rafi
|
מנהל אתר חבר פורום    
מנותקגיל:
62
הודעות: 39113
|
|
 |
|
|
לנוסח של הצעת החוק ודברי ההסבר:
דברי ההסבר להצעת החוק, שהם לעיתים חשובים מהחוק עצמו - כי בתי משפט נוהגים לא פעם לפרש את החוק לאור "רוח החוק ומטרתו" כפי שבאו לביטוי בהצעת החוק! ציטוט מדויק:
ד ב ר י ה ס ב ר
כללי התשתית החקיקתית לניהול הדיג בים התיכון מוסדרת על ידי פקודת הדיג (להלן – הפקודה) שהיא פקודה מנדטורית מיושנת משנת 1937. פקודה זו אינה מותאמת למגמות מודרניות של ניהול משאב הדגה, המצוי בישראל בהתדרדרות קשה, ואינה מספקת כלים יעילים להתמודדות עם האתגר החשוב של אישוש הדגה. מדינות רבות נדרשו בעשור האחרון לרפורמות מקיפות לצורך ניהול מושכל של הדגה, לאור כשל שוק המוביל לצריכת יתר בלתי מבוקרת של דגה, דבר שמחייב התערבות ממשלתית משמעותית. החקיקה הקיימת לא מקנה לממשלה את המסגרת הדרושה לניהול של משאב הדגה תחת האתגרים הנוכחיים, ותוך הבטחת הקיימות ארוכת הטווח של הדגה, של המערכת האקולוגית הסובבת אותה ושל פעילות הדייגים הנסמכים עליה. הימשכותו של מצב העניינים הנוכחי יוביל להתכלותו של משאב הדגה ולהמשך פגיעה קשה בפרנסת הדייגים, בטבע ובסביבה, במקור מזון מקומי ובריא ובמשתמשי הים השונים, שזכאים ליהנות מים בריא, משגשג ומגוון. הדיג בים התיכון הוא ענף בעל פוטנציאל לאספקת תועלות כלכליות וציבוריות משמעותיות, הכוללות מזון טרי ומגוון, פרנסה לדייגים מסחריים והנאה לחובבי דיג ספורטיבי, כמו גם נראות ומסורת האופיינית לישראל כמדינת חוף השוכנת לחופי הים התיכון. בים התיכון הישראלי זוהתה בעשור האחרון ירידה דרמטית של למעלה מ-40% בשלל הדיג, והדרדרות במצב המערכת האקולוגית. לדיג יתר קיימת השפעה שלילית ומהותית על דעיכת שלל הדגה. זוהתה עליה של 25% בשיעור שלל הדיג המושלך מספינות המכמורת בחזרה אל הים, בעוד ש-70% משלל המכמורת הוא דגיגים צעירים שטרם הספיקו להתרבות. דיג מכמורת בהיקף משמעותי פוגע בשיטות הדיג האחרות, בעיקר במים רדודים. במקביל, הפך הים בעשור האחרון למשאב נופש עבור עשרות אלפי דייגים חובבים. העלייה בהיקף הדיג הפרטי בישראל מחייבת אסדרה על מנת להגן על פרנסת הדייגים המסחריים ולהבטיח חלוקה צודקת של משאב הדגה בין הדייגים, תוך שמירת המערכת האקולוגית הימית. לצד ההפחתה בשלל הדיג, זוהתה גם עליה דרמטית בנזק האקולוגי כתוצאה מצי הדיג, לרבות פגיעה בכמאה אלף פרטים של חיות בר מוגנות בשנה (בעיקר כרישים ובטאים) ובערכי טבע מוגנים. מאחר שמדובר במגמות שאינן ייחודית לישראל ובעולם מצוי ניסיון משמעותי, כל שנדרש הוא להתאים את החקיקה הישראלית לחקיקה מודרנית ומקובלת, בהתאמה לים התיכון, שתאפשר להשיג את התוצאה של דיג בר קיימא בישראל. התיקון המוצע לפקודה מתווה מסגרת עדכנית העונה על צרכי השעה, ומשרטט מסגרת נורמטיבית לניהול הענף בים התיכון, בתקווה שהוא ישתלב בתכנון כולל של המרחב הימי בעתיד. התיקון המוצע מעניק כלים פרטניים לשיקום ענף הדיג, כמו השבתת דיג בעונת הרבייה, הגבלת שיטות דיג מזיקות ועוד, וכן נותן מענה להסדרים חקיקתיים מנוגדים, כמו הניגוד הקיים