שיטות דייג שונות יכולות לפגוע ישירות בצורה פיסית בבית הגידול או בצורה עקיפה בה הן מורידות את המורכבות החברתית (פגיעה במינים מסוימים בחברה) שלו ובכך מפחיתות את מגוון הנישות ובעקבות זאת את עושר ומגוון המינים. סירות וספינות העולות על שרטון גורמות להרס נרחב של שוניות. עוגנים המושלכים מספינות פוגעים באלמוגים וגרירתם על הקרקעית ותנועת השרשרת מוסיפים על הנזק. שיטות דייג הרסניות כמו דיג בדינמיט, המקובל בדרום מזרח אסיה, פוגעות כמובן בשונית בצורה אנושה. סירות החורשות במים הרדודים ומשמידות את שדות העשב-הים הנחשב למערכת אקולוגית חשובה ביותר באיזורי החוף הרדודים. עשב הים משמש כבית גידול חשוב למספר יצורים רב וכמסתור לפרטים צעירים של מינים רבים, שלאחר גדילתם עוברים לבתי גידול אחרים, כמו שונית האלמוגים או יערות המנגרובים. דיג המכמורת, מלבד היותו גורם מרכזי בניצול יתר של דגי קרקעית, הינו גורם הרסני הפוגע במבנה הפיסי ובמורכבות של בתי גידול קרקעיים. גרירת הרשת הכבדה ודלתות הפרישה שלה על הקרקעית הורסת את המבנה התלת מימדי שיוצרים הסלעים והאבנים ואף היצורים עצמם. באזור מדף היבשת ישנם כיום שטחים נרחבים על קרקעית הים שעברו שינוי מהותי באופיים עקב "חריש" כמעט בלתי פוסק של עשרות ספינות דייג. ניזכר בדיג הקוד האטלנטי בו דנו באחד השיעורים הקודמים. דיג זה מתבצע כאמור על ידי מכמורתנים. צפון האוקינוס האטלנטי נחרש במשך עשרות שנים על ידי ספינות המכמורת, וקרקעיתו שינתה את פניה ללא הכר. בעבר שלטו באיזורים אלו שדות של צדפות סקלופ (Scallops) השקועות חלקית בחול אך בולטות מן הקרקעית וכך מעניקות לה מבנה מורכב ומהוות בית גידול ליצורים אחרים. שדות הסקלופ נפגעו קשה באיזורים בהם התקיים דיג קוד אינטנסיבי במיוחד. היעלמות הצדפות פגעה גם בדייגים שהתפרנסו מדיג הצדפות עצמן הנחשבות למעדן יוקרה. בעקבות סגירת שטחים בים לדיג מכמורת התאוששו במהרה אוכלוסיות הצדפות וחרגו מגבולות האזורים האסורים לדייג. כיום, רבים מדייגי הצדפות מתרכזים מסביב לאזורים מוגנים אלה ואוספים בשמחה את הצדפות ה"נשפכות" ממנו. בעשרות השנים האחרונות אנו עדים לשינויים הדרגתיים באקלים העולמי אותו משייכים מרבית המדענים לפעילות האדם. שתי המגמות העיקריות בהן מדובר הינן התחממות האטמוספרה והידלדלות שכבת האוזון. לשני שינויים אלה יכולה להיות השפעה ניכרת על האקולוגיה של מערכות ימיות רבות, וכן על האדם.
זהו חברים אני מקווה שעכשיו הכל מובן תודה מוטי
אפשר גם להגיב אם אתם רוצים
עריכה אחרונה: דצמבר 03, 2011, 09:43:16 AM על ידי moti-m
אז מה חשבתם לחסל להקות שלמות , אני ראיתי דוחות שאנשים מתגאים על כך שהוציאו שלושים חתיכות משתמשים במילים כמו שחיטה וכו' בעידוד מנהלי פורום , זהו המתכון להכחדה בשנים הקרובות אני מאמין שקלאמרי יהיה נדיר כמו כמעט כל הדגים , במקום שבפורומים יעודדו את האנשים לשמור על הים ולתפוס רק כמה שצריך חבל חבל לכולנו .
