג מסחרי (בעיקר לא בשוניות), כך שאני לא רואה פעולות שיכולות לדלל רק זנים מסויימים, ברגע שהם מגיעים למסה קריטית (לדעתי האבו נפחה כבר שם).

גיל

גיל מטרת השמורות הוא לא לטפח רק מינים טורפים אלה ליצור מקום בו כל המערכת האקולוגית תתפתח ותישאר בריאה ומשגשגת וברגע שיגמר בהם המקום מלהכיל את כל אוכלוסית החי והצומח הם ינדדו מהשמורות החוצה יגדילו ויחזקו את המערכת האקולוגית שמסביב לשמורות
אכן אתה צודק שאין אפשרות למנועה מזנים פולשים להגיע לחופינו
כן ניתן לדלל אותם על ידי מתן אפשרות לדייגים חחובים/ ספורטיבים
להיכנס ולדוג באותם שמורות כמו שעושים בכל העולם תוך מתן מגבלות לכמות , גודל של דגים אכילים והיתר להוציא כמה שיותר מינים פולשים ללא הגבלה של כמות וגודל
דרך אגב חלק גדול מהמינים הפולשים הם דגים אכילים ומהנים לדייג כמו הפלמידה למשל

גיל מטרת השמורות הוא לא לטפח רק מינים טורפים אלה ליצור מקום בו כל המערכת האקולוגית תתפתח ותישאר בריאה ומשגשגת וברגע שיגמר בהם המקום מלהכיל את כל אוכלוסית החי והצומח הם ינדדו מהשמורות החוצה יגדילו ויחזקו את המערכת האקולוגית שמסביב לשמורות
אכן אתה צודק שאין אפשרות למנועה מזנים פולשים להגיע לחופינו
כן ניתן לדלל אותם על ידי מתן אפשרות לדייגים חחובים/ ספורטיבים
להיכנס ולדוג באותם שמורות כמו שעושים בכל העולם תוך מתן מגבלות לכמות , גודל של דגים אכילים והיתר להוציא כמה שיותר מינים פולשים ללא הגבלה של כמות וגודל
דרך אגב חלק גדול מהמינים הפולשים הם דגים אכילים ומהנים לדייג כמו הפלמידה למשל

כל עניין השמורות הנוספות ...לו היה זה הפתרון לדבר מה הייתי בעדו ,למרות הפגיעה בספורט שלנו , אבל משתמע מהכתוב שאפילו החוקרים אינם מאמינים שדבר זה יהיה יותר מלשים פלסטר קטן על גוף שכבר בדרכו לקריסה .
 מה שכן אהבתי זה את עניין ה"אימוץ דגים פולשים " , אני מניח שאין בכוונת החוקרים לדגים מזיקים כגון האבו נאפחה אלא הבאת דגים בעלי ערך מסחרי ותזונתי שישתכנו כאן ואני אומר ... אם כלו כל הקיצים והרמנו ידיים על הגנת המינים המקומיים ( איני בטוח שאנו שם ) למה לא לנסות להביא דגים " מועילים " אחרים ? כמובן הנחת המוצא היא שלנקות את החופים מאבו נאפחות ודומיהם יהיה מאבק בתחנות רוח אז למה לא להסתגל לתנאים החדשים , הים משתנה , אם נרצה או לא ואם מדובר באימוץ דג בעל ערך לדייגים הספורטיבים ואולי אף כזה שיתחרה באבו נאפחות,זהרונים וחבריהם,אני אומר שיש לבחון את ההצעה לפרטיה , משהו בגדר "אם אינך יכול לנצחם....".
חשוב לציין שהכל  נאמר אך ורק במידה ואין תוכנית הבראה אמיתית לים שלנו מה שאני עד כה לא נתקלתי בכזו. אני תוהה אם מישהו במשרד החקלאות או גוף אחר האמון על שלום הים מבצע מחקרים שעלולים להוביל לשליטה וריסון הדגים הפולשים הללו , איתור אתרי הקינון שלהם וחקירת אופן התרבותם יכול להוביל לשיפור משמעותי , אני פשוט תוהה אם מישהו "עובד על זה" או שכרגע מתרכזים בהאשמת הדייגים הספורטיבים במצב ומצפים שכך ייפתר העניין? אנצל את העניין ואכתוב שלדעתי , על אף הדרך הנבזית בה נהגו בנו בעבר, מרפא אמיתי לים שלנו שאמור להיות אינטרס של כולנו צריך לנבוע רק מצעידה בדרך משותפת, אני מחכה להפיכתה של י.ע.ד לעמותה רשמית ומקווה שתמצא את הדרך להשפיע על אותה דרך משותפת ממקום של חוסן ולא חולשה וחוסר אונים .לו יהי