באכרזה על ערכי טבע מוגנים לפי חוק גנים לאומיים, שמורות טבע ואתרי הנצחה, התשנ"ח–1998 (להלן – חוק גנים לאומיים), לבין הכרה במינים המותרים לדיג בתקנות הדיג, 1937. התיקון המוצע יתרום להתפתחות ענף דיג בר קיימא, שיבטיח שלל דגים רב ואיכותי יותר, תוך מזעור ההשפעות הסביבתיות השליליות, וצמצום הקונפליקטים בין שיטות הדיג השונות. מאחר והפקודה המנדטורית כתובה בתמציתיות ואינה מכילה את סל הכלים הדרוש לניהול משאב הדגה, מרבית הרגולציה הרלוונטית לניהול המשאב מצויה בחקיקת המשנה (תקנות הדיג, 1937). זו אינה מגמה ראויה, שכן רבים מן ההסדרים הם הסדרים ראשוניים, בעלי השלכות כלכליות סביבתיות וחברתיות, שנכון שיקודמו בחקיקה ראשית בהליכים דמוקרטיים בכנסת. על כן, חלק מסעיפי הצעת החוק מבקשים להסב את הנורמות המצויות כיום בחקיקת משנה לחקיקה ראשית, בשינויים המחויבים.
סעיף 1 הוספת סעיף מטרה (סעיף 1א המוצע) – כיום, הפקודה לא כוללת סעיף מטרה. לפי המוצע, הפקודה נועדה להסדיר את הדיג בישראל, תוך הבטחת קיימות ארוכת טווח של המשאב הבסיסי עליו מתבסס הענף – הדגה, ושל הגורם המספק את הדגה – המערכת האקולוגית. הסעיף המוצע עולה בקנה אחד עם מחויבותה של ישראל לפי סעיף 6 לתכנית האסטרטגית של אמנת המגוון הביולוגי, לפיה "עד לשנת 2020, כל מלאי הדגים וחסרי החוליות והצמחים הימיים ינוהל וייאסף באופן בר קיימא וחוקי, תוך יישום גישות התופסת את המערכת האקולוגית בשלמותה, באופן שיבטיח כי יימנע דייג יתר, ייושמו תכניות וצעדי שיקום עבור כל המינים על סף הכחדה, לדייג לא תהיינה השפעות שליליות משמעותיות על מינים בסכנה ועל מערכות אקולוגיות פגיעות, והשפעות הדייג על כל המאגרים, המינים והמערכות האקולוגיות תהיינה בתוך מגבלות אקולוגיות בטוחות". סעיף 2 הגדרות (סעיף 2 המוצע) – מוצע להוסיף לפקודה הגדרות למונחים השאובים מחוקים אחרים או שנעשה בהם שימוש בחקיקה, ביניהם שיטות דיג נהוגות בישראל. בין היתר, מוצע להוסיף הגדרה של "סיכון אקולוגי" ושל "רשות הטבע והגנים". מאחר ופעילות הדיג כוללת פגיעה ישירה ועקיפה במינים מוגנים ובמערכת האקולוגית, נדרשת מעורבות פעילה של רשות הטבע והגנים, הרשות האמונה על פי חוק על הגנת חיות הבר וערכי הטבע בישראל. סעיף 3 מינוי ועדה מייעצת (סעיף 2א המוצע) – קביעת מדיניות בענף הדיג מחייבת התבססות על ידע מדעי ומקצועי עדכני, שמתעדכן על בסיס תקופתי. לשם כך מוצע להקים ועדה אשר תייעץ לפקיד הדיג בסוגיות מקצועיות כמו קביעת מועד השבתת הדיג בעונת הרבייה של הדגים, על מנת להבטיח את התחדשות הדגה תוך מזעור הפגיעה בדייגים ובסביבה הימית. מדובר על סוגיה מורכבת, מכיוון שמינים שונים מתרבים בתקופות שונות, ויש לקבוע את התקופה המיטבית להשבתת הדיג, ולעיתים לעדכן את הקביעה בהתאם לנתונים עדכניים. ההרכב המוצע לוועדה כולל את נציגי משרד החקלאות ופיתוח הכפר, נציגים בעלי ידע מדעי בתחום האקולוגיה הימית (אקדמיה ורשות הטבע והגנים) ונציג הדייגים. סעיף 4 קביעת תנאים למתן רישיון דיג על ידי שר החקלאות ופיתוח הכפר (סעיף 3(1) לפקודה) – מוצע לקבוע כי רישיון דיג