תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
1/8/2011 | צפון: שבי ציון -עכו | מים מלוחים | רגוע ונמוך | מעל 50 מטר | דיג מסירה- ג'יגינג |
תפיסות דגים | ||||
---|---|---|---|---|
שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
כל היום | גיג בינוני - | אינטיאס /שולה / אריצולה (סריול אטלנטי) | 3-17 לכל דג |
הדו"ח:
יציאה אתמול ביום ראשון עם צוות של 8 מג'גיגים לעמק האנטיאסים מנמל עכו, עם מאמון (הנצרתי מס 1 ) שאירגן את כל המשלחת ודאג לכל (

בשבילי, זו פעם שלישית בג'יגינג. פעם ראשונה היתה לפני 3 שנים ופעם שנייה לפני שבוע ובלי דגים עדיין.
הפעם, עדיין בלי ציוד מתאים-מקל ג'יגינג בלי אמא ואבא שהגיע מסין ומכונת מיטשל מהמקוריות והישנות שמתאימות לבולוס אבל בכלל לא לג'יגינג, אבל בחור בשם אחמד-שווה זהב, משאיל לי את הרולר שלו הרזרבי מוכן לשימוש-רולר שימנו 8000 או משהו כזה. עדיין המקל שלי כבד מאוד, ארוך יחסית ולא גמיש יחסית לשאר החכות שראיתי. לא רוצה לקנות ציוד יותר טוב עד שאני מחליט אם כן אני נכנס לעסק או לא. חבל לקנות ציוד באלפי שקלים ובסוף להפסיק עם סגנון דייג זה, ובסוף למכור בתור משומש בחצי מחיר.
והחלום על דג ראשון אצלי בג'יג לא עוזב את מחשבותיי
לידי אחד בשם עודד-אומן לג'יגינג עם רולר ידני מקצועי וגם הוא לא חוסך עזרה בהנחייה ובייעוץ.
ב3:45 כולנו על הסירה ויוצאים לים. אני יושב בקצה האחורי איפה שאין מחסה מהשמש ומתכונן ליום עבודה קשה, ובמיוחד עם ציוד כמו שלי.
בכלל הפעם, היינו 3 אנשים עם ציוד ידני וכל השאר עם חשמלי.
מגיעים לאזורי הג'יגינג, לבד בים, ים עם קצת גלים, ועננות חלקית.
מחפשים את הדגים עם הגלאי ומהר מאוד מוצאים את להקות הדגים, לפעמים ממש כמויות שמכסות את המכשיר ונראים כמו ענן! אבל עדיין השאלה האם ילכו על הג'יג או לא. אתמול, יש סירות שחיפשו את האנטיאסים ולמרות שמצאו אותם לא הצליחו לתפוס אפילו דג אחד.
בסביבות שעה 7 או 8 יש סיפתח אצל אחד בשם יוסף חמאתי, עם רולר חשמלי ואנטיאס של 7 קילו עולה לו לסירה. התרגשות ושמחה גדולה על הסיפתח וזריקת מרץ לכולם.
עודד לידי גם הוא מוציא אחד,
אני מחליף דמויים והולך על ג'יגים של 150-200 גר, ולא על ה300 כי הציוד שלי הוא ידני, לא מתאים ומעייף נורא. בסוף, אחרי התלבטות מרכיב דמוי 300 גר' שצד אחד כתום וצד שני לבן ואדום בצורת קלמארי (דמוי ידוע בתפיסות שלו אבל לא זוכר את שמו) ומתחיל לתרגל את ההקפצות שזה לא עסק קל עם חכה כמו שלי וג'יג כזה כבד ועם חוסר הנסיון שלי בסוג דייג זה ובתרגול ההקפצות.
עודד לידי ננעל על עוד דג ואני נכנס לאטרף לידו וחולם על הדג שיבוא אליי, ופתאום זה מגיע....
מכה לא חזקה מאוד מראה שיש דג על הג'יג, עוברת שנייה וחצי ואז אני מרגיזש את כוח הדג אחרי שהוא ננעל ממש, ומתחיל המאבק...
