| תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
| 14/3/2015 | צפון: חוף כרמל- עתלית | מים מלוחים | גלי | 0 - 10 מטר | דיג בז'רז'ור מהחוף (מלוחים) |
| תפיסות דגים | ||||
|---|---|---|---|---|
| שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
| 05:20 | דמוי דג בינוני - Rapala MaxRap 13 ראש אדום | ברקודה (אספירנה פסוסה) | 1 | 1.7 ק"ג |
הדו"ח:
הדוח באיחור של כמעט שבוע עקב אילוצי עבודה, לימודים, בחירות, אירועים...מה שלא תרצו היה בשבוע הזה...
אחרי שדיברנו במהלך השבוע על תיאום יציאה לז'ירז'ור חוף, ביום שבת האחרון, נפגש באיזור עתלית עם שחר (Shahar Cohen).
מתלבטים קלות לאיפה ללכת, כי התחזית היא לים סביר, ובסוף בוחרים בריפים טבעיים.
מגיעים לאיזור בסביבות 05:00, ובוחנים את הריפים.
נראה שהים דיי גלי ושוטף את הריפים, אבל ניתן לעמידה.
מתארגנים זריז על סרבלים, קושרים דמויים, וקדימה למים.
הציוד:
מקל ז'ירז'ור היסטורי שאני לא מוותר עליו למרות כל השיפצורים והתיקונים שהוא עובר - SureCatch Proffesional II אורך 2.4 משקלי הטלה 7-15
רולר שימנו סימטרי 2500
חוט Sunline Castaway בחוזק 16 ליברה
מוביל ניילון קצר של כ-60-70 ס"מ חוט 0.35 פשוט של Suffix.
הים שנראה סביר מהחנייה, נראה פחות סביר מהריף.
גלים של 60-80 ס"מ לערך שוטפים את הריף, וכל כמה דקות התקפות של גלים גבוהים יותר שמתנפצים בעוצמה על קצה הריף, אבל אנחנו כבר פה...אז מנסים.
בזהירות רבה יורדים לריף לכיוון הים הפתוח, ועומדים במרחק של 3-4 מטרים מהקצה שלו, כך שאם מגיעה התקפה של גלים גבוהים יותר, נוכל ללכת מטר-שתיים לאחור ולהיות באיזור בטוח.
אחרי 2 התקפות גלים כאלה, מבינים שזה לא שווה את הסיכון, וגם ממש לא נוח לדיג (כל 2-3 דקות צריך לברוח לאחור), אז עוברים הצידה, למפרץ שגם הוא נשטף בגלים, אבל ניתן לעמוד שם יותר בבטחה.
השעה 5:10-5:15 לערך, ואור ראשון מופיע ברקע על השמיים.
שנינו מצויידים עם דמויים בהירים וארוכים, בתקווה לגומבר או ברקודה.
הים נראה קלאסי - לא עכור מידי על פניו (עדין מוקדם וקשה לראות), עם קצף וגלים מצד אחד, אבל גם עם איזורים שקטים בין הבלאגן מצד שני.
5:20 לערך, זריקה רחוקה, מוריד את השפיץ של המקל כלפי מטה, מגלגל במהירות איטית-בינונית עם עצירות ומשיכות קלות (Jerking), ואז זה מגיע!
משוכנע בשנייה הראשון שנתפסתי בסלע, אבל אז הסלע מתנגד
צועק לשחר שיש תפיסה, הקלאץ' אצלי תמיד מכוון כך שרק על סף קריעה יצא חוט, ולכן הדג בקושי מצליח למשוך חוט (הצליח קצת, אבל כמעט ולא), והדג מגיע מהר כבר לכיוון הריף. אני במהירות "מנווט" את עצמי בין הגלים לקרבת קצה הריף בכדי שהחוט לא יגע בסלע ויקרע.
שחר מגיע במהירות לעזור, ותוך דקה לערך ברקודה יפיפיה שוכבת על הסלעים.
צינור כסוף יפה ושמנמנן. מעריכים שהיא שוקלת כ-1 עד 1.2 ק"ג, מאושרים שיש פה משהו, וחוזר מהר לעבוד.
לא חווים עוד תקיפות בשעת הדימדומים, והאור מתחיל לעלות.
מחליטים לשקול אותה, ומסתבר שהיינו פסימים - המשקל מראה 1.68 ק"ג של צינור שרירי ושמנמן.
ממשיכים בז'ירז'ור שהאור כבר עלה, מנסים גם לכיוון הים הפתוח עם ג'יגים בתקווה לפלמידות אך ללא הצלחה.
אני מתעייף כבר מהסט הזה, ומחליט לעבור לסט אולטראלייט (על גבול הלייט לטעמי) האהוב שלי (Palms Pinwheel + Daiwa Cladia 2000).
מחבר לו בקצה Suger Pen 70S, ומתחיל להריץ אותו במפרצון מלא קצף וגלים.
אחרי 2-3 זריקות חוטף משיכה ורוצה התפוצצות על המים.
בראש שלי דבר אחד - לברק!!!
אבל הוא לא נתפס.
זורק מהר לאותו כיוון, שוב אחרי 2-3 זריקות פיצוף נוסף על המים, ושוב בלי נעילה.
בודק את הקרסים - חדות ובמצב מעולה.
ממשיך באותו איזור, והתופעה חוזרת על עצמה 2-3 פעמים נוספות!
אני כבר שובר את הראש, לא מבין מה קורה פה, ואז מקבל את התשובה שעולה גל גבוה ואני רואה את האשם שט לו בתוך הגל - חניתן מגודל.
אחרי שהבנתי שזה לא לברק, ושהסיכוי לנעול את החניתן הזה נמוך, אני מחליף לג'יג קטן (Blue Blue) במשקל 7 גרם.
אחרי מספר דקות מקבל את הנעילה המיוחלת של החניתן, אבל השמחה קצרה - רגע של חוסר תשומת לב מצידי גורם לחוט להסתובב על הקצה והחניתן משתחרר בקלות.
לסיום - יום נהדר,
ים קצת גלי,
שמש בשמיים,
חברה נהדרת,
דג בחוץ שבערב הפך לארוחת ערב משפחתית.
אחלה שבירת שגרה
צוות המורים!
