| תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
| 4/8/2015 | כללי: ים התיכון | מים מלוחים | רגוע ונמוך | 10 - 20 מטר | דיג חופי בים - פתיונות (סרף) |
| תפיסות דגים | ||||
|---|---|---|---|---|
| שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
| 6:45 | דג חי - דניס | לוקוס לבן (דקר המכמורת) | 1 | 4.5 ק"ג |
הדו"ח:
אני לא זוכר מתי בפעם האחרונה ישבתי לדוג נדמה שעברה לה שנה. אחרי כל הלחץ בעבודה והשעות
הטיול לחו"ל ומה שנשאר ,אני מרים טלפון לחבר קרוב ושואל אותו אם בא לו ללכת לדוג הוא לא מהסס ועונה בהתלהבות
"רק תגיד שעה ואני בא" באותו היום אני מסיים משמרת לילה בנמל ב5 וחצי בבוקר החבר מגיע ואנחנו מתחילים לתפוס דגי פיתיון לתפירה על חי זה הסגנון שאני הכי אוהב לדוג בו.לאחר חצי שעה יש לנו כ5 בורים חיים ובועטים ואני תופר אותם וזורק למים 15 דקות אחר כך אני בודק את הפיתיונות שביינתיים נאכלו ופורקו לרסיסים ע"י סרטנים לביינתיים נגמרו לי כל הדגים
ואני לוקח חכה מחמש בגמברי ותופס 2 דניסים של 300 -400 גרם כל אחד על אותו מקל
מחליט לתפור 1 מהם חי וזורק את החכה שוב לים
החכה לא מפסיקה "לרקוד" הדג שוחה ובועט וזה סימן טוב בשבילי שהדג לא נושנש בידי סרטנים .
גם לאחר חצי שעה המקל ממשיך לרקוד והפעם אני מבחין בריקוד עצבני מתמשך שלא מפסיק הראש והלב אומרים לי
שתיכף יקרה כאן משהו המבט שלי מתמקד באותו מקל רוקד ואני דרוך ומרגיש שמשהו פה עומד לקרוא ופתאום
המקל מתכופף במיהירות ולא חוזר להיתיישר אני מרים את המקל ונותן משיכה אחורה באיטיות כדי להרגיש את הדג
סוגר קלאץ ומתחיל למשוך אותו אבל הוא נכנס "לתקלה" וממאן לצאת משם משחרר קצת חוט ונותן לו חופש וממתין בסבלנות אחרי 5 דקות בערך הוא מחליט לצאת ואני אוסף אותו אליי חצי שעה אחר כך אני מקפל את הציוד והולך הביתה לישון עייף אך מרוצה עד העונג הבא.......
ואיך הדניס נשאר אני אוהב לראות את זה 
