גם אני אוהב לטרגט מרמירים. הדגש הוא על *לטרגט* כיוון שזה דג שפעמים רבות נתפס על הדרך כאשר מעמידים מקלות בדיג חופי. דבר אחר הוא לתכנן יציאת דיג במטרה לתפוס דג מסוים שנמצא במגוון של דגי חוף. אנחנו יודעים לטרגט סרגוסים (בולונז פילוטה, איזורים סלעיים, ים עובד), בורי (בצק דליל\חלה, הרבה ריסוס, קרסים קטנים) - אבל האם אנחנו יכולים בוודאות לטרגט מרמירים ולתפוס את הזן הזה באופן בלעדי?
עם השנים ניסיתי להתחקות אחרי ההתנהגות של הדג הזה ולהבין איפה הוא נמצא, מתי, למה והכי חשוב - מה הוא רוצה לאכול. מסתבר שזה לא עניין פשוט. אני יודע שפעמים רבות אנחנו רואים תמונות של דייגי חוף שתפסו הרבה מרמירים, אבל אני סבור שמדובר בפוקס - לא הדיג המוצלח, אלא הבלעדיות של הזן בשלל. שימו לב שבדרך כלל זה דג שנתפס על הדרך, ולא באופן בלעדי.
 
מסקנותי בנוגע למרמירים הן שילוב של עובדות שרבים יודעים, אבל אם מיישמים אותן בשטח הסיכויים למרמירים עולים פלאים. אני כמובן מדבר על דגים שנמצאים ברבעון האחרון שלהם מבחינת גודל (ביחס לגדלים בארץ), שזה אומר מעל 20 ס"מ (מה לעשות, ננסות מזרח תיכונית).

1. מצב הים: שקט עד גלי, לא סוער.
2. פתיון: תולעים (שלמות, עם שיפוד השחלה) בעדיפות ראשונה, גמברי בעדיפות שניה. קפצונים ותולעי ים לא נכללו ברישומים כיוון שאני לא דג איתם (בעיקר בגלל עצלנות).
3. איזור: חול עם כתמים של סלע פה ושם. הם אוהבים את המעבר מההגנה שהסלע מספק להם, למרחב האכילה שלהם בחול (המרמיר מגשש בחול ואוכל מה שהוא מוצא, הוא לא ניזון מסלעים או מאורגניזמים צמודי סלע). בדרך כלל אלו סלעים שטוחים ולא גבוהים מאוד. כמו כן, פתחי מרינות סיפקו הפתעות נדירות מאוד. כנראה הרכב החול בקרקעית באיזורים האלה קצת שונה בגלל הזרם שמשתנה בעקבות המכשול הלא טבעי (מזח של מרינה ומעגן), נחשף מזון וכו'.
4. ריג: משקולת קטנה עד כמה שאפשר (בהתאם למקל ושאר הציוד), תלאי של 1 מטר+. רצוי שהחוט יהיה פלורוקרבון או חוט דק מאוד (דג עם מגוון 0.28 - 0.16. העבים פלורו והדקים רגיל). ריג מומלץ הוא כזה שמאפשר "סחיבה" של הפיתיון בלי להרגיש את המשקולת או כל התנגדות אחרת (בחרו את הריג האהוב עליכם בסגנון, יש כמה כאלה).
5. שעות: בעיקר בוקר, על אף שגם בלילה (בעיקר בתוך מרינות) נתפסו פרטים גדולים.
6. הוקסט: בדרך כלל, כיוון שהמרמיר אוכל עדין (כמה שיותר גדול יותר עדין), אני נותן לו לאכול כמה רגעים ומחכה לרגע שהוא יתחיל לסחוב את הפיתיון ולא רק ינקר אותו באופן סטטי. ברגע הזה הוקסט בינוני, ובדרך כלל הוא בפנים.

לגבי הסל - אשתף בהמשך.

אדם    כיף לראות אותך...


יש משהו פחות ידוע על המרמיר  כדג הוא דג סקרן מאוד בניגוד ללברק
לרוב הוא נמצא במרחק מהחוף אוהב בעיקר לבוא בלילה (כמובן זריחה שקיעה )אבל בלילה הוא מתקרב קרוב מאוד באזורים החולים
פיתין האולטימבי זה התולעי חול ...
לפני שנתיים עם תולעי האדמה למישה ולי ערבים שלא היה מפסיק כל הלילה מרמירים פחות התעניינו (הם שימשו אותנו לגומברים )לרוב כשיש מרמירים בסביבה יש גומברים ואפשר לראות את זה בעיקר בשיא הגאות
ללכת עליהם בצורה סלקטיבית זה לשים חזרוז מחזיר אור לרוב המרמיר יבוא ויבדוק
החרוז לא צריך ליהות גדול, קטן ומעל הפיתיון זה יעשה את העבודה

הלל
 

זה לא מחול
ולא פוטושופ
יש הערכות כמה הוא שוקל ??

גם אני אוהב לטרגט מרמירים. הדגש הוא על *לטרגט* כיוון שזה דג שפעמים רבות נתפס על הדרך כאשר מעמידים מקלות בדיג חופי. דבר אחר הוא לתכנן יציאת דיג במטרה לתפוס דג מסוים שנמצא במגוון של דגי חוף. אנחנו יודעים לטרגט סרגוסים (בולונז פילוטה, איזורים סלעיים, ים עובד), בורי (בצק דליל\חלה, הרבה ריסוס, קרסים קטנים) - אבל האם אנחנו יכולים בוודאות לטרגט מרמירים ולתפוס את הזן הזה באופן בלעדי?
עם השנים ניסיתי להתחקות אחרי ההתנהגות של הדג הזה ולהבין איפה הוא נמצא, מתי, למה והכי חשוב - מה הוא רוצה לאכול. מסתבר שזה לא עניין פשוט. אני יודע שפעמים רבות אנחנו רואים תמונות של דייגי חוף שתפסו הרבה מרמירים, אבל אני סבור שמדובר בפוקס - לא הדיג המוצלח, אלא הבלעדיות של הזן בשלל. שימו לב שבדרך כלל זה דג שנתפס על הדרך, ולא באופן בלעדי.
 
