אחד ממנהגי ראש השנה הוא אכילת דגים. אכילת ראש דג היא מנהג המקושר לפסוק : "וּנְתָנְךָ ה' לְראשׁ וְלא לְזָנָב, וְהָיִיתָ רַק לְמַעְלָה וְלא תִהְיֶה לְמָטָּה" (דברים כח יג). המנהג מסמל את השאיפה תמיד ללכת קדימה, להמשיך לעלות ולהצליח. אבל לדגים יש ערך לא רק סמלי, אלא גם תזונתי.
דגים מהווים מקור טוב לחלבון, ושלא כמו מוצרי בשר (בעלי אחוז שומן גבוה) הם דלים בחומצות שומן רוויות ובכולסטרול. בנוסף הם מקור טוב לחומצות השומן החיוניות אומגה 6 ואומגה 3.
חומצת השומן אומגה 3 קשורה להורדת הסיכון למחלות לב, להורדת רמות הטריגליצרידים בדם וייתכן שגם להורדת לחץ הדם. השפעות מיטיבות נוספות של אומגה 3 נחקרות בשנים האחרונות, ביניהן הפחתת הסיכון לדיכאון, למחלת אלצהיימר, שיפור במצב הזיכרון ותרומה להתפתחות מוחית ושיפור הראיה ביילודים.
דגים המכילים אחוז גבוה של אומגה 3 הם דגי ים בעלי אחוז שומן גבוה כגון: סלומון, מקרל, הרינג, סרדינים וטונה. כיום מגדלי דגי הבריכה בישראל מקפידים להעשיר את תזונת הדגים, ועל כן גם דגי בריכה (אמנון, קרפיון – הגפילטע פיש) הפכו למקור טוב של אומגה 3.
דגים כגון הרינג, מקרל וטונה מהווים מקור טוב לויטמין D אשר מסייע בספיגת סידן במעי וחשוב לחוזק השרירים. במחקר שפורסם ב- American Journal of Clinical Nutrition במאי 2011, נמצא כי קיים קשר בין אכילת דגים וצפיפות עצם. צריכה של למעלה מ 3 מנות דג בשבוע נמצאה כמשמעותית לשמירה על צפיפות העצם בקשישים.
ע"פ איגוד הלב האמריקאי (American Heart Association) מומלץ לאכול כשתי מנות דג בשבוע, כאשר מנה מוגדרת כ- 100 גרם דג אפוי או כ-3/4 כוס של דג טחון.
ממחקרים נוספים מסתמן שישנה חשיבות גם לאופן הבישול. אכילת דג מבושל או אפוי כחמש פעמים בשבוע נמצאה כתורמת למניעת מחלות לב, בעוד אכילה של דג מטוגן פעם בשבוע יכולה להעלות את הסיכון למחלות לב.
יש לציין כי המחקרים הללו אינם מאפשרים לקבוע כי הגורם הנחקר כגון: מחלת אלצהיימר, מחלות לב או צפיפות העצם, מושפע אך ורק מאכילת דגים, מאחר שלא ניתן להפריד את הממצאים מגורמים אחרים אשר יכולים להשפיע על בריאותם של הנבדקים. יחד עם זאת המחקרים תומכים בהמלצה לשלב דגים בתפריט, כחלק מתזונה שלמה ומאוזנת ובמיוחד בקרב קשישים.

















