| תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
| 17/8/2015 | מרכז - הרצליה | מים מלוחים | שקט עד גלי | 0 - 10 מטר | דיג חופי בים - בוס ובולונז |
| תפיסות דגים | ||||
|---|---|---|---|---|
| שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
| 1945-2015 | בצק רגיל - | בורי (קיפון גדול-ראש) | 3 | |
הדו"ח:
אתמול בבוקר שוב הלכתי לנסות את הבורים הגדולים בדרום -
הם שם, אבל בנוסף אליהם גם להקות של דגיגונים
שמחסלות את הבצק תוך כמה שניות.
אין מצב לבורים.
נשאר לי בצק, לא חבל
אז בערב אני חוזר למרכז למקום הקבוע.הים עובד, אבל גם כאן, מהרגע שהגעתי ברבע לשבע,
להקות דגיגוני כחלונים וגם סרגוסצ'יקים שמחסלות
את הבצק תוך שניות ולא נותנות צ'אנס לבורים.
כמה ניסיונות נוספים לצדדים, אותו הדבר.
רק לקראת החשיכה, הפסיקו להציק.
ריסוס נוסף, ולא צריך להמתין הרבה,
עולה הבורי הראשון, לא גדול, אבל זו ההתחלה.
כמעט חושך, ועולה בורי נוסף גדול יותר.
אני מחליט להמשיך לתוך החושך,
סוחט את שאריות הבצק האחרונות.
אני מתכנן להתקפל בקרוב,
ומתעצל להוציא סטיק לייט בשביל עוד רבע שעה,
כך שאני דג מבלי שאני רואה את המצוף.
מנסה למקם אותו באיזור הנכון ליד הסלעים,
רק לפי כיוון הבוס, ולשמור על מתח חוט על מנת להרגיש את האכילות.
לא קל בחושך, אבל יש גמול -
מרגיש כמה נקירות, נותן משיכה קלה, ונתפס לו בורי נחמד, גדול מקודמו.
זה הזמן לסיים את היום.
כל יציאה אתה נותן בראש