צודק הבחור . כל מילה סלע !!! אני לא קורא להפסיק את הדיג מהחוף ,אבל האם מישהוא מאיתנו שאל את השאלה למה הולך ופוחת הדיג מהחוף ב6-8 השנים האחרונות ? מישהוא שואל למה יש דבר כזה שנקרא "עונת דייג" ולמה הלברק מגיע בחורף ? ולמה הקלאמאר והסבידה מגיעים עכשיו?
החבר'ה האלה מגיעים לחוף בכדי להתרבות !!! מי מאיתנו לא הוציא לברקית שמנה מפוצצת בביצים? לכן ,מי שעיניים לו בראש והתחביב הזה חשוב לו ,יבין שזה לא מובן מאליו ששנה הבאה יהיו לו קאלאמרי במקפיא . הים זו מערכת אקולוגית שאנחנו (גם דייגי החוף)חייבים לשמור עליה ולטפח אותה! תפיסה והוצאה מהמים של יותר מ2-3 פריטים הופכת להיות מאוד מאוד מסוכנת עבור המשך הדייג . במיוחד כאשר אחד או יותר מהפריטים הללו זו נקבה שמגיעה לחוף בכדי להשריץ ולהטיל ביצים למען הדור הבא שלה.
הים ,כמה שהוא גדול ,אינו יכול להתמודד עם תופעה שכזו (לדעתי לפחות ).
שחיטה או לא שחיטה ...תיקראו טוב את מה שכתבתי ואז תבינו למה אני לא נמצא בים כבר תקופה ארוכה .
קצת התחשבות בים וזה יועיל לכולנו .
שמוליק השאלות שאתה שואל הן קשות ואני חושב שכל אחד מאיתנו שואל את עצמו בחוף - איך מקומות שהניבו בשנה שעברה המוני דגים השנה שוממים לחלוטין? אני מניח שלדייגים יד בדבר - כי הם תופסים דגים - אך איני מאמין שזה רק זה. אני מתייחס לגזרת אכזיב שעד לפני שנתיים נחשבה לאתר עליה לרגל לדייגים מכל הארץ ואילו השנה הגזרה שוממת ודוממת, נזנחה על ידי הדגים והדבר החי היחידי שיש שם הם הדייגים. בהחלט עצוב.
בוא נתרגם קצת למספרים: בממוצע ביום באמצע שבוע כמה דייגים היו באכזיב? 30 - 40? כמה תפס כ"א? 5-10 דגים? זה אומר 400 - 150 דגים ליום. כמות זניחה לרצועת חוף כה ארוכה. לא יתכן שזה גרם לפחיתה בדגים. גם אם תכפיל ותשלש תראה שזה לא כזה נורא.
מצד שני יש את הטרולים בעומק שחורשים את הים 24 שעות יום ולילה, בשעת עבודה הטרול מוציא יותר דגים מאשר אלף דייגים על החוף. ישנם אבו נפחות שטוחנים את הים מהחוף ועד המעמקים- זה דג טורף שעל כמות הדגה שהוא אוכל מעידה ההיתרבות שלו והגדלים המפחידים אלהם הוא מגיע, הקצב בו אנו תופסים אותו מעיד על כמה הוא נפוץ. ישנם האדמונדים שהשתלטו על הריפים (יוצאים בעיקר בלילות) ומגרשים את הדגים האחרים (או שהם משתלטים כי המתחרים שלהם נעלמו) יש את השפמיות הארסיות שנמצאות בהמוניהן בקרבת החוף, ובאכזיב לצערי זה הדג העיקרי שנתפס בפתיונות בלילות. התחממות ושינויי מז"א חמרי הדברה שנסחפים לים דרך הנחלים בחורף ומגיעים מהשדות והמטעים חיל הים שמפוצץ פצצות תת מימיות ומפציץ את הסביבה בקרינה ואותות סונאר שאולי מפריעים לדגים.