יינתן רק למי שמתקיימים לגביו התנאים המנויים בסעיף 3(1)(ג) המוצע, שנועדו להבטיח כי רישיון דיג יינתן רק למי שכשיר לביצוע הפעולה מבחינת הידע שיש לו לגבי דגים ובעלי חיים ימיים אחרים, לגבי שיטות הדיג והתנאים לשימושם, ועוד. סעיף 3(1)(ג)(1) לפקודה – מוצע להוסיף תנאי לפיו מי שהורשע בעבירה בתחום הדיג והשיט אשר מפאת מהותה, חומרה או נסיבותיה אין הוא ראוי לקבל רישיון דיג. סעיף 3(1)(ג)(2) לפקודה – דיג אחראי מחייב היכרות עם סוגיות מקצועיות המתחייבות מהדין, ובהן עונות מותרות לדיג, שיטות דיג מותרות ואסורות, גודלם המינימאלי של מיני דגים שונים, זיהוי מינים מותרים ואסורים לדיג, עומק מינימלי וכדומה. על מנת להבטיח שהדיג יהיה אחראי, מוצע לאפשר לשר לקבוע תנאי כשירות למורשה דיג, לרבות עמידה בבחינות. סעיף 3(1)(ג)(3) לפקודה – מטרת הצעת החוק להבטיח שמשאב הדגה לא יתדלדל בגלל דיג יתר. לפיכך, מוצע לאפשר לשר לקבוע, בין שיקוליו למתן רישיון, גם את סוגיית הסיכון האקולוגי. זאת משום שציוד דיג, מיקום הדיג, עונתו וכדומה הם מאפיינים שעלולים להוות סיכון להתחדשות הדגה או למערכת האקולוגית. חובת היוועצות עם רשות הטבע והגנים במקרה של חשש לסיכון אקולוגי – במקרים של חשש לסיכון אקולוגי, מוצע להוסיף חובת היוועצות עם רשות הטבע והגנים, שהיא הרשות הממשלתית האמונה על שמירת המערכות האקולוגיות בישראל, לרבות אורגניזמים מוגנים על פי חוק. היוועצות זו תבטיח תיאום ממשלתי ותקטין את הסיכון למתן רישיון דיג המעורר חשש לסיכון אקולוגי, אשר יסכל את תכלית החוק לשמירה על משאב הדגה עליו נסמך הענף. חובת רישיון לכל פעולת דיג (סעיף 3(4) המוצע) – פעולת דיג היא פעולה המשפיעה על משאב הדגה. מכיוון שמדובר על משאב משותף ומוגבל, יש להסדיר את הדיג על ידי כלל המשתמשים. חובת רישיון לכל הדייגים, לרבות דייגים המעלים דגים בחכה מן החוף, תאפשר מעקב ובקרה על הדיג, מתן הנחיות לדיג אחראי על פי החוק, איסוף מידע ואף גביית אגרות, דבר שהולם את המקובל במדינות העולם. כל זאת, על מנת למנוע מצב של דיג יתר ולאפשר בקרה על פעילות זו. סעיף 5 מתן רישיון דיג לספינה תוך מניעת סיכון אקולוגי (סעיף 3א(2) המוצע) – מאפייני ספינת הדיג ומכשירי הדיג שעליה הם רכיב מהותי במאמץ הדיג ובהשפעתו על משאב הדגה, על הדייגים האחרים ועל המערכת האקולוגית. לפיכך, יש לאפשר לשר לשקול, בין השיקולים למתן רישיון דיג לספינה, גם את החשש לסיכון אקולוגי שעלול להיגרם בעקבות שימוש בציוד דיג הרסני (למשל כזה הקוטל דגיגים צעירים, הורס את בית גידולם או פוגע במינים מוגנים). סעיף 6 שימושים אסורים (סעיף 3ב המוצע) – מתקני נשימה מלאכותיים וציוד ללחץ אויר יכולים לשמש בשגרה לפעילויות שאינן כרוכות בדיג אסור. עם זאת, על מנת לאכוף ביעילות איסור של שימוש בציוד זה בעת פעילות דיג, יש צורך לאסור על נוכחות הציוד האמור על גבי הסירה בעת ביצוע פעילות דיג, על מנת למנוע את הקושי הראייתי במצבים שבהם טוען הדייג כי באותה יציאה לים הוא צלל פעם אחת לשם ההנאה עם מיכלים ופעם אחרת ללא המיכלים לצורך דיג. סעיף 7 שיטות דיג