| תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
| 11/10/2015 | כללי: כנרת | מים מתוקים | רגוע ונמוך | 0 - 10 מטר | דיג במתוקים - פתיונות |
| תפיסות דגים | ||||
|---|---|---|---|---|
| שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
| בוקר | פתיון צמחי אחר - כל מיני | קרפיון בר (סאזאן) | 4 | 19.725 |
| בוקר לילה | פתיון צמחי אחר - כל מיני | שפמנון / ברבוט (שפמנון מצוי) | 5 | 7 קילו בערך |
| בוקר | פתיון צמחי אחר - כל מיני | בינית גדולת קשקש (אישרי/קישרי) | 4 | 3 קילו בערך |
הדו"ח:
הקדמה:
טוב נתחיל מההתחלה ונתקדם.
הדייג הזה תוכנן לפני חצי שנה כמו שאתם כבר יודעים וקיבלתי פרטים על התאריכים וההכנות.
להכנות ליציאות כאלה יש שתי צדדים צד אחד של הנאה וצד שני של כאבי ראש ומחשבה.
מצד אחד כייף לתכנן ולחשוב ולקנות דברים חדשים ומצד שני זה כאב ראש של התעסקות במשלוחים והזמנות ולחושב מה חסר ומה עוד צריך ובנוסף זה הוצאה כספית גבוהה מאוד!
לא הרבה אנשים במדינה הקטנה שלנו נחשפו לסגנון הדייג הזה ולרמת פירוט ודייקנות גבוהה כמו זו ובטח שלא הרבה יצאו להפקות כאלה של 5-8 יום של דייג נטו זה דברים שאני תמיד מנסה להעביר לכם בדוחות שלי להכניס אתכם לחוויה של ההכנות ושל הדייג עצמו.
אחד הדברים המושכים ביותר בדייג קרפיונים הוא ההפקות ההכנה התכנון של המסעות מחשבה על הפרטים הקטנים ושיפור שימור מפעמים קודמות.
התאריכים נסגרו מראש חצי שנה לפני במחשבה שעד אז יתקרר והקרפיונים יתחילו להתעורר.
לאחר סגירת התאריכים החלו ההכנות שעליהם פירטתי בשרשור שנפתח "בדייג במים מתוקים".
1. קניית ציוד קצה כמו חוטים קרסים משקולות בק ליד ועוד.
2. קניית ציוד קמפינג שולחנות אוהל כיסאות מזרנים וכל הנלווה לזה.
3. ציוד מטבח וארגז מטבח כולל את כל מה שצריך בפנים.
ההזמנות נמשכו עד הרגע האחרון לפני היציאה.
כמובן שהזמנת הפידור חודש לפני ושבוע לפני הדייג קניה של אוכל ושתיה בשבילנו.
ההכנות נעשו בשיתוף פעולה מלא שלי ושל שי כל אחד עמל על מספר דברים ולסיים את ההכנות עד למועד שנקבע.
התקיימה גם פגישה שלי ושל שי על הכינרת למשך לילה כחודש לפני היצאיה עם מרבית הציוד שהגיע על מנת לסדר הכל ולהכין תוכנית עבודה ותוכנית צילום.
בנוסף הצלחנו לארגן רכב גדול מהבוס של שי בעבודה.
עכשיו נתחיל בסיפור ההקדמה של הדוח עצמו.
כמו שציינתי כשבוע לפני ההכנות בעיצומם השלמת כל הדברים שנותרו קנייה של מזון ושתיה וכל שאר העניינים.
ואז מגיע לו יום שישי 9.10.
אני יוצא בבוקר לכיוון הצפון לשישי שבת אצל אמא בכדי להכין את כל הציוד לעשות עוד קצת ריגים ולבדוק תקינות של כל הדברים.
ההתרגשות כבר עולה לרף גבוהה וקצת קשה לישון בלילה.