המצב זהה במדינות השכנות ובמדינות אחרות כמו איטליה, לשם הא"נ טרם הגיע (עניין של זמן) עדיין יש דיג (ביררתי בפורומי הדיג שם ועדיין יש שם תפיסות נאות).
אנשים צורכים דגים ובעיניי אין זה משנה אם אתה אוכל דג שדגת או דג שמישהו אחר דג - מבחינת הנזק לים זה אותו נזק. רק הדג שדגת לבד לרוב יהיה נקי וטרי ולא מעובד. לטעמי כאיש חקלאות, העתיד והפתרון טמונים בחקלאות ימית - גידול דגי ים בכלובי ענק - כמו הדניסים ואחרים . בקרוב זה יהיה מקור הדגים היחידי. גם זה גורם נזק סביבתי אולם חייבים לספק לאוכלוסיה מזון.
וואו, כמה מידע מוטי! כל הכבוד על השיתוף ועל המאמץ!
אפשר להגיד שסקרת את כל הסיבות להידלדלות הדגה בעולם. מתוך כל הסיבות שציינת, יש כמה סיבות שאפשר לשלוט בהן, למשל דיג יתר, זיהום ושליית יצורים ימיים לצורכי נוי (אקווריומים ותכשיטים).
יש דברים גדולים יותר שהם הבסיס לקיום התעשייתי\מערבי שלנו שכמעט ואי אפשר לטפל בהם.
סקוויד, אתה אומר שאין ברירה אלא להאכיל את האוכלוסיה והפתרון הוא חוות גידול, אבל יש לי טענה נוספת. שים לב מה האוכלוסיה אוהבת לאכול: דגים לבנים, חלקים, עם מעט עצמות שטעמם זהה לאורך השנה והם תמיד בנמצא. משפחה ישראלית ממוצעת בחיים לא תשב לאכול קערת טלוויזיות מטוגנות, אראסים מטוגנים וגם לא חזירי ים שיש אצלנו בשפע. להיפך, יש סבירות גדולה שאותה משפחה תבחר לאכול דג מיובא (למשל סלמון שזוכה לפופולריות גדולה בארצנו). אני חושב שאם נעניק ערך מסחרי לאותם דגים שכיום מחוסרי ערך מסחרי, נוכל לחלק את הלחץ בצורה מאוזנת יותר על המערכת האקולוגית הקרובה אלינו (חופי ישראל). קח את דג הברבוניה לדוגמה - לפני 9 שנים כשאני עבדתי על טרול, בכל הרמה של הרשת היינו בוררים לפחות 4 ארגזים של ברבוניה פס צהוב, ועוד ארגז של סולטן איברהים (שאגב לא ראיתי שנים שיוצא מהים שלנו) שנחשב יקר יותר. הפס הצהוב נמכרה למשווק במחיר של 10 ש"ח לק"ג, פחות או יותר. כיום, לא רק שהסולטן נעלם לחלוטין, אלא הפס הצהוב הפכה להיות נדירה ביותר ומדיווחים ששמעתי בלייב, מכמורתנים בקושי מצליחים לגרד ארגז אחד בכל הרמה. הפופולריות של הדג הזה הביאה לדיג יתר, בוא נגיד, בשלושים שנה האחרונות, עד כדי כך שכיום כבר קשה למצוא אותו. כנ"ל לוקוסים לבנים. לידיעתכם, בנמל יפו יש אך ורק שתי סירות שעובדות בשארק באופן קבוע, וזה מתוך לפחות 20 לפני 10 שנים. למה? אין לוקוס לבן. מערכים של אלפי קרסים חוזרים ריקים לגמרי>דייגים נכנסים לחובות>הולכים לעבוד מחוץ לתחום והסירות עומדות נטושות. מי שהצליח לשרוד הם אלו שעשו הסבה ומוציאים קבוצות לדיג בולוס או