את הריג הבא הציג בפני גולן בקניון החיות בעכו לפני מספר שנים.
השם שהוא קרא לריג הזה היה "טארקיה" ומאז זה נשאר.
יש ריגים,יש בנאניות ויש את ה"טארקיה"...
החומרים בטארקיה המקורית שהוצגה בפני היו:
120 ס"מ חוט בד 200LBS של סופיקס
2 קרסים 7/0 של מרוטו
סוויבל עם קליפס מהיר 200LBS של ברקלי
השלבים:
קושרים קרס ראשון עם קשר
UNI
משחילים את קצה החוט בצד השני דרך העין של הקרס הקשור וקושרים שוב בקשר
UNI

את הסיכה של הסוויבל תופסים על החוט ללא קשירה וככה לוקחים את הטארקיה לים.
אחרי שבוחרים את הפיתיון הרצוי (לרוב קלאמרי) מתוך האפשרויות שעומדות בפנינו,תופרים את הפיתיון וקושרים את הסוויבל בהתאם לאורך הרצוי לכול חוט . הקשר שהוצג בפני היה ליפוף כפול על הסוויבל ולמען האמת הוא לא מצא חן בעיני כי הייתה אפשרות שרק קרס אחד ייתפס בלוע הדג ואם זה הקרס על הריג הקצר אז אין בעיה כי הטבעת קשירה של הקרס התחתון היתה עוצרת את ההחלקה אבל אם הקרס התחתון בלבד ננעץ,הקרס העליון רץ עד הסוויבל ונעצר שם וזה כבר לא נראה לי...
הקשר שבחרתי בו הוא ה-
Offshore Swivel Knot
בכדי למנוע מצב שהחוטים מטיילים בנפרד,כדאי ליצור ליפוף קל בזמן תפירת הפיתיון.
זה נעשה אחרי שתופרים עם הקרס התחתון.
תופסים את הקרס התחתון ביד אחת ואת הסוויבל ביד השניה ויוצרים תנועה מעגלית שגורמת לקרס העליון להסתובב סביב החוט של הקרס התחתון.
מספיקים מספר סיבובים בכדי ללפף אותו על החוט השני ורק לאחר מכן קושרים את הסוויבל


זהו אחד הריגים החזקים ביותר שנתקלתי בהם ויש לו יתרון גדול מאד בכך שכול חוט עובד בצורה עצמאית.
בנוסף,אם עושים את הריג מספיק ארוך,כשהדג נמצא מתחת לרגליים,אפשר להרים אותו בעזרת הריג ללא חשש.
לפחות דגים שאפשר להרים ביד אחת ...