יום ראשון 11.10.15-
מגיע יום ראשון קם מוקדם, שי חוסר מהבסיס בערך ב 11:00 אלון (חבר של שי) מגיע עם הרכב לשי והם מתחילים להעמיס את הציוד לרכב.
בינתיים אני קם מוציא גם כן את כל הציוד החוצה וממתין בקוצר רוח.
בסביבות 13:40 שי ואלון מגיעים אלי מעמיסים את הציוד ויוצאים לכיוון החוף.
בדרך קונים עוד כמה דברים שחסרים כמו קרח וגחלים ועוצרים באיזה מסעדה לאכול חומוס סלטים קולה קרה צוברים אנרגיה ליום העמוס הזה.
מסיימים לאכול וממשיכים לכיוון הבית של דליה בעלת החוף לוקחים מפתח ויורדים לחוף בשעה 14:30 בערך אנחנו שם.
ועכשיו מתחילה העבודה הקשה שהאמת הפכה להרבה פחות קשה בזכות העגלה שקניתי שעשתה לנו חיים קלים מאוד!
פורקים ציוד מהרכב מרכיבים את העגלה מתחילים לעמיס את העגלה ולהתחיל בנגלות לכיוון המים.
בינתיים משחררים את אלון שחוזר לנצרת עלית.
על אלון אתם תשמעו עוד הרבה בדוח הזה כי הוא הגיע כמעט בכל יום ותמיד בידיים מלאות ותמיד דאג למה שחסר לנו וכמובן תמיד הוא לוקח את שי ומחזיר ובאמת חבר יקר ותודה ענקית מגיעה לו!
טוב מסיימים את הנגלות ועכשיו מתחילים בהרכבה של הציוד מתחילים באוהל עוברים לניפוח הסירה ואז מתגלה בעיה, טוב הרי תמיד משהו צריך להתפקשש.
המשאבה דפוקה ולא מנפחת מנסים קומבינות אין לא מתנפח ומזג האוויר חם ואני כבר מתחיל להתעצבן אומר לשי "עזוב אותי שטויות תזמין לי מונית אני עולה לטבריה לקנות משאבה"
טוב שי מוצא איזה מספר של מונית קובע איתו כעבור כמה דקות הוא מגיע לכביש ואני עולה ונוסעים לטבריה קונה משאבה וחוזרים.
בינתיים שי בחוף ממשיך בהרכבה של המחנה גזיבו כיסאות מיטות וכו...
אני חוזר וממשיך בניפוח הסירה הרכבה של המנוע גלאי משוטים סירה מוכנה ממשיכים שולחנות גנרטור סידור הכבלים והמפצלים מחברים לגזיבו עם אזיקונים.
ועכשיו לחלק העיקרי הרכבת הרוד פודים מקלות והציוד דייג עצמו.
הכנת פידור סידור של כל הדברים במקומם תיקים וכל השאר.
הרכבה שנמשכת מ 15:00 עד כמעט 22:00.
בזמן ההרכבה כבר מחשיך כמובן, והחלטנו לצאת עם הסירה למצוא נקודה ולשים מרקר.
עולים על אפודי ציפה ויוצאים לחפש נקודות.
חושך וקצת קשה לאמוד את המרחק והזווית אבל עושים את זה אחלה.
בערך 180 מטר מהחוף ממקמים את המרקר בנקודה בעומק 3.8 מטר.
חוזרים לחוף מסיימים בחימוש הריגים אני הולך על זוג בווילס בריח טייגר נאטס ובריג השני טייגר באמינו דבש ושי הולך על הסוס המנצח באופן טוטאלי על שתי הריגים טייגר באמינו דבש.
ומתחילים להוציא חוטים שוב חושך אז שנינו יחד על הסירה בכדי לזרז את העבודה.
מוצאים חוטים כהרגלנו פידור ממוקד כף פידור אחת לכל מקל (כף גדולה).
