שתי נקודות שאני לא ממש סגור עליהן.
1. אם אני אוהב לעבוד עם ברזל (מסגרות/רתכות/פירזול) ולא בתור עבודה כי יש לי עבודה אלא רק בשביל ה-FUN והנפש.
גם אם אני עוסק בזה בזמני החופשי, החומרים יקרים רצח .
אם אני דואג לוודא שסך ההוצאות שלי על התחביב יכוסו מההכנסות שלי ממכירת יצירות, אני אולי לא מרוויח וגם לא מתכוון להרוויח כי זו לא היתה המטרה שלי מלכתחילה אבל אני עדיין מחוייב בתיק (מס הכנסה או עוסק זעיר, לפי המצב והבחירה) וזה כבר עלול להוציא את הרוח בפני עצמו.
ההחלטה אם להחזיק תיק כזה או לא, יכולה להיות ההבדל הגדול בין הסתבכות עם מס הכנסה או מע"מ או מישזהלאיהיה...
2. אם אני יוצא מהבית כעוס מאד והולך לבית של מישהו אחר ואיכשהו זה מתפתח לכיוון לא חיובי ובסוף אני שובר לו את הראש והוא נופח את נשתמתו, אני מניח שהקו שיוחלט ללכת עליו זו הריגה (על כול אחת מסעיפיה) אבל אם יצאתי מהבית עם אקדח והלכתי אליו וזה נגמר באותה צורה, אני בספק גדול אם אצליח להוכיח שלא היתה כוונה מראש ואז זה כבר אישום ברצח...
הכוונה, אולי משנה. אולי...
התוצאה, זהה.
שורה תחתונה, אולי לא אשב מאסר עולם אבל ישיבה בטוחה, תהיה...
1. אם אני אוהב לעבוד עם ברזל (מסגרות/רתכות/פירזול) ולא בתור עבודה כי יש לי עבודה אלא רק בשביל ה-FUN והנפש.
גם אם אני עוסק בזה בזמני החופשי, החומרים יקרים רצח .
אם אני דואג לוודא שסך ההוצאות שלי על התחביב יכוסו מההכנסות שלי ממכירת יצירות, אני אולי לא מרוויח וגם לא מתכוון להרוויח כי זו לא היתה המטרה שלי מלכתחילה אבל אני עדיין מחוייב בתיק (מס הכנסה או עוסק זעיר, לפי המצב והבחירה) וזה כבר עלול להוציא את הרוח בפני עצמו.
ההחלטה אם להחזיק תיק כזה או לא, יכולה להיות ההבדל הגדול בין הסתבכות עם מס הכנסה או מע"מ או מישזהלאיהיה...
2. אם אני יוצא מהבית כעוס מאד והולך לבית של מישהו אחר ואיכשהו זה מתפתח לכיוון לא חיובי ובסוף אני שובר לו את הראש והוא נופח את נשתמתו, אני מניח שהקו שיוחלט ללכת עליו זו הריגה (על כול אחת מסעיפיה) אבל אם יצאתי מהבית עם אקדח והלכתי אליו וזה נגמר באותה צורה, אני בספק גדול אם אצליח להוכיח שלא היתה כוונה מראש ואז זה כבר אישום ברצח...
הכוונה, אולי משנה. אולי...
התוצאה, זהה.
שורה תחתונה, אולי לא אשב מאסר עולם אבל ישיבה בטוחה, תהיה...
לסעיף 1

אם האפשרות שלך להמשיך לממן את החומרים היקרים ולהנות מהעיסוק ביצירות ברזל -
היא רק ע"י מכירת יצירה פה ושם באופן שיכסה חלק מהוצאות רכישת חמרי הגלם היקרים,
הייתי אומר לך "תמכור פה ושם ותמשיך להנות, עדיף על פני ויתור מהמשך עיסוק במה שאתה אוהב".
לגבי "מחויב בתיק" זו שאלה פרשנית מורכבת...
לדעתי, בסיטואציה הזו אינך מחויב כי מראש ההגדרה איננה עיסוק לשם רווח וגם בפועל זה המצב...
לדעתי, גם בדוגמה שנתת אם תיגש ותבקש לפתוח תיק - מן הסתם יפטרו אותך מזה...
אין ולא תהיה כל הסתבכות עם רשויות המס - לא לך בדוגמה שנתת ולא למי שמכר פה ושם דג....
ברגע שמפקח מס מבין שאין כאן רווח משמע אין כאן מצב למס - הוא עובר הלאה...
לסעיף 2

אתה צודק לחלוטין גיאצוק והפגנת בקיאות מרשימה...
אגב, הדוגמה הזו תהיה נכונה אם דייג ספורטיבי ימכור דגים מידי שבוע או יותר מפעם בשבוע, דרך קבע,
יגיע לפדיון חודשי של 3,000 שקל לחודש ומעלה וכו' - שאז אכן יהיה עליו כבר לפתוח תיק...
כמו ברוב הדברים - הכמות עושה את המהות....
אם מישהו מחר פעם בשנה אינטיאס של 5ק"ג ב-200 שקל אז זה לא יעניין אף אחד....
אם ימכור בכל שבוע דגים בשווי 500-2000 והיקף חודשי של 5,000 שקל שקל זה יצרום וגם יחייב פתיחת תיק -
כי זה כבר לא כיסוי חלק מההוצאות לעבר ולעתיד אלא כיוון לרווח...
לגבי הדוגמה? אם הרגת אכן הרגת...
אם אכן מכירת הדגים העבירה אותך לפסים של עשיית רווח (רווח: הכנסות עולות על הוצאות) -
אז גם אם לא התכוונת להרוויח ומסתבר שהרווחת אז אתה אכן צריך לדווח לרשויות המס....
אך בפועל לא קיים דייג ספורטיבי אחד שמוכר דגים שהכנסותיו עלו על הוצאותיו....
לדוגמה שלך - בין אם התכוונת או לא אז הבנאדם לא מת ולא נפצע, לכן לא "תשב"...











??
)
למה אתה דג כאן ,זה היה כל כך מעצבן לפחות את הציוד קיבלתי בחזרה 