| תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
| 5/7/2017 | דרום - אשדוד | מים מלוחים | גבה גלי | 40 - 50 מטר | דיג מסירה - פתיונות |
| תפיסות דגים | ||||
|---|---|---|---|---|
| שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
| דג חי - סנפן | לוקוס לבן (דקר המכמורת) | 1 | 7 קילו | |
הדו"ח:
האמת שהיום קמתי בהרגשה שזה יקרה
אבל לא מיהרתי .....עשיתי קצת סידורים של הבוקר .....ויצאתי מהבית בשעה 14:00 בצהריים
לאחר שקבעתי עם יעקב לכמה שעות של ים .....בכל זאת היתגעגתי קצת לאזור היחסית קרוב שלנו
מגיע ליעקב אוסף אותו ויאלה יוצאים לדרך.....מגיעים למרינה מתדלקים ויאלה נותנים בגז לכיוון הנקודה ....
ים גבוה עם סוואל גבוה מקבל את פנינו בדיוק ביציאה מהמרינה
אבל אני לא מיתרגש אני יודע שהסירה שלי אוכלת ים בלי בעיה והאמת אני מאוד אוהב ים עובד
בדרך לנקודה אנחנו מכינים את הציוד לחי וגם סביקי.......למרות שהיה לי 2 דגים חיים כבר בלייב וול
אבל בגלל שהים היה עובד חזק וגבוה החלטתי להמשיך ולהוריד קודם כל מה שכבר בנימצא.....
מקסימום ילך אנו נרד לאסוף עוד.....
מה שהיתברר כהחלטה נכונה (בעיניי 
)טוב מגיעים לנקודה אני תופר את הדג עם קרס סירקל ......ישר בין העינים ויאלה למים עם ריג לחי על סביבל T...
ומישקולת כבדה .....החוט של הקרס היה כמעט כשלוש מטרים .......
מוריד למטה הורדה ראשונה .....ואין כלום ....אני מרים שוב את הפתיון החי ואני מיסתכל במסך של הפיש פיינדר .....
ואני רואה בדיוק שניכנסים דגים למסך!!! ומיד הורדתי שוב את הפתיון למטה ....
לא עוברת דקה ואני רואה את התקיפה שהמקל מקבל....וזה לא משאיר מקום לספק .....
יש דג בצד השני .....ישר אני קופץ על המקל(עם רולר חשמלי
) ולוחץ על הכפתור של העליה ....והדג כבר בדרך אלי.....המקל ממש מיתקפל וזה מקל מטאטא אז ישר הבנתי משהו
גדול
ממשיך להרים ודואג שישאר מתוח כל הזמן....עוברות עוד 2 הדקות ויש צבע מקרב אותו אליי ו....ישששששששש
לוקוס לבן של 7 קילו שרירים אני נותן לו את הגאנץ בעדינות לתוך הפה והנה הוא בסירה !!!
יופי של לבן מבסוט עד הגג ואומר ליעקב צלם צלם......עכשיו זה סגירת חשבון עם הלבן שברח לי 2 מטר מהסירה
אבל הפעם לא משאיר לו סיכויים הפעם הוא שלי
בינתיים הדג השני מת לי .....
והחלטתי לרדת שוב לקחת דגים חיים ......ולעלות שוב ואיך שאני מוריד שובאני מקבל נעילה אבל הפעם הדג יותר גדול וקרע לי בסוף את החוט והמישקולת..... כפרה עלינו (לא שלי)
זהו התחיל להחשיך ואני יורד לבד לכיוון המרינה מאושר עד הגג ....ויעקב היה עייף ונירדם
) .
