תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
30/7/2011 | דרום רחב: פלמחים - אשקלון | מים מלוחים | גבה גלי | 30 - 40 מטר | דיג מקיאק כללי (דוחות ישנים) |
תפיסות דגים | ||||
---|---|---|---|---|
שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
במשך היום | גיג בינוני - MAYA,ZEST,BASSDAY | לוקוס - דאור (דקר הסלעים) | 6 | לא נשקל |
הדו"ח:
זוג או פרד - חווית המאדיי
כל השבוע מתכנן על הדיג של שישי. יום חמישי בערב כל הציוד מוכן ליד הדלת על מנת לצאת לדיג של שישי בוקר. מזווד את החכה החדשה בטבעת אבטחה לקרסים ולליש קושר כבל ומשתוקק כבד להיות במים וליהנות לפחות כמו בשבוע שעבר.
לאחר ליל שישי כמעט ללא שינה, מוצא עצמי יושב בשעה רבע לארבע עם כוס קפה וגרנולה עם חלב. מה שיתברר כטעות בהמשך. מגיע למרינה ומתחיל להכין את הקיאק עם הציוד, למרות הרוח הלחות ממש מתישה ואני עוד ביבשה. מתארגן ומעט לפני אור ראשון אני במים משלב מעט מפרש עם הרבה פדלים. לאחר שעה מתחיל לדוג. סט ראשון של הורדות ויש לוקוס קטן (מתאים לוועדת החנינות) שחוזר לים. בשלב זה מדליק את המצלמה על מנת לנסות לתפוס תפיסה בזמן אמת.
המצלמה מקובעת לזרוע של הבידון, כאשר אני צריך לרכון על הטרמפולינה להדלקה ושאר ההפעלות אני מבצע עם השלט שלצערי אינו מדליק את המצלמה. לאחר כמה דריפטים ושחרור 3 לוקוסים קטנים מחליט לדלג הלאה. החלטה שלא הייתה קלה. החלב של הגרנולה לא ישב טוב ובכל זאת הרבה מים ונשימות עמוקות עם נעילות חמודות של בייבי לוקסים החליפו את תחושת הזיפת .
מסע הדילוגים שרובו ככולו היה בפדלים ללא מפרש הניב ספתח לחכה החדשה. כפי ששמתם לב בסרטים קודמים אני אוהב להקפיץ את הגיגים לאט ולשמחתי יצא למייגור קרפט בסדרה היוקרתית מקל ארוך המיועד להקפצות איטיות ובכך גם לא מתעייפים וגם הגיג מקבל את הפרזנטציה המתאימה. נכון שהדג לא הביא את החכה למאמץ אבל תפיסה ביום הראשון זה כבר הפתעה. עוד כמה תפיסות של קטנטנים ולוקוס אחד של קילו שלו צולם. ממשיך לשוטט על מנת לחפש את הדגים בציפייה למלחמה מאתגרת ואין כל תוצאה בינתיים. מידי פעם רואה טוניות מזנקות באוויר ולא מגלה עניין מיוחד בהן.
לקראת סוף היום מגיע לסלע ומזהה תנועה של אוכל ודגים טורפים. הרוח התחזקה ומחליף את האינציקו של MAYA למאדיי חדש של BASSDAY עם צורה מאוד מיוחדת ואבזור מקורי עם 4 קרסים. לא מבין למה 4 אבל אם היפנים החליטו שמשקל 140 גרם צריך 4 , מי אני שיתווכח ואולי עוד נזכה להשתמש בכולן. לאחר שתי הורדות אני מקבל תקיפה לא חזקה בקרקעית ומיד מרגיש משיכה רצינית של החכה. הקלאץ נעול כמעט עד הסוף וחכת המאדיי הגמישה מתחילה להשתחוות למים. אני מפעיל המון כח על מנת לעצור את המשיכה לסלע והדג נוגח למטה ומתחיל לרוץ קדימה. בשלב זה מחליט לא להרפות קלאץ ואפילו לתת לחכה תמיכה עם היד השנייה. הדג מתחיל להתקדם קדימה, אני מכוון את ההגה ומפעיל המון כוח על מנת לעצור את החמור. בשלב זה אני מעריך את הדג למטה לכיוון דו סיפרתי . בשלב זה אני מרגיש רפיון של המשקל הגדול שרק לפני דקה נגח אותי למוות ולמרות זאת מרגיש שעדייו יש לי משהו בחכה. מגלגל למעלה ומעלה עוד בייבי לוקוס שזוכה לחנינה. מה שברור הוא שהיו שני דגים על המאדיי והדג הגדול השתחרר. החוט חוזר משופשף לאורך חצי מטר ואני מסתקרן לדעת מה זה היה למטה. מאוכזב משהו, אבל מבין שזה חלק "ממחיר" ההנאה של הסופר לייט גיג (שאין בכוונתי לוותר גם במחיר פספוס) ברור היה לי שאם הייתי עם אחד הסטים האחרים הדג היה שלי. מבין שכאן הסתיים היום. עושה סיכום עם עצמי ולאחר ששחררתי לפחות חמישה לוקוסים, לקחתי אחד הביתה וזכיתי למלחמה רצינית בחכה הכי עדינה שיש פותח מפרש נהנה מהרוח ומפליג לי המחשבות על מה היה שם לכיוון המרינה.
מצטער על סרטון ללא מוזיקה
מנש הקייאיסט מאשקלון