| תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
| 24/1/2016 | דרום - מפרץ אילת | מים מלוחים | גלי | מעל 50 מטר | דיג מסירה - פתיונות |
| תפיסות דגים | ||||
|---|---|---|---|---|
| שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
| 07:00 | גיג בינוני - | לוקוס - אירדי (דקרנית אדומה) | 2 | 1.8 |
| 05:20 | סבידה מתה - ריג שתי קרסים 10/0 | שורי (שורי ערפילי) | 1 | 4.000 |
הדו"ח:
אילת...
הים הזה הוא היפה ביותר בארץ (אני משוחד, תמיד...)
הנוף הזה של להיות עם הרים משני כיוונים פשוט הורס.
ובגלל זה, ובגלל שהסירה שם, והדיג הכיפי שם ואילת, אין עליה, אז רק בגלל זה הצוות יצא ליציאת הדיג מסירה הראשון ביחד.
צחי ג. – הדייג הצנוע ביותר שאני מכיר, יש באמתחתו כבר מאות קילוגרמים של דגים שנלחמו והפסידו מולו והוא לא יתגאה בזה, צנוע.
שלום אלבז, דיג חוף במקור, מזרזר (עדדים בעונה) חדש. וקלאמאריסט מתחיל.
ואני, זה שמדבר בלי הפסקה...
אז עד היום יצאנו לכנרת ולקלמארי יחד מספר פעמים והגיע זמן המסע...
חמישי אני אוסף את צחי, נוסעים עד יבנה (אמא, כפרה עליה...), משאיר את הבימבה שלי (נותן לה מנוחת שבת בחניה של אמא..
שלום כבר מחכה בחניה, אחרי שהוריד את כריסטינה רעייתו אצל המשפחה בתל אביב (כולנו מהצפון, ק"ש וכפר יובל).
מעבירים ציודים לאוטו של שלום, אני הולך לתת נשיקה וחיבוק לאמא עם ההבטחה הקבועה שהלוקוס הראשון שייתפס אצלי מגיע אליה לתנור (ספוילר...?).
עולה לאוטו והיי דרומה לאילת.
הדרך עוברת מהר וקר, אל תטעו, שש מעלות בחוץ, קור חתולים...
מגיעים לאילת, חבר של צחי רוצה להצטרף בבוקר ואנחנו מארגנים את הסירה ליציאה.
דלק, קניות...
מחליטים לצאת, בבוקר החבר ייתן צלצול (עדיין לא הגיע הצלצול אגב... sml31;חח..) ונחזור..
יוצאים, רוח משוגעת (צפונית 28 קמ"ש, ע"פ האתרים) ואנחנו עושים שבעה קשרים לנקודה בלי מאמץ מנוע , תוך תנועה אני מרגיש את הגלים שמגיעים מהירכתיים ואני כבר מבין מה מחכה לנו בדרך ההפוכה..
מגיעים לנקודה גלים לא קטנים (הכל יחסי בחיים), מורידים פיתיון ומדאיי, באור ראשון יוצאים לטרולינג שלא ממש מביא לתוצאות, נעמדים מול קצאא, צחי מוריד ג'יג ובהורדה הראשונה מעלה סוג של לוקוס, וכאן המקום לומר לי אם אתם יודעים, מוגן או לא?
לא לוקחים צ'אנס ומשחררים למאכל השחפים, מי שלא ראה שחף מנסה להרים לוקוס של קילו לא ראה מחזה מצחיק מחייו, אחרי שהדג נפל לו שלוש פעמים הוא ויתר. גם לשחפים כנראה הרוח מפריעה...
ברגע שצחי תפס אותו הוא אמר שכל פעם שזה קורה שבהורדה הראשונה הוא תופס אז נגמר המזל והוא לא יתפוס יותר, נבואה...
ממשיכים עד שהרוח מכניעה אותנו וחוזרים למרינה, כאן המקום לציין ששלום פשוט ישב מוקסם , פעם ראשונה שלו בים...
