| תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
| 9/4/2015 | דרום - אשדוד | מים מלוחים | רגוע ונמוך | 0 - 10 מטר | דיג חופי בים - פתיונות (סרף) |
| תפיסות דגים | ||||
|---|---|---|---|---|
| שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
| 11:00-13:0 | שרימפס - לא בהכרח טרי- קפוא | גמל / קמל / בן גוריון (דבשתן ים-תיכוני) | 2 | כ3.5-4 קילו |
הדו"ח:
אחרי החוויה הנדירה של יום שלישי עם שרגא בסירה, כל הגוף של כבר מקולף מרוב גירודים..
מנסה לדוג עוד יציאה ליום רביעי- ונתקל בחומות מייאשות של בירוקרטיה מהסוג שרק משרד הפנים יכול להמציא.. טוב מה חשבתי לעצמי.. הפנייה הייתה ישירות לשרת הפנים
תשובתה כמובן לא משתמעת לשני פנים:
י'חביבי חול המועד זה בשביל המשפחה יש מבין
טוב אז נגררים לעוד יום של הפנינגים מתנפחים מעיינות ומסלולים שאיכשהוא גם הם נגמרים...
ובערב אני מגיש בקשה חדשה. הפעם מדבר בשפה שלה:
חול המועד למשפחה כמובן. אז יאללה מחר בבוקר הילדים איתי בשטח שלי
כנראה שהברירה להישאר לבד עם שני זעטוטים+תינוק ליום של שעמום לא קוסמת במיוחד לכבוד השרה, ואני מתחיל לארגן את הציוד שכולל כמובן הרבה תעסוקה לאנשים הקטנים, הסקרנים והרעבים האלה...
חמישי בבוקר- ערב חג, בחג עצמו ובשבת אנחנו בירושלים עם ההורים שלי כך שאין הרבה מה לקנות או להכין.. על הבוקר מטיס אותם לרכב ועפים לכיוון המרינה
הילדים כמובן בהאי.. רק פעם אחת הלכו איתי לדוג מושטים בכינרת בקיץ האחרון וסתם התייבשו בשמש.. הפעם אני מבטיח- זה משהו אחר
כבר בדרך הגדולה שלי מוצאת הקבלה מעניינת בין העולם שלי- לעולם שלה:
עם התחלה כזו... יש לי ציפיות. גם מהדייג וגם ממנה
מגיעים למרינה, פורק את הילדים וכל הציוד. מחליט לחכות ליד השער ולבקש ממישהו עם אישור כניסה שיכניס אותנו יחד איתו. מוצא בחור מקסים שמסכים, עוברים יחד איתו את השומר, אני בטוח שזכיתי במליון אבל מסתבר ש... השומר לא כ"כ תמים. כנראה קלט שמשהו לא תקין, דתי שנכנס יחד עם בחור ובחורות חילוניות בידיו חכות ושני זעטוטים.. מה הקשר!
עוקב אחרינו רואה שאנו לא עולים לסירה אלא מחפשים מקום לעגינה מסוג אחר.. ומעיף אותנו החוצה תוך כדי התרעמות עלינו, על בעלי הסירות, הנהלת המרינה, המדינה, היבשת הקוסמוס החיים ומה לא
מתעשת, מבחינתי הכל מלמעלה
בין כה התלבטתי בין הרציפים של הסירות לבין הרציף של הדלק.. עכשיו לא נשאר הרבה מה להתלבט 
רץ מהר עם הילדים לנקודה (עד כמה שאפשר לקרוא לזה ריצה.. יותר זחילה של הומלס אחרי הגשם
), טיפוס פה זחילה שם ואנחנו מגיעים. סביבנו לא הרבה דייגים, אולי שלושה שמדווחים על יובש, חוץ מאחד שתפס מוקדם בבוקר והוא כבר הלך.. טוב מתחיל לפרוס 3 סטים.עכשיו אם יש דבר אחד שלמדתי על ילדים, בכלל מאז שיש לי אותם ובפרט ביציאה הזו..
הם לא מפסיקים לדבר
תוך כדי העמדת המקלות הרולרים הריגים והכל אינספור שאלות שמחייבות אינסוף תשובות שספק גדול אם 20% מהן נקלטות, אבל איזה ברירה יש
הכל מוכן רק מחכים לתקיפה. בינתיים כמובן... מדברים. ומדברים ומדברים ושעונים ומקלפים קלמנטינות ותפוחים ומחלקים שוקולדים ותמרים וכמובן אוכפים את החוקים לא להתקרב למים ולא להשתולל יתר על המידה ולשים כובעים על הראש אבל רגע בדיוק השמש כוסתה בעננים אז תורידו טוב תחזירו עכשיו צמאים בואו תשתו עכשיו שוב רעבים........
