חשוב מאוד להשאיר את השפיץ חשוף כדי שיוכל להינעץ בזמן שהדג בולע את הפתיון אני משתמש בחוט סיליקון כדי לקבע את הפתיון לקרס כמו שצריך ובאותה הזדמנות משאיר את השפיץ חשוף.
למרות שאני דוגל בשיטה שציין איל שבה השפיץ גלוי, יש מקרים שבהם ניתן לקבור את השפיץ. בדיג עם תולעים שלמות עם קרסים ייעודיים, התולעים מחזיקות לא רע ונראות הרבה יותר טוב כשהן מושחלות על הקרס מבלי שהשפיץ יהיה חשוף. בדיג עם חתיכות סרטן אני משחיל את השפיץ בנעיצה האחרונה לתוך הבשר או דרך השריון מה שמוודא תפיסה טובה של הפיתיון בזמן ההטלה וגם בנישנושים. דגים שאוכלים סרטנים, לא רק בולעים אלא גם נוגסים ומרסקים והם כבר יגיעו לבד לשפיץ... בדיג עם זרועות ציד ארוכות של קלמארים טריים, לא תמיד אני נותן לשפיץ לבצבץ. אם יש דגים לא כול כך גדולים, הם ימשכו ינגסו בחתיכה שמעבר לשפיץ ובאיזשהו שלב השפיץ יחדור דרך הבשר ויפרוץ החוצה... בדיג עם בורים קטנים או טלויזיות או אפילו מרמירים שהם קטנים מדי לגודל הקרס ולהשארה בחיים, אני נועץ את הקרס לתוך הבשר בכדי שיחזיק יותר טוב בהטלה. כשגומבר נוגס או אחרי שהוא בולע, הקרס כבר יקרע את הבשר והשפיץ יבלוט ויהיה מוכן לנעיצה...
-------------------------------
"I don't know half of you half as well as I should like, and I like less than half of you half as well as you deserve."