לג'יגינג. כמובן שבנושא הלוקוס הלבן גם ידם של המכמורתנים לא נקייה - גריפה מאסיבית של הקרקע הבוצית מול חופינו גם כן תרמה להידלדלות המאסיבית באוכלוסייתו של דג זה. למען הגילוי הנאות, ממקורות שלי, מרבית הלוקוס הלבן שנח על הצלחות שלנו במסעדות שונות, מגיע כיום ממצרים. ואז אנחנו שואלים את עצמנו שאלות נוספות: איך זה יכול להיות שמגיעים מוסרים ולוקוסים לבנים בכמויות ממצרים (מדובר על חופי הים התיכון במצרים), אבל ברצועה שלנו, שהיא למעשה המשך אותה רצועת חוף, כבר אין כלום? ובכן, אף על פי שאנחנו נוטים לחשוב שהמדינות השכנות שלנו לא כל כך מתקדמות ונתקעו בעבר הרחוק והאפל (דעה שאני כמובן לא מצודד בה כלל), מסתבר שלפחות יש בהן חוקים בנוגע לדיג. את המידע הזה קיבלתי ממכרים שמבקרים לעתים תכופות במצרים ובמדינות השכנות שלנו. טרם מצאתי רשימת חוקים מסודרת וברורה, אבל מצאתי את המסמך הזה שאולי כדאי להתעמק בו קצת http://www.fao.org/docrep/008/y5880e/y5880e00.htm#Contents אפשר כמובן להגיד שהם נמצאים באיזור פורה יותר מבחינה אקולוגית, אבל עדיין, קצת תמוהה שהדיג נעצר בדיוק באיזור הגבול עם עזה ואחרי זה, צפונה, הולך ומידלדל באופן קריטי, ואז לפתע באיזור לבנון (שכולל גם את רצועת החוף הצפונית ביותר שלנו, שהיא פורה יותר) הדיג חוזר. מופעל פה לחץ עצום על הדגה מול רצועת החוף הקטנה שלנו. אם אתם שואלים אותי, דייגי החכות נמצאים בתחתית רשימת מפעילי הלחץ. נכון שהתחום צבר פופולריות, אבל גם עכשיו, טרול ממוצע מוציע בשתי הרמות מה שדייג חכות ממוצע מוציא בחצי חיים. חוות הגידול לא מפחיתות את הלחץ על הים, אלא מספקות פתרון בזק לציבור אוכלי הדגים בארץ. המרוויחים העיקריים מכל עניין החוות הם בעלי החוות. במקום להגביל את הדיג בחופים ולמצוא הסדרים נאותים לדייגים שזו פרנסתם, בונים חוות גידול והדיג המסחרי בים ממשיך כסדרו ללא כל התערבות. עד שלא תקום פה שורה של חוקים ותקנות (ולא איזה משהו מופרך משנת 1937) שבראש סדר העדיפויות שלה יעמוד שיקום הדגה בחופינו (ולא טובת הציבור, או במילים אחרות, סיפוק צרכי הציבור), לא יתחולל פה שום שינוי - להיפך, המצב ילך ויחריף ולבסוף יהיה בלתי הפיך. בגילי הצעיר וב-15 השנים האחרונות שלי בתור דייג, אני עד לשינויים דרסטיים בחופים. מינים נעלמו לחלוטין, מינים פולשים החליפו אותם, בתי גידול עומדים שוממים והים הוא כבר לא אותו הים - אין לו את הריח הזה של מערכת אקולוגית שוקקת חיים, אלא של מדבר מימי חסר כל חיים. אם זה מה שראיתי בעשור וחצי של מודעות לנושא, מה יגידו אנשים שיש להם 40 או 50 שנה של דיג מאחוריהם?