אסורות (סעיף 5 המוצע) – על מנת להבטיח את התחדשות משאב הדגה ובריאות המערכת האקולוגית, מוצע לאסור באופן מפורש על מספר שיטות דיג אשר מהוות סיכון אקולוגי ברור. איסור שימוש בדינמיט או בחומר מפוצץ אחר או שימוש בכל חומר מזיק או מרעיל (סעיף 5(1) ו-5(2) המוצע) – מדובר על איסור הקיים כבר היום בפקודת הדיג, ומוצע להכניסו כקטגוריה אחת מבין כמה של שיטות דיג אסורות. איסור שימוש בלחץ אויר בגוף המים (סעיף 5(3) המוצע) – בשיטה זו מוזרם לחץ אוויר באמצעות צינור אל תוך מקומות המסתור של הדגים, לצורך הברחתם החוצה. שיטה זו פוגעת בכל היצורים החיים בבית הגידול לרבות במינים מוגנים, בדגיגים צעירים ובמינים לא מסחריים, ובכלל מהווה סיכון אקולוגי משמעותי. שימוש ברובה תת ימי (סעיף 5(4) המוצע) – שיטת דיג זו מאפשרת דיג בלתי מבוקר, בעיקר של מינים בסיכון כמו דגי דקר (לוקוס) ומינים מוגנים אחרים (כמו כפן גושמני) במקומות המסתור שלהם. שיטה זו נאסרה בתקנות הדיג, אך נותר שיקול דעת לפקיד הדיג להתיר רישיונות חריגים. לאור הרסניותה של שיטה זו, מוצע לבטל את מרחב שיקול הדעת של פקיד הדיג ולאסור את השיטה באופן מוחלט בישראל. שימוש ברשת עמידה או ברשת מכמורת (סעיף 5(5) המוצע) – שליטה על גודל עיני הרשת היא כלי מרכזי בהפחתת דיג של דגים צעירים, והבטחת התחדשות משאב הדגה. כל שימוש אחר שיקבע פקיד הדיג בתקנות (סעיף 5(6) המוצע) – תחום הדיג הוא דינמי ויתכן שתתגלה שיטת דיג הרסנית חדשה. לכן יש לאפשר לפקיד הדיג גמישות בהגבלת שיטות דיג נוספות, המהוות סיכון אקולוגי או בטיחותי, על ידי קביעת האיסור בתקנות. סעיף 8 הגבלת דיג בעונת הרבייה והגיוס (סעיף 5א המוצע) – השבתת דיג בעונת הרבייה היא מאבני הבסיס של ממשק דיג בר קיימא, ונהוגה במרבית מדיניות העולם, על מנת לאפשר את התחדשות הדגה. לאור המורכבות המקצועית והשינויים האקולוגיים בים התיכון, מוצע כי תקופת ההשבתה המדויקת תקבע בהתייעצות עם ועדה מקצועית מייעצת, אשר גם תגביר את השקיפות של ההחלטה ותאפשר גמישות והתאמה לתקופה, מעת לעת, לאור נתונים עדכניים מהשטח. משך הזמן של 3 חודשים מוצע על בסיס ניסיון מצטבר מהעולם ומתוך ניסיון לאזן בין צורכי המערכת האקולוגית לבין צורכי הפרנסה של הדייגים. השבתת הדיג תקיף את כל פעילות הדיג, למעט דיג עם חכות מהחוף, אשר השפעתו האקולוגית היא מצומצמת יחסית, והוא מהווה משאב נופש ציבורי שהשבתתו תפגע פגיעה בלתי מידתית בציבור, אל מול התועלת שתצמח מההשבתה. הגבלת דיג של מינים המצויים בסיכון (סעיף 5ב(א) המוצע) – מינים מסוימים (לדוגמה דגים מתת משפחת הדקרים) התדרדרו, בעקבות דיג יתר, אל סף הכחדה. מוצע לאפשר לפקיד הדיג לקבוע תקופה שבה תיאסר פעילות דיג עד להתאוששות האוכלוסייה לרמה המאפשרת את חידוש הדיג של מין זה. מגבלת שלל למינים המצויים בסיכון (סעיף 5ב(ב) המוצע) – מיני דגים מסוימים, המותרים לדיג, מצויים בסיכון עקב התדלדלות אוכלוסייתם. דיג של חלק ממינים אלה אף מוסדר במסגרת אמנות בינלאומיות כמו אמנת ברצלונה להגנה על הים התיכון. לפיכך, מוצע לאפשר לפקיד הדיג לקבוע מכסת שלל לדיג