אוייי....
צ'יגעו אותי 
חייב משהו שיכניס לי קצת אנדרלין..
והוא לא מאחר להגיע
אחד המקלות (דווקא של הסירה) מקבל תקיפה ויציאת חוט של דג נמרץ. קופץ אליו שוכח לתת את הנייד למישהו שיצלם, מקפיץ את הילדים לידי בואו תראו מה זה גזר!!!
סוף סוף הם מפטפטים בהתרגשות על משהו אמיתי...
הבן גוריוני לא פראייר אבל אחרי כדקה וחצי הוא בחוץ. קילו של שרירים קופץ בייאוש על הרציף והילדים בשיא ההתלהבות, צעד סקרן אחד קדימה, הדג עושה
והם טסים 30 מטר אחורה צוווחים בבהלה מהולה בסקרנות והתלהבות טהורה.ככל שהוא נופח את נשמתו העוויתות בגופו הולכות ופוחתות והם הולכים ומתקרבים.. בוחנים אותו נוגעים ממששים וכמובן איך לא שואלים ושואלים ושואלים ואני משתדל לענות בסבלנות.. לפחות עד האקשן הבא
כבר אין המון דגים כמו שהיו לפני כמה ימים. יש הפסקה גדולה בין דג לדג.. ומסביב בכלל יובש מוחלט חוץ משתי בריחות אצל השכן.. אה ועוד שני דגים שעלו לחבר'ה ברציף אחר מולנו.
נו שמשהו יקרה כבר
הילדים שוב מתחילים להשתעמם
מחליט להמשיך לקשקש איתם על הדג שכבר בחוץ וגם לצלם קצת... מדברים מדברים, אני עם הגב למקלות ועם הפנים לילדים... תשומת הלב לגמרי איתם.... עד שמגיע דייג חדש לרציף ו... פשוט תראו בסרטון:
ידידיה (הקטן) הראשון לסובב את הראש למקל מכריז בצהלה "הנה דג הנה דג"!!
קלט את העסק המר בחור
ראה את המקל מכופף לשניים עד הבטונדה את הדייג ברקע שהגיע זה עתה שמעתם?
"מה פה קורה.... ישך דג פה ישך דג!"
אני מסובב הראש שני, זורק את הנייד שוב שוכח לתת למישהו לצלם וטס למקל תוך כדי שאני מנסה להבין מדוע משום מה לא יוצא חוט למרות שהקלאצ' פתוח יפה!! על הסאונד הזה של יציאת החוט בניתי כאשר הפניתי את הגב למקל..
אבל אל דאגה- סוף טוב הכל טוב. יצא חוט יפה, וגם חזר, משוך בגזר משוך בגזר והופה הדג בחוץ וגם נמכר על המקום:
הפעם חתיכה יפה יותר שנושקת ל2.5-3 קילו, וכמובן נלחמת בהתאם.. מבסוט בעיקר כי הפעם הילדים ראו מה זה מקל מכופף כמו שצריך (מקל זרזור כאמור משקלים 10-17) וגם אני הרגשתי את הדייג עד אחרון קשקשיו
הזמן חולף מהר.. במיוחד כשנהנים, ובעיקר כשעסוקים. ולא היה לי רגע דל תאמינו לי...
מקפלים בסביבות השעה 13:00 כאשר שוקי בדיוק מגיע להחליף אותנו במשמרת
למה לא באת קודם הייתי מסנג'ר אותך קצת עם הילדים
אם בזמן הדייג לא הייתי בטוח כמה הם נהנו, אחרי הפוזה הזו בדרך חזור
![](http://"http://jpg.co.il/view/552a6410bfa6b.jpg/")
כבר לא היו לי ספקות
לסיכום היה כיף חיים עם הדור הבא שתמיד חלמתי לצאת איתו לדייג רציני. נכון הם עוד קטנים וחסרי סבלנות, הגדולה בת 5 והקטן בן 3.5, אבל עמדו בזה כמו גדולים, ואני מצדיע
התמונה הזו הייתה שווה הכל:
![](http://"http://jpg.co.il/view/552a5f99e52bf.jpg/")
תם ונשלם...
עכשיו....
צריך כמה יציאות לבד
אליהווו.... חייב לציין 
עזוב נוותר לך הפעם 
אל תערער עכשיו גם על העובדה הזו 
טפו טפו טפו 