מצרף סרטון עצוב שהוא חלק מתוכנית טלוויזיה ששודרה באנגליה. המחזה אבסורדי לחלוטין - זה מה שקורה כשיש חוקים שמנותקים מהמציאות
http://www.youtube.com/embed/EbrDfh1kL1g גם מזה צריך להיזהר, כי המדינה שלנו אוהבת לחוקק חוקים מנותקים...
אבל פה בארץ יש לנו נושאים יותר חשובים מדגים ,וחבל מאוד שזה כך
אני אומר כל הבעיות שיש לנו זה כמות המכמורתנים שיש אולי בסוף יקום משהו שיעשה סדר ואולי עד אז זה יהיה באמת הסוף
הילדים שלנו יראו דגים רק בתמונות
אני חושב שאנחנו אפילו לא צריכים לשאול את עצמנו, בתור דייגי חכות, מה הכמות שמותר לנו להוציא מהים. עם כל הכבוד למודעות ולשמירה על הטבע, לדעתי הנזק שאנחנו מסבים הוא הפחות ביותר מתוך שורה ארוכה של נזקים שנגרמים לים שלנו. כיוון שהים הוא לא פרנסתנו, יותר קל לנו להחליט שלוקחים X כמות ומחזירים דגים מתחת למשקל X. לצערנו, דייגים מסחריים בארץ כבר לא יכולים לחשוב ככה - הם צריכים לפרנס את הבית, גם אם זה יעלה להם במכירה של כמה ארגזי בייבי לוקוסים.
אני אישית פועל לפי צו מצפוני ומשתדל כמה שיותר להחזיר דגים קטנים למים. כמו כן, אני משתדל לטרגט כמה שיותר סוגי דגים, כדי ליישם בזעיר אנפין, את שיטת חלוקת הלחץ. ברור שזה חסר כל משמעות כשדייג חכות אחד עושה את זה, אבל זה רצוי כגישה לחיים. קח מה שאתה צריך ואת השאר תחזיר לים. בסך הכול מדובר ביצורים חיים, ונטילת חיים (של כל יצור) היא נושא שטומן בחובו אחריות רבה. האחריות מתחילה בכל אחד מאיתנו, אבל אני מקווה שתגיע גם למערכת החוק ולמדינה.
אגב, הטיעון שבמדינה שלנו יש דברים חשובים יותר לעסוק בהם הוא אחד הטיעונים היותר מעצבנים שאני שומע לא מעט (וכמובן אין בזה משהו אישי נגדך, מוטי). לאט לאט מתגלה הבלוף הגדול של "המצב הביטחוני" במדינה. זה לא תירוץ. אפשר לחשוב שכל מחוקקי החוקים ואנשי הרשויות יושבים וחושבים מה יהיה עם האיום האיראני או עם השתלטות החמאס על הגדה. לכל אחד יש תפקיד - מעטים באמת ממלאים את תפקידם נאמנה. השאר עסוקים בצבירת הון על חשבוננו.
אז מה חשבתם לחסל להקות שלמות , אני ראיתי דוחות שאנשים מתגאים על כך שהוציאו שלושים חתיכות משתמשים במילים כמו שחיטה וכו' בעידוד מנהלי פורום , זהו המתכון להכחדה בשנים הקרובות אני מאמין שקלאמרי יהיה נדיר כמו כמעט כל הדגים , במקום שבפורומים יעודדו את האנשים לשמור על הים ולתפוס רק כמה שצריך חבל חבל לכולנו .
צודק הבחור . כל מילה סלע !!! אני לא קורא להפסיק את הדיג מהחוף ,אבל האם מישהוא מאיתנו שאל את השאלה למה הולך ופוחת הדיג מהחוף ב6-8 השנים האחרונות ? מישהוא שואל למה יש דבר כזה שנקרא "עונת דייג" ולמה הלברק מגיע בחורף ? ולמה הקלאמאר והסבידה מגיעים עכשיו?
