| תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
| 29/9/2016 | צפון: חוף כרמל- עתלית | מים מלוחים | גלי | 0 - 10 מטר | דיג חופי בים - פתיונות (סרף) |
| תפיסות דגים | ||||
|---|---|---|---|---|
| שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
הדו"ח:
שלום חברים
זו הפעם הראשונה שאני מעלה דו"ח! אני מודה שעד היום הייתי די פאסיבי בפורום, מעין משקיף, והחלטתי להתחיל מדי פעם להעלות דוחות ולהיות קצת יותר פעיל גם בכתיבת דוחות.
ולדוח עצמו:
מגיע לשובר הגלים בערך בשעה 15:00 הים לא נראה מי יודע מה, די גלי והרבה קצף שמקשה על הראות. פותח את הבוס 8 מטר ומתחיל לדוג עם הבצק. יש סחף חזק , ואיך שהמצוף נוגע במים הוא נסחף שמאלה ונכנס לסלעים והפתיון לא מצליח לשקוע. כל כמה שניות מוציא ומחדש פתיון, ומידי פעם יוצא איזה אראס או אריאן קטן. אחדי חצי שעה הקרס נתפס בסלע, קורע את החוט וכבר בראש מתחיל לתכנן התקפלות. בשלב זה כפי שאני מאמין קורה לכל דיג, אני נכנס למשא ומתן עם עצמי. מצד אחד רוצה ללכת הביתה, כי בתנאים שתיארתי לא רואה הרבה סיכוי לתפוס משהו ולא בא לי להתחיל לקשור קרסים, ומצד שני בים אף פעם אי אפשר לדעת.... כפי ששיערתם, מחליט לתת לעצמי עוד צ'אנס ואחרי 2-3 זריקות רואה שקיעה קטנה של המצוף, נותן משיכה ומרגיש שיש משהו גדול וזה לא אראס. מתחיל לעייף אותו כי אני עובד עם חוט 0.18 ,אחרי חצי דקה אני כבר רואה אותו, במבט ראשון זה נראה כמו בורי אבל לפי הכוח שהוא מושך זה מרגיש כמו משהו אחר. אחרי שהרמתי לו את הראש מחוץ למים והוא פותח את הפה הגדול אני תיכף מזהה שזה לברק! האמת, המשיכה שלו חזקה למדי אבל הוא נכנע די מהר אפילו מהר יותר מהבורי.
זו פעם שניה בחיים שלי שאני תופס לברק. מה שמצחיק הוא שבפעם הקודמת שתפסתי לברק, גם אז על בצק, עמדו לידי 3 דייגים שניסו לז'רז'ר עם שלל בובות ואף אחד לא הוציא כלום חוץ ממני.
לדעתי, הבצק הוא הפתיון האולטימטיבי הכי פשוט והכי טוב כי אין כמעט דג שלא תפסתי על בצק.
שנה טובה!