האדם אינו יכול לשלוט על מה ייקרה כאשר " יציג" מין שיטפל במינים אחרים
ניסו וזה גרם לקריסה מהירה יותר של מערכות אקולוגיות

הבנתי מכמה חבר'ה כי תגובות שהועלו שם - לא פורסמו.
כנראה כתבה ממומנת - ולכן מסננים תגובות.
בושה וחרפה לאתר/עיתון שביסוד קיומו חופש הביטוי - שהוא שולל את חופש הביטוי של הציבור.
מבחינתי העליתי שם תגובה ואם זו לא תפורסם - אגיש תלונה למועצת העיתונות,
במקביל מתכוון להדיר רגלי מהאתר הזה שבמצב דברים זה אין לו זכות קיום.

זו התגובה שהעליתי שם:

===================================
על פניו זו נראית כתבה מגמתית שמציגה את הדברים באופן שגוי ומפספסת את העיקר, ובכל אופן, ממחישה את ההתנהלות הבעייתית של הרגולטורים האחראים ובראשם רשות הטבע והגנים.
1. רט"ג רצים ומפרסמים שאכפת להם מהחי הימי בשמורה, אך לא נראה שעשו דבר וחצי דבר כדי להלחם בדגים הפולשים. במקום לעשות דברים נכונים - הם עושים דברים לא נכונים ונמנעים מעשיית מה שצריך. חבל מאוד שרט"ג מעדיפים עיסוק בספינים על פני עיסוק אמיתי במהות.
2. הכתבה מעוותת את הדברים כשמדובר על דיג: יש להבחין בין דיג מסחרי שהוא אכן הרסני - לבין דיג פנאי (דיג ספורטיבי) שאין בו השפעה ולראיה: השמורה באכזיב משגשגת מבחינת החי הימי במקביל לדיג הפנאי שמתקיים בה כל השנים.
3. אם דג אראס הוא דג פולש מזיק, מדוע רט"ג יזמו איסור על דיג גורף מקום בו זה הדג העיקרי שנתפס?!  דיג הפנאי הוא דיג בררני שמאפשר למשל תפיסת דגים פולשים בלבד!
4. הבעיה הגדולה שלנו ושל הים היא, שהרשות הממונה רט"ג, לא מנהלת את השמורות ומפרה אות חובותיה, תחת ניהול נכון של הדיג בשמורות כפי שנהוג בעולם. רט"ג מחפשת דרך קלה לעשיית מעט, במקום לעשות את הדברים הנכונים, למשל בראש ובראשונה ניהול השמורה באופן שיאפשר דיג סלקטיבי של דגים פולשים מזיקים.
===========================================

נראה אם היא תפורסם...

רפי, דווקא אתה מככב שם בתגובות 

העליתי כאן מה שהעליתי לפני שאישרו והעלו את התגובות...
לפני כן אמר לי אחד מחברי הפורום, שסיננו את כל התגובות ששלח.
גילוי נאות -
במקביל לשיגור תגובותי, שלחתי להם פניה והתרעתי על הסינון בצירוף איום לפניה בתלונה.
יתכן שזה עבד... אין לי מושג מדוע ביקורת של אחרים - סוננה.

ויהיה נחמד אם עוד חברי פורום יביעו שם דעתם

=============================================

לנוחותכם העתקתי לכאן את הכתבה המלאה -

השונית השתנתה: הדג הטרופי הפולש ששינה הכל
דגים פולשים שינו את פניהן של השוניות הסלעיות בחופי הצפון - פחות דגים מקומיים, פחות מינים שניתן לדוג ופחות עושר אקולוגי. האם התופעה הזאת הופכת את הים התיכון למדבר תת-מימי משעמם?

הטבע שלנו משתנה. לא רק בשמורות הטבע ובפארקים, אלא גם מתחת למים. כך, למשל, בצפון ישראל ניתן היה לראות בעבר בחופים הסלעיים יערות תת-מימיים עשירים של חומיות: אצות חומות שבקרבן התקיים עולם שלם של יצורים ימיים כמו סרטנים, חלזונות ותולעים, שניזונו מהאצות ושהיו בעצמם חלק חשוב בשרשרת המזון. היום, למרבה הצער, כמעט ולא נשאר דבר מסביבת החיים השוקקת ששגשגה שם.

איך זה קרה? שני מינים של הדג הטרופי סיכן (נקרא גם "דג ארנב" או "ארס") שהיגרו לאזורנו דרך תעלת סואץ זללו בהמוניהם את האצות וכמעט והכחידו אותן לחלוטין, תוך פגיעה קשה בשרשרת היצורים החיים שהייתה בנויה עליהן.