ייעודי של מינים אלה, דוגמת הטונה כחולת הסנפיר. קביעה מקצועית זו תיעשה בהתייעצות עם הוועדה המייעצת מכיוון שעליה להתבסס על ידע מדעי עדכני. הגבלת דיג אזורית (סעיף 5ג המוצע) – מרכיב בסיסי בניהול מושכל של משאב הדיג נועד למזער פגיעה בבתי הגידול של הדגים ובאזורי האומנה של הדגיגים הצעירים. בנוסף, יש חשיבות לחלוקת משאב הדגה בין שיטות הדיג השונות על מנת להפחית את התחרות הישירה והחיכוך בין הדייגים בשיטות השונות, ולהבטיח שכל שיטת דיג תהנה מהמשאב בצורה מיטבית. עומק מינימום לדיג מכמורת (סעיף 5ג(1) המוצע) – כיום עומק המינימום הקבוע בתקנות לדיג מכמורת הוא 15 מ' בלבד. מחקרים מצביעים על כך שבעומק הרדוד דיג המכמורת הוא אינו יעיל, מכיוון ששיעור השלל המושלך (שלל דיג לא מסחרי שמושלך בחזרה אל המים לאחר שמת במהלך גרירת הרשת) הוא הגבוה ביותר. בעומק הרדוד גם מתקיים חלק ממחזור החיים של דגיגים צעירים, והוא חשוב להתפתחותם והתבגרותם. העלאת עומק המינימום לדיג מכמורת ל-40 מ' צפויה להקטין את הפגיעה האקולוגית הנגרמת מדיג מכמורת לדגיגים צעירים ולמערכת האקולוגית, לייעל את דיג המכמורת ולהקטין קונפליקטים בין דייגים העוסקים בדיג מכמורת לבין דייגים שדגים בשיטות הדיג החופי. מרחק מינימום לדיג הקפה (סעיף 5ג(2) המוצע) – דיג הקפה הוא דיג של להקות דגים במים פתוחים. שיטת דיג זו היא שיטת הדיג הסביבתית ביותר, כל עוד אינה משפיעה על קרקעית הים וכל עוד אינה פוגעת בדגיגים צעירים. לשם כך, הגדרת מרחק מינימום מקו החוף לשיטת דיג זו תשמור על השטח הימי הרדוד מפגיעת הרשת בקרקעית ועל אזור האומנה של הדגיגים הצעירים, ותבטיח שדיג ההקפה יתמקד בדגי המטרה של המים הפתוחים. הגנה על אזורי "מצע סלעי קשה" מהרס בית הגידול בעקבות דיג מכמורת (סעיף 5ג(1) המוצע) – אזורים של מצע סלעי קשה מהווים את מוקדי הרבייה וההתחדשות של להקות הדגים. לשטחים אלה הערך האקולוגי הרב ביותר בשטחי הים התיכון. פעילות מכמורת בשטחים אלה פוגעת משמעותית בהתחדשות משאב הדגה ובמערכת האקולוגית הימית, ומהווה סיכון אקולוגי חד משמעי. לפיכך, מוצע לאסור על דיג מכמורת על קרקעית באזורים סלעיים קשים, כפי שאותרו במיפוי מפורט של בתי הגידול הימיים. הגבלת דיג פרטי לפי משקל (סעיף 5ד המוצע) – לצורך בקרה על מאמץ הדיג, יש לקבוע מכסות שלל למספר סקטורים ייחודיים של ענף הדיג. דיג הוא פעילות נופש של דייגים חובבים. עם זאת, יש להבטיח שפעילותם מתקיימת לצורכי הנאה בלבד ולא לצרכים מסחריים, ושפעילות זו היא בעלת השפעה מצומצמת על הדגה ועל הדייגים המסחריים. לפיכך, מוצע לקבוע מכסת שלל יומית לדייג חובב, כפי שמקובל בעולם. מכסה הנמדדת לפי קריטריון של משקל היא קלה לאכיפה מכיוון שאינה דורשת מיומנות גבוהה של הדייג ושל הפקח בזיהוי המינים, אלא רק את שקילתם באמצעים פשוטים. איסור דיג של מינים מוגנים (סעיף 5ה המוצע) – בפקודת הדיג כיום קיימת אי בהירות מספקת באשר למעמדם של מינים מוגנים. כך לדוגמה, המין "כפן גושמני" הוא ערך טבע מוגן על פי חוק גנים לאומיים, אך מותר לדיג על פי פקודת הדיג. לפיכך, מוצע להבהיר