| תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
| 4/3/2015 | דרום - אשדוד | מים מלוחים | רגוע ונמוך | 0 - 10 מטר | דיג חופי בים - פתיונות (סרף) |
| תפיסות דגים | ||||
|---|---|---|---|---|
| שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
| 10:00-17:0 | סבידה מתה - | דניס /אגאג "מבויית"/ציפורה (ספרוס זהוב) | 66 | 23 קילו שמנת |
| 10:00-16:0 | שרימפס - | דניס /אגאג "מבויית"/ציפורה (ספרוס זהוב) | 9 | 2-3 ק"ג גג |
הדו"ח:
יום רביעי שעבר, יום לפני פורים, כבכל שנה שמו תענית אסתר.
אני בצום מוחלט מהבוקר כמו רבבות בעם ישראל.. צומות לא מפחידים אותי- בדיוק להפך!
צום הוא שיטת הריפוי היחידה שיש בטבע, והיעילה ביותר. החידוש הוא שזה עובד לא רק אצל בעלי החיים ה'פרמיטיביים', אלא תתפלאו גם אצל בני האדם הנבונים והמושכלים

על כל פנים- להעביר יום צום בשילוב עם יום עבודה.. זה מציק..

צריך משהו מאתגר יותר

מבריז מהעבודה
וחוזר שוב למקורות.לא בטוח מה בדיוק קורה בפנים, כמה דניסים נשארו, האם עדיין אוכלים טוב ביום, כמה אצטרך לצעוד בשביל לנגוס בהם.. האם שוב ללכת עד סוף הנמל בשביל זה.. או ליתר דיוק לחזור אח"כ עם פק"ל מטכ"ל על הגב

אבל זורם

מצטרף אליו חיים התותח התימני מראש העין (חיים, בשבילי נשמה.. אם אתה רואה- תן תגובה
)עוברים בקלילות את המסלול, בכיוון הלוך זה באמת נחמד

יורדים בסולם אל הרציף וכבר רואים שני דייגים מיד אחרי הבטון. סימן טוב

מתייעצים איתם, רואים את התפיסות בלייב, עושים אחד ועוד אחד עם הדליים שכבר התחילו למלא..
ומבינים:
היום הדניסים פה קרוב

מישהו שם למעלה אוהב אותנו.. אותי כי אני בצום, צעדות ענק בשמש הקופחת ועוד עם משקל על הגב זה לא להיום

ואת חיים שבפעם הראשונה בנמל להשאיר לו טעם טוב

פורסים ציוד קושרים ריגים, אצלי הריג הרגיל שני קרסים אחת למטה אחת למעלה, קרסים מס' 2 או מקסימום מקסימום 4 (כדי שהדניס לא יבלע את הקרס עד הטוחס כמו שהוא אוהב, שיהיה קל לשחרר).
הדגים מתחילים לצאת, פעמים שאתה נועל את הראשון בוודאות ומחליט להוציא אותו, ופעמים שאתה לוקח את הסיכון שהוא יברח ומחכה עוד במים כדי לנעול עוד אחד.. כולם בגדלים יפים ששימו לב- כלפי חוץ נראים לך כולם 400 גרם לפחות ומעלה, בפועל אם עושים את החישוב של המשקל הכללי שיצא (לפחות אצלי) לחלק לכמות הדגים- הממוצע הוא 350 גרם.
הנקודה עובדת יפה אצל כולם, הלהקה אמנם כרגיל מסתובבת כך שלא כל רגע יש נעילות, אבל כאשר היא מגיעה היא מביאה איתה את האקשן ללא ספק

חיים מתקפל יותר מוקדם ממני עם איזה 40 דגים, איתו הלך גם המזל
כי לקראת אחה"צ הנקודה נחלשה והפסיקו האכילות בהדרגה..סה"כ יצאתי אותו יום עם 23 קילו, 66 דניסים שמנת מתוקה

את הצום בכלל לא הרגשתי


עדכון של יציאה נוספת מאתמול 11.3.15:
על רקע היציאה השופעת הנ"ל מוצא עצמי שוב מבריז מהעבודה וכמוכה סנוורים מטפס שוב על הגדרות של הנמל

מקדמת את פני רוח צפונית מ-ט-ו-ר-פ-ת שרק הלכה והתחזקה לאורך היום ופשוט הרסה את כל ההנאה + הדייג

ברברה לגמי את המים, אפילו התחילו גלים קטנים בתוך הבריכה של הנמל
טוב רוח צפונית זו בעצם הרוח היחידה שיכולה לפרוץ ככה את השקט של כל נמל/מרינה/מעגן באשר הם.. 
גם הדניסים בקושי שתפו פעולה, ובאמת אומרים על המשובתים האלה שלא נאה להם ים מבורבר.. אוהבים ים פלטה
שמנת
הנקודה שעבדה שבוע שעבר בתענית היום כמעט ולא עובדת, רק דניסים קטנים, פה ושם איזה אחד שנושק ל400 וזהו.מוצא את עצמי ממשיך עד הכלובים בעומק הנמל איפה שראינו ממש את הלהקות מתחת לרגליים וזרקנו להם על הראש לפני כשבועיים... בליבי אני מרגיש שזה סתם בזבוז זמן, והצפונית שמכה בי רק מחזקת את ההרגשה.. אבל חייב להרגיש שניסיתי, לראות במו עיני, אולי תהיה הפתעה..

נאדה! הים עובד שם אפילו יותר חזק כצפוי, אפילו את הבורים ששטים שם בעשרות אלפיהם לא רואים.. זורק פה ושם מרגיש אכילות קטנות, ככל הנראה גם שם דניסים קטנים, או דגי סלע או חזירונים שגם הם ממשתכני האיזור הקבועים... לא ננעלים כי הקרסים גדולות עבורם. בכלל קשה מאוד לעבוד שם עם הרוח הזו- פשוט אין לך כמעט שליטה!! המקל עף ימינה לכיוון דרום ואתה מתאמץ לייצב אותו, קשה לזהות אכילות כיוון שקצה המקל זז כל הזמן בגלל הרוח הגלים, משקולות גדולות נתקעות כל רגע בסלעים, משקולות קטנות כולל פקמנים כמובן (השיטה הכי יעלה שם בים רגוע) נסחפות עם הזרם ונתקעים גם הם באיזה סלע או כבל/חבל (וכבלים לא חסר שם במים. הם מחזיקים את הכלובים). קיצר כולכם מכירים את התנאים האלה...

חוזר אחורה לכיוון הנקודה הראשונה, בדרך רואה שני חבר'ה שהיו איתי קודם ליד הכלובים הראשונים, מול הכלוב השביעי איפה שהסירות האכלה של הדניסים. וואלה- הם מוציאים חתיכות יפות. נשאר איתם ומוציא סה"כ 9 דגים- לא יותר! גם הם הוציאו כמה חתיכות אבל ממש לא האטרף של הנמל.. לפחות יותר קל לעבוד שם כי המקום יותר פנימי בנמל ויותר מוגן מהגלים והרוח.. דרך אגב- היום מעניין שהתקיפות היו בעיקר על גמברי ופחות קלאמרי וסבידה.. בתנאים האלה כנראה צריך רמת סירחון גבוהה

בשלב מסויים הם מפסיקים לאכול גם שם. חוזרים לנקודת ההתחלה אחרי הבטון- עדיין גורנישט, רק קטנים.
יאללה הספיק לי להיום... על זה אמרו חכמינו:
לא כל יום פורים












.


צוות המורים!





