| תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
| 22/7/2016 | מרכז - הרצליה | מים מלוחים | רגוע ונמוך | מעל 50 מטר | דיג מסירה- ג'יגינג |
| תפיסות דגים | ||||
|---|---|---|---|---|
| שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
| 5:30 | גיג גדול - | אינטיאס /שולה / אריצולה (סריול אטלנטי) | 2 | 12,22 |
הדו"ח:

וואייייי יש לי פה חובות כבדים לכמה מכם ששיגעתי ועייפתי עם דוחות וציודים, קשירות, אקוסאונדרים ועוד התפלספויות ... אז זהו הגיע הזמן לפרוע את החוב ולספר לכם על היציאה האחרונה ולא אחרונה, יציאה שהרגשתי שתגיע, כזו שתחזיר לי חודשים של עבודה והכנות, ושנים של נסיון ונסיונות.
ביום הזה הציוד נמדד בשיאו וכל טעות עולה בדג , לא סתם דג, כזה של 10+.
אלה חיות רעבות. נוגחות ונלחמות על חייהן ברעבתנות. סוף סוף כאלה שמחממות לי את הקלאץ׳, ונותנות לי להזיע עד שיוצאות לאויר העולם ועל הסירה.
5:30 בבוקר נעמד בדריפט ראשון מעל התקלה. העומק 60. אנחנו לבד, התקלה ״בתולה״. לאף אחד עוד לא ברח פה דג היום .אני עם פתיונות חיים בלייבוול מוכן לכל תרחיש. לא יאכל ג׳יגים יקבל דג חי. מחליטים לקחת כמה דריפטים עם הג׳יג.
דריפט שני, עובר את התקלה ומיד אחריה מזהה מבנה בגובה 30. זהו הם כאן, עכשיו לפתוח פה ולאכול יפה .
לא עוברות 10 שניות והמקל נעצר, כיפוףףף וריצת חוט, יש פה חתיכה יפה.
ממקם את המקל בתוך החגורה וקדימה לעבודה. מלחמת העולמות התחילה.
בקיצור קלאצ׳ים מאצ׳ים בלגנים ובוםם
הראשון של 11 ק״ג בסירה. איזה אושר
ואפילו עוד אין שמש בשמיים...
מסתדרים בדריפט מוכנים להמשיך.
מכירים את זה שמישו נוגע לך במקל תוך כדי ג׳יגג׳וג? איזה מעצבן זה? ואז החיוך הנבזי הזה... עבדתי עלייך...
בוםםםם כיפוף קלאצ׳ים מאצ׳ים בלגנים והופ טונה שחורה 16 ק״ג בסירה.
״אתה רואה?״ הוא אומר לי, זה בזכותי.
נו טוב, מסתדרים ולוקחים עוד כמה דריפטים, פה תקיפה, שם ברח, פה נקרע ובא לי לשנות ולגוון קצת.
בוחר לי את גדול הסגפנים, אריה ג׳ינג׳י אדמדם, שטופל ונוקב בריאות. מוריד אותו לקרקעית ומעלה כחמישה מטרים מעל הקרקע. היום הם בגובה, נראה מה יקרה. בינתיים בעיה, החשמלי לא עובד.
הצג דולק והמנוע לא מסתובב. יש מה לעשות השבוע.
מחליט שאם יבוא דג נזיע שוב, ונעלה אותו עם הידית. חוזר לעמדת הג׳יגג׳וג ומתחיל להקפיץ. תקיפה הפעם על ג׳,
עובד עם הדג שתי דקות והקרס מתנתקת. השוקלידר טחון ומתקלף.
אין מה לעשות צריך להחליף.
ובוםםםם המקל של החי מתכופף. המשקולת גבוהה מעל הקרקע.
הקרס סירקל. מרגיש את הדג נעוץ,
לוקח את המקל והוק!- סט!, יאללה בלגן.
המקל שאינו גמיש במיוחד מכופף ונוגע
במים. יש פה מפלץ.
דוד מרפי, עבד שעות נוספות אצלי בסירה. דווקא על החשמלי שהחליט היום לנוח. אין ברירה לעבודה.
מושיב מקל בחגורה ומתקשה לעצור את הדג. אני עם חוט 80lb ושוק 60. ממלא את עצמי בבטחון, הכל טוב כלום לא יקרע פה היום. הסט הזה מזיז ריפים אם צריך.
מפה לשם אני רואה צבע , צללית לבנה מתקרבת. אין ספק מפלץ. גנץ׳ והופה לסירה, חתיכה מכובדת של 22 ק״ג .
ג׳ ממשיך לעבוד אני גמור. גמור מעייפות, האדרנלין בשמיים.
עוד שעה קלה של דייג ומקבלים החלטה שדי לנו להיום. חוזרים לרציף.
לאישה, לילדים, למשפחה.
איזה יום זה היה. יכלנו להמשיך ולהתעקש אבל צריך לדעת איפה לחתוך ולהמשיך. הים נתן לנו היום מנה נכבדה.
ב 11 כבר הייתי בבית כותב לכם את הדוח.
בברכת שבת שלום,
תודה לחברים ולים .















אבל עם דגים כאלה נוותר לך 