סיפורן של החומיות הוא דוגמה בולטת אחת לשינויים מרחיקי הלכת שחלו בשוניות החופיות בישראל בעשרות השנים האחרונות. מחקר ישראלי חדש בדק באופן שיטתי את השוניות, ומצא שמצבן לא מזהיר בכלל: המינים הפולשים שולטים בחופים והמינים המקומיים, כולל אלה המשמשים לדיג מסחרי, הולכים ונעלמים.

הידרדרות משמעותית במצב השוניות

השוניות החופיות הן החלקים בקו החוף שבהם קרקעית החוף מורכבת בעיקר מסלעים, ולא כמו בחופים אחרים שבהם הקרקעית חולית. את השוניות הסלעיות האלו ניתן למצוא לחופי ישראל מאזור החוף ועד לעומק 30 מטר, והן נחשבות לבתי הגידול הטבעיים העשירים ביותר מבחינה ביולוגית בים התיכון. השוניות מספקות שירותים רבים לאדם ובהם דגה, תיירות ונופש – המפרצים הסלעיים יוצרים תבנית נוף יפה ובריכות מוגנות מגלים - כמו גם מוקד משיכה לצוללים והגנה טבעית על מצוקי החוף מפני שחיקת הגלים.

בישראל, רוב השוניות החופיות הן רכסי כורכר, שנוצרו בתקופת הקרח, כשמפלס המים היה נמוך יותר, והתכסו במים בהמשך. שוניות אחרות עשויות מגיר, כמו אתר ראש כרמל שמדרום למפרץ חיפה שהוא למעשה המשכו של רכס הרי הכרמל. החופים האלה נמצאים בעיקר בחלק הצפוני של חופי הים התיכון, אם כי יש מעט שוניות גם בחלקים דרומיים יותר.

המחקר בוצע במעבדתו של ד"ר גיל רילוב, ראש המעבדה לאקולוגיה של חברות ימיות במכון לחקר ימים ואגמים ומרצה בחוג לביולוגיה ימית באוניברסיטת חיפה, ומבוסס על נתונים שנאספו בין השנים 2011-2012 באזור אכזיב (הן בתוך שמורת הטבע שבאזור והן בחלקים של איי אכזיב שמחוץ לשמורה), בדרום מפרץ חיפה ובאתר ראש כרמל.

החוקרים מצאו שחלה הידרדרות משמעותית במצבן של השוניות. על פי ממצאיהם, השוניות נשלטות על ידי מינים פולשים: הפולשים מהווים 44-23 אחוז מכלל הדגים ו-99-95 אחוז מכלל הרכיכות בשוניות, כולל בשמורה. מינים מסחריים, כלומר כאלה שנדוגים, הם אחוז מאוד קטן מכלל הדגים (חוץ מבשמורה, שבה הדיג אסור). מספריהם של טורפי-העל, כלומר הטורפים שנמצאים בראש שרשרת המזון, נמוכים מאוד. האצות המקומיות כמעט ונעלמו, ומינים זרים החליפו אותן. יש לציין שאלה הם הסקרים המקיפים הראשונים שנעשים באזור, אך החוקרים נעזרו בנתונים על האזור מן העבר עד כמה שהיה ניתן.

הגירה מכחידה מינים מקומיים

לדברי החוקרים, יש כמה סיבות להידרדרות במצבן של השוניות. אחת מהן היא ההגירה הלספסית: מעבר של דגים ויצורים ימיים אחרים מים סוף ומהאוקיינוס ההודי דרך תעלת סואץ אל הים התיכון. תנועה מסיבית זו, שהחלה בגלל חפירת התעלה ונמשכת עד היום, מכונה כך על שם יזם תעלת סואץ, פרדיננד דה-לספס. מעל 350 מינים היגרו כך אל הים התיכון והשפיעו מאוד על המערכת האקולוגית בים, והם מתחרים במינים המקומיים ופוגעים בהם. מינים פולשים, בים ומחוצה לו, הם בעיה כלל-עולמית, שמהווה את הגורם השני בחריפותו להכחדת מינים מקומיים (אחרי אובדן בתי גידול).

הסיבה השנייה להידרדרות השוניות היא דיג היתר באזור. דיג יתר הוא מצב שבו כמות הדגים שנתפסים על ידי דייגים גדולה מיכולת ההתחדשות הטבעית של האוכלוסייה, מה שגורם למספרי הדגים לרדת ואף עלול להוביל להכחדת מינים. הסרגוס, לדוגמה, הוא דג בעל ערך מסחרי שכמעט ונעלם עקב דיג יתר. מין מסחרי אחר שכמעט נעלם מסיבה זו הוא ה-Sarpa salpa – מין של דג צמחוני מקומי שקיים כיום כמעט אך ורק בתוך השמורה.