בחוק כי יאסר דיג של מינים מוגנים, שהוכרזו כערכי טבע מוגנים לפי חוק גנים לאומיים, גם על פי פקודת הדיג. סעיף 9 עבירות ועונשין (סעיף 10(3) המוצע) – בהתאם להוספת סעיף של שיטות דיג אסורות, מוצע לכלול אותן גם במסגרת סעיף העבירות בפקודה, בנוסף להצעה להחמרת הענישה שתוטל על מי שמפר את הוראות הפקודה בעניין זה, כך שניתן יהיה להטיל על מי שמפר את הוראות הפקודה עונש מאסר הנע בין שנה לשנתיים, או קנסות, כמפורט בסעיף המוצע. הצורך בהחמרת הענישה נובע מריבוי מקרי דיג בלתי חוקיים והיעדר ההרתעה בעונשים הקיימים כיום. בנוסף, מוצע כי ההכנסות המתקבלות מגביית קנסות לפי הפקודה ייכנסו לקרן ייעודית אשר תסייע למשרד החקלאות ופיתוח הכפר לבסס מנגנוני פיצוי לדייגים לסיוע הסתגלותם להגבלות המוטלות במסגרת הפקודה, וכן לצורך שדרוג מנגנוני אכיפת העבירות מכוחה. סעיף 12 תחילה והוראות מעבר – לפי המוצע בהצעת החוק, ייאסר דיג במכמורת בים התיכון בעומק הקטן מ-40 מטר. עם זאת, על מנת לאפשר תקופת הסתגלות לדייגי המכמורת ועד להתאוששות הצפויה של הדגה, מוצע לאפשר, לתקופה של 7 שנים מיום פרסום הצעת החוק, דיג מכמורת בעומק של 30 מטר לפחות, בשעות היום, ובשעות הלילה (בין 22:30 ל-05:00 בבוקר) לאפשר דיג מכמורת בעומק של 25 מטר לפחות. הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת משה גפני וקבוצת חברי הכנסת (פ/2678/19), על ידי חבר הכנסת דב ליפמן וקבוצת חברי הכנסת (פ/2826/19) ועל שולחן הכנסת העשרים על ידי חברות הכנסת תמר זנדברג וזהבה גלאון (פ/273/20).
--------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"א באב התשע"ה – 27.7.15
=================================================== זו הצעת החוק, בהעתקה קצת השתבש, מחר בלי נדר יסודר קריא, אך כאמור - ניתן לקרוא בקישור שבהודעה הפותחת.......
הצעת חוק לתיקון פקודת הדיג (הוראות לעניין הבטחת דיג בר-קיימא), התשע"ה–2015
1. הוספת סעיף 1א בפקודת הדיג, 1937 (להלן – הפקודה), אחרי סעיף 1 יבוא: ""מטרה" 1א. פקודה זו נועדה להסדיר את הדיג בישראל, תוך קידום קיימות משאב הדגה הטבעית ותקינותה ארוכת הטווח של המערכת האקולוגית הסובבת אותו." 2. תיקון סעיף 2 בסעיף 2 לפקודה – (1) אחרי ההגדרה "דג" יבוא: ""דיג הקפה" – שיטת דיג בעזרת רשת בעמודת המים המקיפה להקת דגים;"; (2) אחרי ההגדרה "ישראל" יבוא: ""מייל ימי" – יחידת המייל הימי הבינלאומי (nautical mile) שאורכה 1,852 מטרים; "מכמורת" – שיטת דיג באמצעות גרירת רשת על קרקעית הים על ידי ספינה; "סיכון אקולוגי" – פעילות דיג אשר יש בה כדי לפגוע בצורה משמעותית בהתחדשות הטבעית של משאב הדגה, בערכי טבע מוגנים, כמשמעותם בחוק גנים לאומיים, שמורות טבע ואתרי הנצחה, התשנ"ח–1998 (להלן – חוק גנים לאומיים), ובחיות בר מוגנות, כהגדרתן בחוק להגנת חיית הבר, התשט"ו–1955 ;" (3) בסופו יבוא: "רשות הטבע והגנים" – הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים, שהוקמה לפי סעיף 3 לחוק גנים לאומיים; "רשת עמידה" – רשת דיג המונחת בניצב לקרקעית הים ללא תנועה."