הדג לוקח חוט בצורה יפה ופעם ראשונה אני מרגיש את העוצמה שלו. היה ברור שזה לא אנטיאס של 3 קילו אלא יותר מזה... וכוח כזה לא היה לי לפני, אפילו עם פלמידה של 4.5 קילו שזה היה השיא שלי.
תוך כדי מלחמה עם הדג אני מתחיל לצעוק ולהלל מרוב שמחה והתרגשות על הדג הראשונן והמכובד שיש לי על החוט,
עוברות שניות ומגיע אחמד לידי והסקיפר אבו אשרף לוודא שהכל בסדר ואני מרגיש את החוט משתפשף עם החוט של עודד... חמור מאוד ויכול להביא לקריעה של כל החוטים עם הדגים.
אבו אשרף בודק איזה כיוון החוטים ואני ועודד מחליפים מקומות כדי שהחוטים יסתדרו וממשיכים בעבודה.
המקל אצלי ארוך ואני מרים למעלה בזווית גדולה. אני מקבל הערה מאחמד לא להרים יותר מדיים כדי שלא יישבר המקל. אבל לא הפנמתי עד הסוף ופתאום מרגיש שחרור...פחדתי למאית שנייה שזה רפיון כי הדג ברח אבל מסתבר שראש החכה נשבר, ומיד מרגיש את הדג שוב וממשיך להביא עם חכה שבורה.
בסופו של דבר הדג עולה אל פני המים, הסקיפר נועץ את הגנץ' ומביא את הדג. אנטיאס ראשון שלי יפיוף של 11 קילו!!!
אחרי שנרגעתי קצת, אני מתחיל לצעוק לח'ברה "אני כבר לא בתול בג'יגינג" ולכן קראתי לדוח דוח ביתולי.
עודד מביא את הדג שלו-אנטיאס של 17 קילו הפעם והכי גדול ביציאה זו. בכלל, הפעם מרגישים שגודל הדגים עלה יחסית ליציאות שהיו בשבועות אחרונים
אצל יוסף דג אחד לוקח לו את כל החוט אחרי שעלה כמה מטרים למעלה ואז התעורר. מאמון לוקח את הפיקוד כאשר רואה שנשאר 20 מטר חוט בלבד ומנסה עם כל הכוחות שלו לעצור את הדג-לפחות שיציל את החוט...מאמון שרף את היד שלו בנסיון לעצור את השפולה מול עוצמת הדג שלוקח חוט מבלי לחשוב פעמיים.
פתאום יש הרפייה ומבינים שהדג הלך. מאמון מחזיר החוט ורואים שיש עדיין דמוי אבל החוט משופשף לגמרי-מבינים שהיה כנראה קריש. אבל לא ברור אם קריש נתפס ישירות על הג'יג מההתחלה או שזה היה אנטיאס שנתפס ואז קריש בא אליו.
בסופו של יום מעייף אני נשאר עם דג אחד אבל ששווה המון בעיניי
על כל הסירה נתפסו 8 אנטיאסים ביחד וארוס יפיוף אחד.
חזרה הביתה עם שרירים תפוסים ובלי שינה בכלל מהלילה לפני, לא מצליח לתפקד מרוב עייפות וגם לא מצליח לחשוב ואפילו מגמגם במילים מרוב תשישות. השמש ואיבוד הנוזילים והמאמץ עשו את שלהם.
אבל היה שווה, שווה, שווווווווווווווווווההההההההה
חוויה שבהחלט שווה את הכל......
תודה למאמון שוב על הארגון, לאחמד על השאלת המכונה, לעודד על ההנחיה ולכל החבורה שעבדו ביחד בצורה מקצועית, מכובדת וכמו אחים.
את הדג לא הבאתי הביתה שלם-למרות שרציתי שהמשפחה תתרשם מגודל הדג אבל היה עדיף להביא נקי וחתוך ולכן ניקו אותו בחנות דגים בעכו וחתכו עם משור תוך דקות, ושמו על זה קרח בצידנית שזה יחזיק לי עד שאגיע הביתה. בלי זה היה סכנה שהדג יתקלקל בלי חיתוך וקרח.
היום, נדע מה הטעם של הדג...
בברכות
סאמח