תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
27/7/2011 | ירדן - צפון לכנרת | מים מתוקים | רגוע ונמוך | 0 - 10 מטר | דיג במתוקים - ז'רז'ור |
תפיסות דגים | ||||
---|---|---|---|---|
שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
19:15 | דמוי דג קטן - וובלר זהב של סטרייק פרו | בינית גדולת קשקש (אישרי/קישרי) | 1 | 500-600 גרם |
הדו"ח:
אתמול בערב מתברר לי שאין מצב יציאה לדיג לפחות עד ראשון ומתחילה הפניקה.
מין לחץ מתגבר שחציו מועקה וחציו חרדה

לא ממש היה לי כוח והעייפות המצטברת של השבוע כבר נותנת אותות.
הסתפרתי וכולי שבבים בצוואר,הנעליים כבר ירדו ובדרך למקלחת ואז זה בא. הדבר הזה שמתגנב לו בדר"כ,בשקט בשקט וחודר עמוק בפנים...
"לצאת לדוג. בהקדם..."
ואתה נכנע. בקלות...

נועל נעליים,לוקח ציוד ותוך 20 דקות אני בגשר אריק.
הקיאקים הפסיקו כבר להיום ופה ושם רכב עם משכשכים.
בנקודה שבחרתי יושבים שני חברה צעירים ומשתעשעים עם חכות. מצד אחד הם תופסים לי את המקום אבל מצד שני הם גם לא מהווים איום על הדגה...

ממשיך קצת הלאה ותופס לי פינה. אין לי כוח ללכת יותר מדי וחם לי אז אני בוחר דמוי משולב (גם עף,גם צולל אם גורמים לו,גם מענטז וגם מושך אש. "סופר וורסטילי"...

ומתחיל לסרוק.
וסורק.
וסורק.
וסורק.
וזה לא קורה.
כלום.
אין דג במים. או בעצם יש אבל מעט וקטנים...

נותן זריקה במעלה הזרם הכי רחוק שניתן ומתחיל לגלגל לאט מצד אחד אבל מספיק מהר לאיסוף החוט בכדי שיהיה מתוח ושהדמוי יענטז...
כמה מטר ממני מגיעה מכה עדינה כ"כ שלא הייתי בטוח בהתחלה אם יש דג או אין...
כשהבנתי שיש משהו שלפתי את המצלמה ושרתי לה "Hey little thing let me light your candle
'Cause mama I'm sure hard to handle now" של הבלאק קרואס

אם כבר בוק,אז שתשאר במים כמה שיותר,לא??
וזהו.
זה מה שעלה אתמול בערב עד השקיעה ...