3. הוספת סעיף 2א אחרי סעיף 2 לפקודה יבוא: "ועדה מייעצת לדיג בים התיכון 2א. (א) שר החקלאות ופיתוח הכפר ימנה ועדה מייעצת לדיג בים התיכון (בפקודה זו – הוועדה המייעצת), בת שישה חברים, שתייעץ לו ולפקיד הדיג לעניין הפעלת סמכויותיהם לפי סעיפים 5, 5א ו-5ב, ואלה חבריה: (1) שני עובדי משרד החקלאות ופיתוח הכפר, שאחד מהם יהיה פקיד דיג והוא יהיה היושב ראש; (2) נציג רשות הטבע והגנים, שהוא בעל ידע ומומחיות בתחום האקולוגיה הימית; (3) מומחה בתחום האקולוגיה הימית והדיג, שהוא בעל תואר שלישי בתחום זה; (4) שני נציגי ציבור, שהם דייגים שקיבלו רישיון לדוג דגים לפי סעיף 3, בהתחשב בייצוג הקבוצות המרכיבות את ציבור הדייגים. (ב) החלטות הוועדה המייעצת יתקבלו ברוב דעות חברי הוועדה הנוכחים באותה ישיבה; היו הדעות שקולות, יהיה ליושב ראש קול נוסף. (ג) המלצות הוועדה המייעצת יועמדו לעיון הציבור במשרד החקלאות ופיתוח הכפר ויפורסמו באתר האינטרנט של המשרד. (ד) שר החקלאות ופיתוח הכפר יקבע את סדרי עבודתה של הוועדה המייעצת."
4. תיקון סעיף 3 בסעיף 3 לפקודה –
(1) בפסקה (1), המילים "אם לדעתו אין להענקת רישיון מניעה מטעמים של בטחון הציבור או מטעמים של עברו, תכונותיו או התנהגותו של המבקש" – יימחקו, ואחרי פסקת משנה (ב) יבוא: "(ג) התקיימו כל אלה: (1) המבקש לא הורשע בעבירה בתחום הדיג והשיט שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לקבל רישיון; (2) המבקש עומד בתנאי הכשירות שקבע שר החקלאות ופיתוח הכפר לעניין קבלת רישיון, ובכלל זה עמידה בבחינות; (3) מתן הרישיון לא מעלה חשש לסיכון אקולוגי; קביעה בדבר חשש לסיכון אקולוגי כאמור תיעשה בהתייעצות עם מנהל רשות הטבע והגנים."; (2) בפסקה (4) – (1) בפסקת משנה (א), במקום "המעלה דגים בחכה מן החוף, וכל ששמו" יבוא "ששמו"; (2) בפסקת משנה (ב), המילים "או לכל אדם המעלה דגים בחכה מן החוף" – יימחקו.
5. תיקון סעיף 3א בסעיף 3א לפקודה, בפסקה (2), בסופה יבוא "ובלבד שהספינה או מכשירי הדיג שעליה לא מעלים חשש לסיכון אקולוגי".
6. הוספת סעיף 3ב אחרי סעיף 3א לפקודה יבוא: "שימושים אסורים" 3ב. המחזיק ברישיון לדוג דגים שניתן לפי סעיף 3 לא יחזיק על ספינת דיג ולא ישתמש בעת פעילות דיג במתקן נשימה מלאכותי לצלילה או במתקן המאפשר שימוש בלחץ אויר."
7. החלפת סעיף 5 - במקום סעיף 5 לפקודה יבוא: "שיטות דיג אסורות": 5. לא ידוג אדם, לא ימית דגים ולא ינסה לעשות כן על ידי שימוש באחד מאלה: (1) דינמיט או חומר מפוצץ אחר; (2) כל חומר מזיק או מרעיל; (3) לחץ אויר בגוף המים; (4) רובה תת ימי, תוך שימוש במתקן נשימה מלאכותי לצלילה; (5) רשת עמידה או רשת מכמורת, שבהן מידת עיני הרשת קטנה מ-50 מילימטר בין קשר לקשר; (6) כל שימוש אחר שיקבע שר החקלאות ופיתוח הכפר, בהתייעצות עם הוועדה המייעצת."