מסקנותי בנוגע למרמירים הן שילוב של עובדות שרבים יודעים, אבל אם מיישמים אותן בשטח הסיכויים למרמירים עולים פלאים. אני כמובן מדבר על דגים שנמצאים ברבעון האחרון שלהם מבחינת גודל (ביחס לגדלים בארץ), שזה אומר מעל 20 ס"מ (מה לעשות, ננסות מזרח תיכונית).

1. מצב הים: שקט עד גלי, לא סוער.
2. פתיון: תולעים (שלמות, עם שיפוד השחלה) בעדיפות ראשונה, גמברי בעדיפות שניה. קפצונים ותולעי ים לא נכללו ברישומים כיוון שאני לא דג איתם (בעיקר בגלל עצלנות).
3. איזור: חול עם כתמים של סלע פה ושם. הם אוהבים את המעבר מההגנה שהסלע מספק להם, למרחב האכילה שלהם בחול (המרמיר מגשש בחול ואוכל מה שהוא מוצא, הוא לא ניזון מסלעים או מאורגניזמים צמודי סלע). בדרך כלל אלו סלעים שטוחים ולא גבוהים מאוד. כמו כן, פתחי מרינות סיפקו הפתעות נדירות מאוד. כנראה הרכב החול בקרקעית באיזורים האלה קצת שונה בגלל הזרם שמשתנה בעקבות המכשול הלא טבעי (מזח של מרינה ומעגן), נחשף מזון וכו'.
4. ריג: משקולת קטנה עד כמה שאפשר (בהתאם למקל ושאר הציוד), תלאי של 1 מטר+. רצוי שהחוט יהיה פלורוקרבון או חוט דק מאוד (דג עם מגוון 0.28 - 0.16. העבים פלורו והדקים רגיל). ריג מומלץ הוא כזה שמאפשר "סחיבה" של הפיתיון בלי להרגיש את המשקולת או כל התנגדות אחרת (בחרו את הריג האהוב עליכם בסגנון, יש כמה כאלה).
5. שעות: בעיקר בוקר, על אף שגם בלילה (בעיקר בתוך מרינות) נתפסו פרטים גדולים.
6. הוקסט: בדרך כלל, כיוון שהמרמיר אוכל עדין (כמה שיותר גדול יותר עדין), אני נותן לו לאכול כמה רגעים ומחכה לרגע שהוא יתחיל לסחוב את הפיתיון ולא רק ינקר אותו באופן סטטי. ברגע הזה הוקסט בינוני, ובדרך כלל הוא בפנים.

לגבי הסל - אשתף בהמשך.

מרמיר דג נהדר,
גם למאכל וגם לפתיון לאינטיאס. גם הפלמודים אוהבים אותו.
מרמיר אוכל הכל, גמברי, תולעים סבידה ועוד.
אני משתמש מהסירה בעיקר עם גמברי . המרמיר אוהב תזוזה של הפיתיון, גרירה או הקפצה קלה והוא מתנפל על הקרס.
לאחרונה, התחלתי לעבוד מולו עם קרסי סירקל, וזה קסם אמיתי המרמיר רק נוגע וכבר נתפס ללא הוקסט.

אדם    כיף לראות אותך...


יש משהו פחות ידוע על המרמיר  כדג הוא דג סקרן מאוד בניגוד ללברק
לרוב הוא נמצא במרחק מהחוף אוהב בעיקר לבוא בלילה (כמובן זריחה שקיעה )אבל בלילה הוא מתקרב קרוב מאוד באזורים החולים
פיתין האולטימבי זה התולעי חול ...
לפני שנתיים עם תולעי האדמה למישה ולי ערבים שלא היה מפסיק כל הלילה מרמירים פחות התעניינו (הם שימשו אותנו לגומברים )לרוב כשיש מרמירים בסביבה יש גומברים ואפשר לראות את זה בעיקר בשיא הגאות
ללכת עליהם בצורה סלקטיבית זה לשים חזרוז מחזיר אור לרוב המרמיר יבוא ויבדוק
החרוז לא צריך ליהות גדול, קטן ומעל הפיתיון זה יעשה את העבודה

הלל
 

אורך הבקבוק הוא להערכתי 35-33ס"מ... בקבוק קוקה-קולה ליטר וחצי אורכו 33ס"מ וזה בדוק.
המרמיר שבתמונה יותר קרוב למצלמה מאשר הבקבוק -
כדי לקבל תמונה מדויקת של אורכו  צריך צילום מלמעלה או צילום "לאורך" -
(זנב הדג/ראש הדג ותחתית הבקבוק/ראש הבקבוק מופנים למצלמה),
כפי שציינתי - מוסאר בריכות באורך 33ס"מ (אורך של בקבוק קוקה-קולה ליטר וחצי) שקל 400 גרם
אם נניח שהמרמיר שבתמונה באורך 37ס"מ, הוא ישקול לכל היותר 500 גרם - ראה הגרפים של אבי חכם.
זו דעתי בכל אופן.. 

מרמיר כולל תמונה אמיתית שצולמה כמו שצריך

להערכתם?

בס"ד

בכל אופן שימו לב שזה בקבוק של 1.5 ליטר ולא של 2 ליטר.