החבר'ה האלה מגיעים לחוף בכדי להתרבות !!! מי מאיתנו לא הוציא לברקית שמנה מפוצצת בביצים? לכן ,מי שעיניים לו בראש והתחביב הזה חשוב לו ,יבין שזה לא מובן מאליו ששנה הבאה יהיו לו קאלאמרי במקפיא . הים זו מערכת אקולוגית שאנחנו (גם דייגי החוף)חייבים לשמור עליה ולטפח אותה! תפיסה והוצאה מהמים של יותר מ2-3 פריטים הופכת להיות מאוד מאוד מסוכנת עבור המשך הדייג . במיוחד כאשר אחד או יותר מהפריטים הללו זו נקבה שמגיעה לחוף בכדי להשריץ ולהטיל ביצים למען הדור הבא שלה.
הים ,כמה שהוא גדול ,אינו יכול להתמודד עם תופעה שכזו (לדעתי לפחות ).
שחיטה או לא שחיטה ...תיקראו טוב את מה שכתבתי ואז תבינו למה אני לא נמצא בים כבר תקופה ארוכה .
קצת התחשבות בים וזה יועיל לכולנו .
שמוליק השאלות שאתה שואל הן קשות ואני חושב שכל אחד מאיתנו שואל את עצמו בחוף - איך מקומות שהניבו בשנה שעברה המוני דגים השנה שוממים לחלוטין? אני מניח שלדייגים יד בדבר - כי הם תופסים דגים - אך איני מאמין שזה רק זה. אני מתייחס לגזרת אכזיב שעד לפני שנתיים נחשבה לאתר עליה לרגל לדייגים מכל הארץ ואילו השנה הגזרה שוממת ודוממת, נזנחה על ידי הדגים והדבר החי היחידי שיש שם הם הדייגים. בהחלט עצוב.
בוא נתרגם קצת למספרים: בממוצע ביום באמצע שבוע כמה דייגים היו באכזיב? 30 - 40? כמה תפס כ"א? 5-10 דגים? זה אומר 400 - 150 דגים ליום. כמות זניחה לרצועת חוף כה ארוכה. לא יתכן שזה גרם לפחיתה בדגים. גם אם תכפיל ותשלש תראה שזה לא כזה נורא.
מצד שני יש את הטרולים בעומק שחורשים את הים 24 שעות יום ולילה, בשעת עבודה הטרול מוציא יותר דגים מאשר אלף דייגים על החוף. ישנם אבו נפחות שטוחנים את הים מהחוף ועד המעמקים- זה דג טורף שעל כמות הדגה שהוא אוכל מעידה ההיתרבות שלו והגדלים המפחידים אלהם הוא מגיע, הקצב בו אנו תופסים אותו מעיד על כמה הוא נפוץ. ישנם האדמונדים שהשתלטו על הריפים (יוצאים בעיקר בלילות) ומגרשים את הדגים האחרים (או שהם משתלטים כי המתחרים שלהם נעלמו) יש את השפמיות הארסיות שנמצאות בהמוניהן בקרבת החוף, ובאכזיב לצערי זה הדג העיקרי שנתפס בפתיונות בלילות. התחממות ושינויי מז"א חמרי הדברה שנסחפים לים דרך הנחלים בחורף ומגיעים מהשדות והמטעים חיל הים שמפוצץ פצצות תת מימיות ומפציץ את הסביבה בקרינה ואותות סונאר שאולי מפריעים לדגים.
המצב זהה במדינות השכנות ובמדינות אחרות כמו איטליה, לשם הא"נ טרם הגיע (עניין של זמן) עדיין יש דיג (ביררתי בפורומי הדיג שם ועדיין יש שם תפיסות נאות).
אנשים צורכים דגים ובעיניי אין זה משנה אם אתה אוכל דג שדגת או דג שמישהו אחר דג - מבחינת הנזק לים זה אותו נזק. רק הדג שדגת לבד לרוב יהיה נקי וטרי ולא מעובד. לטעמי כאיש חקלאות, העתיד והפתרון טמונים בחקלאות ימית - גידול דגי ים בכלובי ענק - כמו הדניסים ואחרים . בקרוב זה יהיה מקור הדגים היחידי. גם זה גורם נזק סביבתי אולם חייבים לספק לאוכלוסיה מזון.