חוזרים לחוף ומכינים לאכול משהו סיגריה כוס קולה קרה וסוף סוף אנחנו במקום שאנחנו הכי אוהבים אמנם גמורים מעבודה של יום ארוך אבל זה שווה כל רגע.
בלילה בא אלון עם עוד חבר צחוקים אוכל ובסביבות 02:00 הם הלכו ואנחנו הלכנו לישון.
יום שני 12.10.15-
יום ראשון נגמר ויום שני נפתח ללא היענות מיוחדת מצד הקרפיונים.
קמים שותים קפה עוגיות ומבינים שהיום הולך להיות חם!
כבר ב 07:00 ולאורך הלילה היה חם וזה לא בדיוק משמח אותנו וגם לא את החברים שלנו שבמים.
ואז בשעה 10:55 ריצה אצל שי עובד מהחוף ויוצא לו קרפיון חמוד 5.275 קילו שנתפס על אמינו דבש.
תמונות סרטון שחרור ולהתראות בתקווה שהילד יקרה לאמא ואבא.
20 דקות עוברות ושוב ריצה אצל שי על המקל השני 11:15 על השעון ושוב עבודה מהחוף ויוצא אחיו הקטן של הקרפיון הקודם 3.150 קילו גם הוא על אמינו דבש.
כמובן תמונות סרטון שחרור ולהתראות.
מבחינת יום שני קרפיונים נוספים לא היו כן היו ביפים ו 2 שפמנונים אצלי וזהו.
אבל התקווה עוד גדולה והשאיפות בשמיים.
את יום שני החם!!...המשכנו להעביר תחת הצל עם מספר פעמים של כניסה למים להתרעננות.
בנוסף החלטנו להיכנס להזיז את המרקר למקום אחר באור יום והכנסנו אותו קצת יותר לעומק בסביבות 220 מטר מהחוף בעומק של 4.5 מטר.
אחרי שהבנו שמזג האוויר לא מתכוון להיות קריר יותר נקודה עמוקה יותר תגדיל סיכוי לתפיסה.
אבל כהרגלנו בקבלת אורחים בשעות הצהריים צור הגיע לביקור קיבל קפה וישב איתנו כמה שעות.
לאחר מכן בערב שוב הגיע אלון ישב איתנו והביא דברים שחסר, וככה הסתיים היום השני.
יום שלישי 13.10.15-
יום שלישי נפתח כמו שכבר התרגלנו בשקט ללא יותר מידי עניין בלילה ולפנות בוקר, היה יום קצת יותר קריר ומעונן ביחס לראשון ושני אבל עדיין יום אחד כזה לא מספיק לשנות יותר מידי.
עד 10:40 ריצה אצל שי מתחיל עבודה ומגיע לו קרפיון של 4.100 קילו נתפס על טייגר אמינו דבש עם שקית PVA.
קרפיון שנותן איזה שהיא תקווה שבין כל השפמנונים והביניות שחוגגות לנו על הפידור יגיעו איזה כמה קרפיונים.
כמובן תמונות ושחרור.
ואז מגיע שוב השקט בין לבין איזה ביפ לא רציני וזהו.
שעה 14:55 ריצה אצלי, הפעם ריצה של הגדולים איטית והוצאת חוט איטית מרים את המקל מתחיל לעבוד יש משקל ובהרגשה זה קרפיון גדול אבל לצערי לא זכיתי לראות אותו החוט של הריג נחתך באמצע ככל הנראה מצדף או משהו דומה.
מתבאס אבל אומר לעצמי שאנחנו ביום השלישי ואולי זה הסימן שהם מתחילים להגיע לנקודה.
אז זה שברח הגיע על טייגר בדיפ של רום עם שקית PVA.
והנה גם יום שלישי מתקרב לסיומו עם קרפיון אחד ובריחה אחת של רוב הסיכויים קרפיון.
ועוד כמה שפמנונים.
