| תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
| 24/2/2015 | שרון: מכמורת- נתניה | מים מלוחים | רגוע ונמוך | 0 - 10 מטר | דיג בז'רז'ור מהחוף (מלוחים) |
| תפיסות דגים | ||||
|---|---|---|---|---|
| שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
| 7:00 | דמוי דג בינוני - lucky craft | גומבר (גומבר טורפני) | ||
הדו"ח:
צפיפות הדייגים בחופי הארץ בעקבות הבריחה הגדולה עולה על כל דימיון, כל מטר ומטר ניצבת חכה חמושה ומעלה אין ספור חתיכות של דניסים טיפשים, מחזה שאני אישית מאוד נהנה לראות.
סוף סוף הדייגים מפסיקים להתמרמר, המשפטים המוכרים לכולנו :" אין דגים בים" ,"לפני שנתיים הייתי מוציא בכמויות ועכשיו הים מת" וכו' וכו' נעלמים עד שיעלמו הדניסים .
מן הסתם הדייגים הם לא היחידים שמתעניינים בדניסים, זה הרי ברור ,הטורפים בעקבותיהם.
להכניס מאה טון דניסים שהניסיון היחידי שיש להם הוא לאכול מיד האדם לתוך שדה קרב עם טורפים למודי קרבות כמו גומבר ,לברק ושאר שוכני הים.
התוצאה ידועה מראש.
מצאתי חוף ריק, מוזר אבל עדיין יש כאלה בתקופה הזאת,כנראה עוד לא הגיע השמוע על הדניסים בחוף הזה.
ים רגוע ושקט מקבל את פני, עשרות שחפים עטים להם מעגלים מעל פני הים, עוקבים להם אחרי צלליות הדגים, גם הם שמעו על הדניסים.
חושב כמה שניות על בחירת הריף ובסוף עולה על הקרוב ביותר.
אין כמו כלב בים שקט, עבודה נוחה ביותר, כל תזוזה במים מורגשת והתקיפה נראת לעין.
מיד עם הזריקה הראשונה מקבל נעילה, ממש מטרים ספורים מהרגליים ממש כמו לברק אבל לא.
וכך קרה זריקה אחר זריקה, ממש גן חיות של גומברים רעבים.
נלקחו בשבי מספר דגים כמספר הנפשות וכל השאר שוחררו אל הכחול הגדול.
תפיסה אחת נצרבה היום בזכרוני.
השעה 7:45 , תחושה של שלווה עוטפת את האזור. הדמוי נזרק למרחק של 30 מטר, עבודה איטית מאוד עם זיגזוגים ופתאום משום מקום הדמוי מתעופף באויר בתוך פה של גומבר.
נקבה במשקל מכובד כנראה לא עמדה בקיסמו של הדמוי.
לראות דבר כזה במים שקטים כמו היום זאת פשוט חוויה לא נורמלית.