8. הוספת סעיפים 5א עד 5ה אחרי סעיף 5 לפקודה יבוא: 5א. "הגבלת דיג בעונת הרבייה" לא יעשה אדם פעילות דיג בעונת הרבייה; פקיד הדיג יורה, בהוראות שיפורסמו לעיון הציבור, ולאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, על תקופה של שלושה חודשים מדי שנה שבה תיאסר פעילות דיג בשטחי הים התיכון, למעט דיג באמצעות חכה מהחוף, כדי לאפשר את התרבותה והתחדשותה הטבעית של הדגה. 5ב. "הגבלת דיג של מינים המצויים בסיכון" (א) פקיד הדיג יורה, בהוראות שיפורסמו לעיון הציבור, ולאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, על תקופות שבהן תיאסר פעילות דיג של מינים המצויים בסיכון, לשם הבטחת התרבותם והתחדשותם הטבעית. (ב) הוועדה המייעצת תייעץ לפקיד הדיג, מדי שנה, מהי הכמות המרבית המותרת ברישיון הדיג לדיג של מינים המצויים בסיכון. 5ג. "הגבלת דיג אזורית" לשם שמירה על בתי הגידול של הדגים, לא יעשה אדם פעילות דיג במקרים אלה: (1) דיג מכמורת בים התיכון, במקום שבו עומק המים פחות מ-40 מטרים; (2) דיג הקפה בים התיכון, במרחק הקטן ממייל ימי אחד מקו החוף כהגדרתו בחוק שמירת הסביבה החופית, התשס"ד–2004 ; (3) דיג מכמורת בים התיכון, באזור שבו מצע סלעי קשה המתוחם על ידי הנקודות הגיאוגרפיות המפורטות בתוספת. 5ד. הגבלת דיג פרטי לפי משקל לא ידוג אדם בדיג פרטי בים התיכון דגים שמשקלם עולה על חמישה קילוגרמים ביום דיג אחד; הוראת סעיף זה לא תחול על דיג פרטי של דג בודד; בסעיף זה, "דיג פרטי" – דיג שלא כדרך עיסוק. 5ה. איסור דיג של מינים מוגנים לא יעשה אדם פעילות דיג של מינים מוגנים, שהוכרזו כערך טבע מוגן לפי חוק גנים לאומיים."
9. תיקון סעיף 10 בסעיף 10(3) לפקודה – (1) בפסקה (א), במקום "בדינמיט או בחומר נפץ אחר או על ידי שימוש בכל חומר מזיק או מרעיל" יבוא "בשיטת דיג אסורה לפי סעיף 5"; (2) בפסקה (ב), במקום "דינמיט או חומר נפץ אחר או חומר מזיק או מרעיל" יבוא "ציוד המשמש לדיג בשיטת דיג אסורה לפי סעיף 5", ובמקום "בדינמיט או בחומר הנפץ האחר או בחומר המזיק או המרעיל" יבוא "בציוד כאמור"; (3) בפסקה (ג), במקום "בחומר נפץ או שנמצא בהם חומר רעיל או חומר מזיק אחר" יבוא "בשיטת דיג אסורה לפי סעיף 5", ובמקום "מכילים חומר כאמור" יבוא "נדוגו בשיטת דיג אסורה כאמור"; (4) בפסקה (I), במקום "למאסר לא יותר משלושה חודשים או לקנס שלא יעלה על עשרים לירות או לשני העונשים כאחד" יבוא "למאסר של שנה אחת או לקנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן – חוק העונשין)"; (5) בפסקה (II) – (א) ברישה, בסופה יבוא "או עבירה שלאחריה"; (ב) בפסקת משנה (א), במקום "שנה אחת" יבוא "שנתיים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין"; (6) פסקה (III) – תימחק; (7) אחרי פסקה (III) יבוא: "(ד) כספים שהתקבלו מגביית קנסות לפי חוק זה יופקדו בקרן שתוקם לעניין זה במשרד החקלאות ופיתוח הכפר; כספי הקרן ישמשו לפיצוי דייגים בשל ההגבלות המוטלות על ענף הדיג מכוח פקודה זו ולהגברת אכיפתן של העבירות הקבועות בה; שר החקלאות ופיתוח הכפר יקבע הוראות לעניין אופן הקמת הקרן וכללי הפעלתה ולעניין תנאי הפיצוי והיקפו."
|