מכין ריג : כ20 ס"מ חוט נילון 0.3 קושר סביוול, משחיל משקולת "רצה" מאורכת של 10 ג', משחיל חרוז קטנטן וקושר לולאה. אליה מחבר 2 טלאים חוט 0.25 אחד עם קרס בודדת ואחת משולשת מס'8.
את הריג מחבר עם הסביוול לסיכה שעל החוט הראשי. על הקרס היחידה מחבר תירס, על המשולשת בצק.
אני דג ממזחים ומסלעות. או מהסירה. זורק קרוב, 4-5 מ', מגלגל ומותח את החוט עד שמרגיש את התנגדות המשקולת.
פה מתחיל הכיף.
מרגישים בחוט כל נגיע, כל נשנוש, ורואים בקצה החכה כל רעד ומשיכה.כמעט כל זריקה יש דג או שניים. נכון, הרב קטנים אך גם גדולים ניתפסים.
אזהרה!
נוטים "לשכח" את מפלצות הכינרת-השפמנונים. אם לא מחליפים רולר או שפולה עם חוט יותר רציני (מה0.22 שאצלי בu.l.( משלמים ביקר.
מה שקרה לי אתמול בגינוסר. בסביבות 9 וחצי כשכבר תכננתי להתקפל תקף המשופם. הרולר הקטן לא מצליח להתגבר על הסחיבה, סוגר קלטצ בזהירות, מעלה אותו על פני המים ורואה שהבן xxxx נתפס על שתי הקרסים, ושוב מרביץ צלילה. החכה מתקפלת ולפני שהיא תקרוס קורע את החוט. אז עכשיו יש עוד שפמנון עם פירסינג בכינרת.
נסו את השיטה, אותי היא ממכרת.




