ביום הזה אני כבר מתחיל להבין שהתוכניות שלנו לשבור שיאים כנראה לא יתממשו בפעם הזו ונוצר איזה רגע של משבר שתמיד הופך למצב של חשיבה מה ניתן לשפר לשנות בכדי אולי להוציא מהדייג הזה יותר, אז מכינים ריגים חדשים עושים רשתות ושקיות PVA בתקווה שזה יעזור.
מאותה ריצה אצלי הוכנסו שוב המקלות ב 15:20 בערך.
בערב כבר אני מגלה סימני עייפות ותשישות קצת יותר מהרגיל והולכים לישון מוקדם בתכנון שנקום כשתירגע הרוח קצת בערך ב 22:00 ונכניס חוטים.
מה שלא קורה ואני ושי נשפכים במיטה עד שמגיע אלון שוב ומעיר אותנו בערך ב 01:30 אז שי מצליח לקום ויושב איתם ואני מסרב להתעורר וממשיך לישון.
במשך הלילה שי הכניס את המקלות שלו פעם נוספת.
וכך נגמר לו יום שלישי.
יום רביעי 15.10.15-
שעה 06:00 אני ושי עוד במיטה, המוטיבציה נמוכה ואין כמו שינה בכדי להיטען מחדש.
ככה חצי מנומם שומע איזה פיב מאחד המקלות שלי בערך ב 06:40 אומר לעצמי טוב שוב השפמנונים האלה שכבר אכלו לי את הראש אני ארבעה ימים פה ולא הוצאתי קרפיון אחד!
ממשיכים לשכב במיטה ואז בשעה 07:10 השעון מעורר שאנחנו אוהבים התחיל לצלצל, ריצה אצלי.
עף מהמיטה לא מספיק לשים נעליים רץ יחף מרים את המקל ומתחיל לעבוד שוב כבר בהתחלה מרגיש את הדג ויודע זה קרפיון.
הפעם לא לוקח סיכון ונכנסים עם הסירה מתחילים עבודה מגיעים לדג והוא נותן עוד כמה ריצות שמאלה ימינה ולרשת קרפיון ראשון שלי לדייג הזה קצת שמן יותר מהאחרים שביקרו אצלנו עד עכשיו.
07.200 קילו נתפס על טייגר ברום וניל.
תמונות ושחרור כרגיל, רק דבר אחד מבאס הגו פרו לא צילמה את הרגעים האלו של העבודה עם הדג טעות קלה של שי אבל נסלח לו.
הספקתי לצלם את הדג ברשת זה גם טוב.
אז אחרי 16 שעות שהמקלות במים הגיעה ריצה, שוב נושא מעודד אבל אני כבר פחות מאמין שעכשיו מגיע השינוי כי אין מה לעשות עוד חם!
השקט חוזר לגזרה אבל לא להרבה זמן 08:40 שוב ריצה אצלי הפעם זה מרגיש כמו הדג שברח יום לפני משקל גדול יותר מקל מכופף כמו שאנחנו אוהבים אבל אז קורה מה שאנחנו לא אוהבים.
רפיון בחוט ואני מבין ששוב משהו קרה, הפעם זה השוק לידר שנקרע באמצע שוב כנראה מדובר בחברות שלנו הצדפות.
אין מה לעשות המזל לא לצידי בדייג הזה.
הדג שברח הגיע על טייגר ברום וניל עם שקית PVA.
וזהו פה נגמר עניין הקרפיונים ליום רביעי שפמנונים וביניות חוגגים.
ושוב כרגיל מגיע הערב ושוב קבלת אורחים דוד של שי ואלון מנגל נדלק וחזה עוף מתובל עם הפתיתים החלומיים של שי וכוס קולה קרה.
ושוב לילה שקט.
יום חמישי 16.10.15-
אלו הם ימים קצת פחות מהנים מבחינתנו כבר רמת הייאוש עולה ושוב כשהיא עולה מחפשים פתרונות.
חרשנו את החוף עם הפיש פיינדר בחיפוש אחר נקודות עמוקות יותר ואין פשוט אין.