גורם נוסף שלדעת החוקרים כנראה שמשפיע על הידרדרות השונית הוא שינוי האקלים. עם עליית הטמפרטורות העולמית גם טמפרטורת מי הים עולה, והמינים המקומיים לא מסוגלים לעמוד בתנאי החום החדשים. המינים הפולשים, לעומת זאת, מגיעים כאמור מים סוף ומהאוקיינוס ההודי, בהם טמפרטורת המים גבוהה משמעותית מזאת שבים התיכון. לכן, הפולשים מורגלים יותר לחום – ומסוגלים לשרוד טוב יותר במים החמים.

 

מי שמכיר את הים התיכון כבר עשרות שנים יכול להרגיש בעצמו בשינויים. "אנשים אומרים שהים התיכון הפך למשעמם, שאין מה לראות בו", אומר ד"ר רילוב. "הכל נראה היום כמו מדבר. האצות הרבה יותר דלות משהיו, והרבה מהדגים הגדולים שהיו אינם – כי דגו אותם". כמובן שהים עדיין עשיר במינים, אבל בכדי לראות רבים מהם צריך להתבונן ממש מקרוב, ורבים מהם פולשים מים סוף.

ללמוד לקבל את המינים הפולשים?

עתידן של השוניות הסלעיות לא נראה ורוד במיוחד. החוקרים צופים שהידרדרות השוניות תתקדם בהדרגה מערבה, לחלקים אחרים של הים התיכון. גם בישראל המצב צפוי רק להחמיר בשנים הקרובות. "לדעתי, מינים מקומיים ימשיכו להיעלם ככל שהטמפרטורות יעלו, ומינים פולשים ימשיכו להתבסס", אומר ד"ר רילוב. "יכול להיות אפילו שהמים יהפכו לחמים מדי גם עבור חלק מהמינים הפולשים".

ד"ר רילוב וצוותו ממשיכים לחקור את הנושא, ומנסים כיום להבין יותר מהי משמעותם של השינויים שחלו בשוניות. כך למשל, הצוות חוקר לעומק כיצד מתפקדת חברה שנשלטת על ידי מינים פולשים, בהשוואה לכזו שנשלטת על ידי מינים מקומיים.

בינתיים, ד"ר רילוב בעד הכרזה על אזורים נוספים כשמורות טבע ימיות, על מנת להילחם, לפחות, בדיג היתר, וכך לשמור במשהו על יציבות המערכת האקולוגית. כיום, רבע אחוז בלבד מהמים הטריטוריאליים של ישראל מוגנים על ידי שמורות. לשם השוואה, ביבשה, כ-20 אחוז מהשטח הוא שמורות טבע. "השמורה עובדת", אומר ד"ר רילוב. "כשצוללים שם רואים עולם אחר. השמורות שומרות על חלק ממרכיבי המערכת, הן מגנות על הטורפים הגדולים, שמאוד חשובים במערכת, ויכולות לייצב אותה".

עם זאת, שמורות הטבע לא יכולות לפתור את כל הבעיות שמהן סובלות השוניות החופיות, הן לא צפויות לעצור את ההגירה הלספסית וכמובן שגם לא את שינוי האקלים. לכן, מעלים החוקרים הצעה יוצאת דופן. "בים שמתחמם, כשמינים מקומיים נעלמים, ייתכן שחלק מהמינים הפולשים דווקא יוכלו להחליף את הפונקציות במערכת האקולוגית שמילאו עד כה המינים המקומיים הרגישים שנעלמים בשל התחממות המים", אומר ד"ר רילוב. "אין ברירה וצריך לשנות דיסקט, לחשוב באופן אקולוגי יותר, לא לחשוב רק על להגן בכוח על מינים שאין הרבה סיכוי שימשיכו להתקיים לאור השינויים הגלובליים - אלא לחשוב על איך לשמור על התפקוד של המערכת בכללותה, ועל השירותים שהיא מספקת לנו", הוא מסכם.

הכתבה הוכנה על-ידי זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה

הדיון מועבר לפורום הייעודי - פורום י.ע.ד

חצי מהכתבות היום זה כתבות ממומנות

פעם העיתון היה משלם בישביל לעשות כתבה טובה

היום משלמים לתישקורת כדי לעשות כתבה בכאילו

תיראו בתוכניות הבוקר משבע עד תשע כימעט הכול זה קידום בתשלום