חייב לכם סיפור...
אם כבר נוסטלגיה אז עד הסוף...
היום אני בן 45+ (עוד מעט 46), כשהיינו ילדים בתיכון כיתה י' י"א (בגילאי 16-17) לא היה כסף לקנות חכה, הזמנים היו לא קלים.
היינו הולכים בשעת סגירת השוק בנתניה ומסתובבים בין הדוכנים, חיפשנו אז שקיות של גזר, ניילון עבה במיוחד
היינו מחוררים אותו עם מחורר, ומקפלים לו את השוליים כלפי חוץ, 3-4 קיפולים.
לשקית היינו מחברים חוט דייג, ובין שפתי השקית היינו שמים מקל, ובתוך השקית בחלק הפנימי היינו קושרים חתיכת לחם יבש
היינו צוללים ומניחים את השקית שהכנו ליד שוברי הגלים בנתניה (חוף סירונית או קונטיקי)... מחכים 5 דקות והופ... מושכים את השקית, המקל היה נופל... שפתי השקית היו נצמדות אחת לשניה... כל המים מתוך השקית היו מתנקזים דרך החורים ו...
בתוך השקית עשרות של בננות (דגי בננות של פעם, לא טלוויזיות), היינו יושבים על השובר גלים ומסננים,
את הקטנים היינו מחזירים לים (מי אמר קאטצ' אנד ריליס) ואת הגדולים יותר לוקחים
בבית היינו נותנים לאימא ע"ה את השלל (כל פעם מחדש...), היא הייתה מקשקשת את הדגים, שוטפת, מקמחת בתוספת פלפל לבן ומטגנת... היו יוצאים צ'יפסים של בננות, מעל היינו סוחטים לימון וזו הייתה ארוחת ערב לכל המשפחה.
זהו, נוסטלגיה במיטבה
בהחלט אחלה נוסטלגיה היום זה מכה מה שהולך בשוברים שם מלא ילדונים טיפשים שכל מרמור או לא משנה מה בגודל של מה שהורידו להם בברית מתלנבים לוקחים. את הדג סתם כי הוא חסר יכולת שימוש אין מה לאכול בו ואני בטוח שהוא נזרק לפח אחר כך
אם נדייק 7 פריטים ב3 יציאות שונות