רחוק יותר קרוב יותר שמאל ימין מיפוי ברמה גבוהה של החוף עשינו ולפעמים הבאות שיהיה באמת חורף ולא "סתיו" שהוא בעצם קיץ אז אנחנו נדע בחוף הזה בדיוק איפה כדאי לבדוק.
ושוב מכניסים חוטים מחליפים ריגים מנסים פופ אפ מנסים בווילס ומכל הארסנל שקיים אצלנו ולא חסר מה לנסות, אבל אין פשוט אין היענות.
שפמנונים מגיחים מדי פעם ביניות כנ"ל אבל דג המטרה שלנו לא מגיע ואני מבין אותו גם אני לא הייתי מגיע כשכל החוליגנים שציינתי יושבים לי על הנקודה.
בצהריים מתחילה כבר קבלת האורחים וחברים של שי מהבסיס מגיעים לשבת איתנו בערך שעתיים, כמובן שהביאו גם קרח כי ככה זה כל מי שבא מביא קרח.
אז חמישי נשרף לו ללא קרפיונים ושוב מגיע הערב והפעם אין אורחים ממה שזכור לי.
בעצם יש אורחים רק שלא ידענו על הגעתם, באמצע הלילה כשאנחנו ישנים יש ריצה אצל שי הוא מתקשה לקום ואני רץ למקל ולפתע בחושך אני רואה בנאדם עומד לייד הרוד פוד ומושך בחוט ואני צועק "מי זה" בבהלה ושומע את הדמות צוחקת, ממש כמו בסרטי אימה.
ואז אני מזהה את הצחוק ומבין שניקו הגיע לעשות לנו תרגיל.
אז אני ממשיך לשבת עם ניקו ושי ממשיך לישון וקם לאחר מכן לשבת איתנו.
אין כמו לשבת עם ניקו ולשמוע סיפורי דייג מעניינים.
וכך נגמר היום, ואנחנו כבר מיואשים ומותשים.
יום שישי 17.10.15-
עולה הבוקר השקט הזה שמלווה אותנו כל בוקר במשך השבוע הזה מלבד יום אחד שצלצל השעון שאנחנו אוהבים.
היום הוא לא מצלצל כמו בכל יום בשבוע הזה.
עוד יום של שביזות מחכים ומחכים והם לא מגיעים כבר הרעיוניות נגמרו וכנראה שחוץ מהרעיון לשפוך כמה מאות טונות של קרח לכינרת בכדי לקרר אותה שזה אחלה רעיון אבל לא אפשרי כרגע .
לא נשארו דברים לעשות ומסתבר שהם לא יגיעו ואפשר להכריז על היציאה הזאת ככישלון מבחינת המטרות שהצבנו ומבחינת מצב התפיסות שהיה יותר מגרוע.
ומחליטים שמחר (שבת) חוזרים לבית יום אחד לפני.
ומתחילים כבר לקפל את הדברים לנקות את הסירה ולייבש אותה לקפל מה שלא צריך ולארגן ככה שבבוקר תהיה פחות עבודה בחום עדיף לעשות את זה בלילה.
גם שישי נגמר לו באכזבה.
יום שבת 18.10.15-
אז שבת מגיע המקלות עדיין במים אבל כבר אף אחד מאיתנו לא מצפה למשהו.
מתעוררים וניקו מגיע בבוקר לקפה יושבים ושותים קפה ואנחנו מתחילים כבר להתקפל
לארגן הכל ובערך ב 12:00 סיימנו להעלות את כל הנגלות עם העגלה האגדית שלי ואבא של שי מגיע לאסוף אותו ואני עם ניקו וכך מסתכמת לה היציאה.
אגב גיאצ'וק היה צריך לבוא לקחת אותי אבל בסוף ניקו הגיע.
אז תודה לגיא בכל מקרה אין עליך!