תראה ,גם ככה רצועת החוף הנגישה לדייגי החוף במדינה שלנו היא רצועה מאוד מאוד קטנה . אין להשוות אותה לשום מדינה נאורה בעולם. אני מלין עלינו .עלינו דייגי חוף שתרצו או לא ...אני כן חושב שיש לנו חלק גדול בכך שכמות הדייג מהחוף הולכת ופוחתת . במיוחד כאשר אנו מוציאים נקבות שמגיעות לוף בכדי להשריץ . שימו לב לעובדה הזו !!! למה אין לברקים בקיץ? למה הגומברים נתפסים בעונה מסויימת ? למה האיטיאסים נתפסים מהחוף בתקופות מסוימות ? מה מחפש הקלאמר פה דווקא קרוב לחוף? לא ברורה התשובה ? מה יש לדגים האלה לחפש במים רדודים אלא אם הם רוצים להשריץ במקום רדוד ונכון מבחינתם. ואז מה קורה ? מגיעים חבר ז'רזרנים ומחסלים את היכולת של הטבע לשכפל את עצמו . אם היינו חזירים פחות ומסתפקים בדג אחד או שנים לכל היותר ,אולי לא היינו מגיעים ליובש הזה . שיהיה לכולם ברור!, אני לא ביולוג ימי ואין לי השכלה בתחום הזה אבל אינטואיציה אישית אומרת לי שגם לנו יש חלק בעינין הזה . 70 ...30 ...או 40דגים ביציאה אחת זה לא ספורטיבי ובטח לא עוזר להבריא את הדגה . יגידו מה שיגידו .
שלום לכולם. גם גם אנשים בחוף הורסים את הים. בבת ים יש 4 אנשים שבאים עם רשת , שניים נכנסים כ-30 עד 40 מטר פנימה מותחים את הרשת (בערך 15מ' אורך) ומתחילים לגרור אותה עד היציאה וכך הם עושים לאורך כל החוף ופשוט גוררים ולוקחים כל מה שיוצא.והבנתי שהם כמעט כל יום שם. אנשים רעים לא חסר לצערינו.
עריכה אחרונה: דצמבר 03, 2011, 12:41:53 PM על ידי Eli1
אבל בשורה התחתונה מה אפשר לעשות אני מבין שגם דייגי החוף מזיקים לפוריות של הדגה בעקבות תפיסת הנקבות
אבל אין ספק שאלו הטרולים ושאר זורקיי הרשתות שלא מתחשבים בגודל משקל או מין הדג
ולא בוחלים בשום אמצעי לאחר כל זה אני שואל אותכם מה הפתרון האם אין דרך להגיש הצעת חוק להחתים עצומות לגשת לאנשי השר לאיכות הסביבה להציב את הבעיות ולהגיש פתרונות לא פעם ראיתי בטלוויזיה ובסירטונים באינטרנט את הפקחים בארה"ב ובהרבה ארצות אחרות אשר מסתובבים במרינות ונמלים ותופסים לא רק את דייגי החוף אלא גם ובעיקר את אנשיי הרשתות ושוחטיי הדגה ושוקלים את הדגים שלהם בודקים אם זאת נקבה מלאה ואם הם עברו על אחד התנאים קונסים אותם במאות ואלפיי שקלים ומחרימים את השלל שלהם פתרון זה יציל את הדגה בארצנו בצורה מאוד מאוד משמעותית
האם אין אפשרות להציע את הפתרון הזה גם בארצנו כבר מתחיל להיות שקוף מתישהו ולא בעוד הרבה זמן ככמו שמישהו אמר פה הילדים או הנכדים שלנו יראו רק תמונות של דגים