ואחרי כוסית של וויסקי הוא נופל שדוד, ישן כמו תינוק, נוחר כמו נגריה. אנחנו עוד נחזור אליו..
במרינה תופסים שינה אחרי שיוצאים לקניות נוספות, של מה ששכחנו..
השינה נמשכת קצת יותר מהצפוי, ומעט לפני חצות יוצאים מול החוף הצפוני לדריפט עם רוח עדינה וכיפית, אחרי כמה סיבובים מחליטים לעבור מול הנמל על עוגן.
מורידים על חי, קלמארי וסבידה.
אני מוריד סבידה שלמה על שתי קרסים 10/0 וצחי מוריד שני מקלות על ראשי קלמארי ורצועות קלמארי.
מתעשתים ושולחים את שלום לנחור בקבינה כי נגריה בים זה רעש...
אחרי מספר שעות של סיגריות, סיגריות וויסקי ודיבורים מחליטים לתפוס תנומה.
קלאצים סגורים חזק, מקלות מאובטחים, ואנחנו מנמנמים.
כולנו עם חרמוניות ועדיין הקור לא נותן לישון עמוק..
ואז הקלאץ' שלי מתחיל לתת מנגינה של מאג (שלושה כדורים בכל פעם) ואני קופץ ורואה מקל מכופף ונוגח..
מעיר את צחי, הלב טס שלוש מאות, נותן הוקסט כמו שרק אפשר לתת..
מקבל כיפוף ותנועה של החוט וזו חוויה מדהימה.
מרים ומגלגל, מקבל מכות וכיפוף מדי פעם, עומק 60 מטר...
ואז רואה את המשקולת, ואין כלום...
שומע רעש ומבין שזה הלב שלי מתגלגל על הסיפון אחרי שנפל..
צחי אומר "וואו איזה שורי...!" ואני זז קדימה קצת ורואה אותו במלוא הדרו.
שורי יפהפה, 4 קילו בדיוק (נשקל אצל אחי בבית).
צחי מביא את הרשת, עשרים שניות והוא מפרפר על הסיפון.
הפעם האחרונה שחיבקתי גבר אחר כמו שחיבקתי את צחי היה כשנולדו בנותיי לפני עשרים וארבע שנים, אז חיבקתי את גיסי...
תמונות, מעירים את שלום, שמתעורר ומוקסם ואחרי חמש דקות חוזר לישון (אמרתי שעוד נחזור אל שלום, ואנחנו נחזור שוב...)
הדג נתפס חמש דקות לפני אור ראשון ואחרי כל ההתעסקות אתו האור עלה ויצאנו לטרולינג...
כרגיל (בינתיים) הטרולינג ללא תוצאות..
חזרנו לדריפט מול קצא"א ואז עלה לוקוס חמוד של 800 גרם בקושי שנכנס לארח חברה לשורי..
הדיג המשיך בלי דברים מיוחדים, חוזרים למרינה וכאן המקום שוב לציין שיש שם גלשני רוח בכמויות, לפי החוק להם זכות הקדימה וכל סירה שמנסה להיכנס למרינה משחקת כמו במבוך, ימינה ושמאלה, גז ובלימה...
אימון מפחיד קצת לטעמי, אתרגל בסוף...
מארגנים את הסירה, שטיפת חכות וסירה ויאללה לפח הזבל לזרוק את כל מה שצברנו, מנקה את הדגים ועולים צפונה.
ביבנה אני יורד, וכמובן לאמא את הלוקוס שהבטחתי לה...
הייתה יציאה כיפית ומדהימה.
למרות ששלום ישן חצי מהזמן הוא נהנה בטירוף, הוא באמת היה אחרי שבוע מאד קשה שהסתיים בצורה מעולה והוא היה פשוט גמור.
קבענו לעוד חודש וחצי שוב כמובן...
![](http://"http://jpg.co.il/view/56a60edb93ede.jpg/")