הסרטון המסכם:
מסקנות:
מסקנה העיקרית שלי מהדייג הזה שחייבים לשים על השוק לידר צינורית של סיליקון בערך 2 מטר בכדי לצמצם אופציות קריעה, וכנ"ל על הריג עצמו.
הפעם גם ניסינו המון סוגי פיתיונות זה לא היה כל כך אפקטיבי כי לא הגיעו קרפיונים אבל נמשיך לנסות בפעמים הבאות.
מבחינת שאר הדברים עשינו כל מה שרצינו לפי התכנון ולא היה הרבה מה לשפר מבחינת ההפקה והציוד והאוכל הכל היה פיקס!
אופן העבודה:
אופן העבודה לא השתנה מפעמים קודמות.
מה שאומר:
1. ריגים ארוכים 20 ס"מ ויותר.
2. פידור ממוקד סקופ וחצי לכל מקל.
3. הוצאת חוטים 180-220 מטר מהחוף.
4. עומק ממוצע 4-5 מטר במקסימום.
5. פידור מבוסס בעיקרו על פיתיונות גדולים טייגר תירס בווילס.
סיכום:
אז נסכם בכך שהיו 4 קרפיונים במשקל כולל של 19.725 קילו שזה בערך המשקל שציפינו מדג אחד
ועוד 2 קרפיונים שברחו.
היו 5 שפמנונים במשקלים של 500 גרם עד 3 קילו
והיו 4 ביניות מתוכם שניים של קילו פלוס.
איך אפשר לסכם יציאה כזאת?
יציאה שהתחילה בציפיות ותוכניות בשמיים הסתיימה עם תוצאות ברצפה אבל בחוויה למרות האכזבה והייאוש מחוסר הפעילות של הקרפיונים והמחשבה שחבל שיצאנו לסשן כזה כל כך מוקדם בשנה.
בסופו של דבר זו חוויה מלמדת ולמדנו עוד ועוד דברים הכרנו את החוף ברמה גבוהה מאוד.
עשינו ניסוי כלים לציוד החדש, אירחנו חברים שהגיעו לבקר וישבנו וצחקנו ואכלנו טוב בזכות השף שי שפינק אותי בשניצלים אורז פתיתים על האשים תבשיל תפוחי אדמה ומרגז ומה לא?
החוויה הקולינרית הייתה גדולה מחווית הדייג הפעם.
הסקנו מסקנות מהדייג הזה תכננו כבר את היציאה הבאה שתהיה יציאת תיקון חוויה ליציאה הזאת.
וכמובן שיש את צרפת על הפרק ואנחנו בכל הכוח בתמונה של הקרפיונים.
הלקח הגדול ביותר הוא לא לצאת לפחות עד סוף נובמבר כי כרגע חם מאוד 22 מעלות בלילה בממוצע ו 32-35 מעלות ביום עם טמפרטורת מים של 27-29 מעלות בממוצע הסיכוי שחברנו הקרפיון ירצה לאכול קלוש.
ולכן התוצאה העגומה למרות שאפשר גם להגיד שהצלחנו להוציא כמה מהם שזה גם משהו.
אבל השאיפות הגבוהות של שנינו גרמה לנו להתאכזב מהתוצאה של הסשן הזה אבל אין מה לעשות גם אמרתי לשי לכולם זה קורה ומזה רק לומדים.
דבר אחד אני רגוע לגביו הוא שעבדנו כצוות וחשבנו איך לתפוס וניסינו פיתיונות בדקנו את הקרקעית כל פעם מישהו אחר הלך לחפש נקודות ובאמת הוצאנו את המקסימום מהמצב הנתון.
תמונות נוספות:
תמונות של מטעמים:
מחברת הדייג שלי:
יש עוד כמה וכמה תמונות אבל נראה לי שמספיק לכם
חברים מקווה שאהבתם לקרוא ולראות את התמונות והסרטון.
עד לפעם הבאה Team Carp Galilee
)
ו 
עוד חודש אני מאמין. אצלי הצדפות מתלבשות על הקרסים ומפרקות בוילים.
