תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
26/1/2012 | צפון רחב : חיפה - חדרה | מים מלוחים | גבה גלי | 0 - 10 מטר | דיג בז'רז'ור מהחוף (מלוחים) |
תפיסות דגים | ||||
---|---|---|---|---|
שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
6:40 | דמוי דג בינוני - FTEC 125 כסוף ראש אדום | לוקוס - אירדי (דקרנית אדומה) | 1 | 1.8 ק"ג |
הדו"ח:
שנתיים + ואני אומר את זה כי הייתי בנקודה הזאת הרבה פעמים בשנתיים האחורונות ו.... כלום
קם בארבע לפנות בקר, מציץ מהחלון ו קרררררררררררררררר אבל פחות.
מתלבט עם עצמי כחמש דקות ואז גומלת בליבי ההחלטה לקום.
בדרך עוד אומר לעצמי מקסימום הירטבת חוט ועצמי עונה לי סחתיין על היזמות.
מגיע לנקודה ברבע לשש , שש בדיות אני כבר עומד ומתחיל לעבוד.
סומך על הבלאק שלי והאולטגרה שבמידת הצורך יעשו את העבודה.
ראוי לציין שקשרתי שוק-לידר (בדרך כלל לא נוהג לעשות אבל הבוקר כן).
מתחיל לעבוד עם רפאלה מקס ראפ לבן ראש אדום זריקות ארוכות ורחוקות.
גילגול איטי ולעיתים מהיר יותר עם הקפצות קטנות כך במשך כארבעים דקות.
משמאלי עומד מישהו שמקבל פצצה למקל ונלחם עם הדג מספר שניות
והחוט נקרע (תרם את תרומתו לים ועוד דג עם פירסינג מסתובב חופשי).
ומיכוון שלא בוכים על חלב שנשפך שפכתי קצת חלב כדי שלא יבכו:).
מחליט להחליף דמוי ופותח את תיק הדמויים מתלבט ולבסוף בוחר ב FTEC
כסוף עם ראש אדום - דמוי שיורד ל 10-15 ס"מ ושוחה מתחת לקצף
עף ממש מעולה ותונעת הזיגזג שלו מושלמת.
מכוון לכיוון העומק ומצליף זריקה ארוכה ארוכה אל מעבר לגל גדול מקציף שמתקדם לכיווני.
משתהה שניה, סוגר את הקשת שני גילגולים ו............... בוווווווום, מקבל פצצה עצבנית למקל
ראוי לציין שהקלאטש סגור כמעט לגמרי , מיד מרים מקל למעלה ומתחיל לגלגל
מיד מזהה לפי אופי הנגיחות שמדובר בלוקוס , התחושה עילאית האדרנלין מתחיל להציף
ואני אומר לעצמי - סוף סוף , כמה זמן וסבלנות וציפיה והתעקשות בלי לוותר ובלי להתיאש
ועצמי עונה לי - יללה תתחיל לעבוד ותביא אותו הביתה וחסר לך שלא!!!
אני חדור מוטיבציה מגלגל אותו בלי הפסקה לא נותן לו לרדת לבור בסלע ולפי המשיכה
אני מרגיש שמדובר בחתיכה נאה , הוא מתקרב ואני בנחישות מביא אותו
אל הריף תוך כדי עוברת במוחי המחשבה איך אני מעלה אותו (הרשת 10 מטר מאחורי)
אני מגיע להחלטה שהוא יעלה עם הגל על הריף וברגע שאני רואה אותו בעיניים
אני מניף אותו בעזרת הגל הקרוב על הסלע ומיד דורך עליו שלא יברח
מוציא את המגבת (חובה כדי שלא יחליק, דג רירי ביותר) וזהו הוא שלי מונח לו על הארץ
במקום בטוח ליד התיק , עצמי אומר לי אתה רואה היפיוף הזה הולך לככב מחר בארוחת השבת.
משחרר בעדינות בעזרת פלייר את הקרסים נותן נשיקה ל FTEC תוך כדי שאני נרגע ונותן לאדרנלין
לשקוע , יורד שוב לעוד מספר זריקות שלא הניבו כלום מסתכל בשעון ורואה שהגיע הזמן לללכת לעבודה.
מצלם מספר תמונות ומתקפל לעוד יום עבודה.
תוך כדי נסיעה חושב לעצמי אךךךךךך כמה התגעגעתי לדג הזה.
ולתמונות: