| תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
| 5/12/2014 | כנרת - מערב | מים מתוקים | רגוע ונמוך | 0 - 10 מטר | דיג במתוקים - פתיונות |
| תפיסות דגים | ||||
|---|---|---|---|---|
| שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
| 07:00 | פתיון צמחי אחר - תירס ענק בדיפ טייגר נאטס | קרפיון בר (סאזאן) | 2 | 5.800 ק"ג |
הדו"ח:
סוף שבוע.
כול כך קצר ועובר כול כך מהר...
השבוע מצד שני, ארוך ועובר לאט...
ראשון בערב חוזר מהעבודה מאוחר מהרצוי ונוחת ישר לשיעורי בית עם הבן.
יום מאפן שרק רציתי שייגמר ובמקום זה אני מקבל פלאש-בק לכיתה ה'...
השיעורים נגמרים, ארוחת ערב מתחילה ואני ? אני לא שם...
בדרך לאכזיב עם ג'ננה על קלמארים...
נוחת בבננה ביץ' בסביבות 7 וחצי או 8 והים שטוח, רגוע, בשפל וכול כולו "צועק" קלמאאאאאאריייייםםם
לידי בחור נוסף מז'רז'ר ואני קולט אותו שולף אחד יפה.
הם כאן ועכשיו תורי...
הזמן עובר וכלום.
עובר מקום ומנסה כול צורה מוכרת למדע וגם כאלו שלא אבל אין תגובה. בינתיים הבחור שולף אחד נוסף...
זמן קצר לאחר מכן הוא מתקפל ואני מחליט לנסות לגרד את הסלעים בקו החוף.
אחרי כמה זריקות אני מרגיש את המכה הקטנה של קלמארי חששן ומדליק את הפנס.
כמה מטר מהריף מרחף לו ראש-רגל וכול כולו נרגש ונלהב
לאחר כ-10 דקות ארוכות ומייגעות, הוא בחוץ
ממשיך במרץ אחרי זריקת העידוד אבל מישהו כנראה לא קיבל את הזימון וחוץ ממני, הים והריף, אין כלום...
מנסה בחוץ, למעלה, למטה, מהר, לאט, עם אור ובלי, רצוף, עם מקטעים ומה לא?! קיבלתי כבר סחרחורת ואז שוב פעם המכה הקטנטנה, הפנס נדלק והאח התאום של הראשון מרחף לו מולי ומתגרה בי
הפעם עבדתי עליו והארתי הצידה כך שהוא בשולי האלומה ותוך 3 דקות הוא תופס אומץ ותוקף
השעה 10 ואני מבין שזה לא היום או אולי לא המקום ומחליט לנדוד צפונה.
נחיתה צפונית לבצת עם ירח לקראת שקיעה אבל עדיין לבן והים פשוט מדהים
מדליק סיגריה, פלאש קטן על הזנב של הבובה ושיגור לכיוון הכחול העמוק...
מחכה כמה שניות טובות ומוודא שהבובה בקרקעית, נותן שני הוקסטים עצבניים שיבלטו טוב טוב בשטח לכול מי שמסתכל, המתנה של שתי שניות ואז איסוף חוט וגילגול איטי.
בום!!
עצירה במקום שלא משאירה ספק מקבלת בתשובה הוק סט החלטי ואז מגיעות הנגיחות ואני מבין שיש משהו גדול בצד השני
אפילו יצא קצת חוט
להפתעתי הוא אפילו לא עלה לפני המים
מפה לשם מגיע קלמארי מגודל שמתברג אצלי ב-TOP10 ורק בעזרת סוול אדיב שעזר לי להנחית אותו על הריף הוא יצא לנשום אויר
לא מבזבז זמן ומשגר חזרה.
שתיים-שלוש זריקות והמכה מגיעה וקלמארי גדול נוסף יוצא לאויר הלילה.
לא גדול כמו הקודם אבל עדיין חתיכה יפה!
עוד כמה זריקות והשלישי יוצא גם כן
10-20 זריקות ואני מחליט להתחיל לנדוד צפונה ולעשות עצירות בדרך מה שהתברר כהחלטה טובה
אמנם לא בתדירות הכי גבוהה ולא בגדלים של המפלצות בנקודת הנחיתה אבל בסופו של דבר יצאו 12 קלמארים (2 בבננה ו-10 בהמשך) עם משקל מצטבר של מעל 4 קילו
עכשיו יש אוכל לאבונפחות ואני רגוע...
שני ושלישי עוברים בעצלתיים ורביעי אני מנסה אבל לא מצליח לצאת.
חמישי אני מרגיש את השבוע בורח ואת העייפות המצטברת ומקבל החלטה לתת גיחה קרוב לבית ולנסות את מזלי בגזרת הקרפיונים
השנה עוד לא יצא לי לצאת כמו שצריך למעט יציאה משותפת עם הבן לפני כחודש ביום שטוף רוחות ובמקום לא הכי מוצלח...
מארגן את החכות חוף עם פידרים ועל הדרך חכת קרפיונים 3 חלקים עם רולר 4000 וחוט בד 20 ליברות לז'ירז'ור כבד.
מערבב שקית פידור מפיתות, תירס מקופסה, שאריות של כול העוגיות שהיו בבית, כופתאות SCOPEX וחצי כוס של דיפ טייגר נאטס לתיבול הסופי
תיק קטן וסטנדים ארוכים לעבודה במים ורשת הרמה בגלל האופטימיות
הבוקר מגיע ואני מוצא את עצמי באחת הנקודות האהובות עלי שבשנה שעברה לא היה ניתן לדוג בה בגלל המפלס.
השנה המפלס נמוך יותר אבל עדיין מוצף ואין ברירה אלא לעמוד במים ליד החכות או לשבת בחוץ במרחק של 20 מטר מהחכות.
זמן תגובה ובעיקר עם צמחיה במים זה דבר קריטי ולכן אני עולה על סרבל ומרגע זה נמצא במים עד גובה הברכיים.
לא הכי נעים וגם לא הכי נוח אבל מתברר כמשתלם
החכות במים ובתוך 10 דקות יש נשנוש משמעותי ללא נעילה.
עוד כמה דקות וחכה אחרת רוקדת בסטנד.
שקט למשך 20 דקות ואז ירידה עצבנית של החכה הראשונה ו...היא עולה בחזרה...
מדליק סיגריה ובוחן את הנוף ורעש של חוט יוצא מקפיץ אותי. החכה הקיצונית בתנוחת שיגור והסטנד תיכף תשלף מהקרקעית
ממהר לחכה ואוסף על הדרך את הרשת ששעונה על סוף רקוב.
בצד השני יש מישהו עצבני אבל לא גדול במיוחד אבל עם חוט בד וחכה רגישה (אי-פוינט קארפ) גם קילו מרגיש כמו חוויה
מתמרן אותו אלי ולבסוף הוא ברשת
קרפיון ראשון לעונה במשקל מוערך של 2.5 ק"ג יושב ברשת ואני מחזיר את החכה לסטנד ומשחרר את הריג מהשפה שלו.
מתלבט אם לצלם במים או לצאת החוצה ומישהו אחר מקבל את ההחלטה בשבילי...
החכה השלישית יורדת כאילו גומבר של 3 קילו חטף עליה את האטרף וכאן אני במצב בעייתי!
אני עם הרשת עם הדג הראשון, החכה מכופפת כאילו אין מחר וחוט יוצא בלחץ!
ממהר לחכה ומשחרר מעט את הקלאץ' עד שהחוט יוצא קצת יותר בקלות, מוציא מהסטנד ואת הרשת תולה על הסטנד בנקודת החיבור של הרשת למוט.
לאט לאט הדג מתקרב ואני מזהה קרפיון נוסף, קצת יותר גדול מהראשון אבל עם פלפל בת** וספרינטים לכול הכיוונים.
הדיג במים בעומק כזה שונה לחלוטין מדיג מהחוף כי לדג יש 360 מעלות שבהן הוא יכול לשחות ובנוסף גם עומק שמאפשר להוריד ראש ולנגוח. כיף לא נורמלי
תופס ברשת ומנסה להנדס איך שניהם נכנסים בה...
מקסימום יברח אחד אני אומר לעצמי והשני נכנס לרשת...
7 ורבע ושניים בחוץ.
מחשבה מהירה על קיפול ב-8 חולפת בראש אבל כיפוף נוסף ללא נעילה מחזיר אותי למציאות
יוצא עם הדגים לחוף ומצלם כמה תמונות שמשום מה כנראה לא צילמתי
שקילה של השניים ביחד בתוך הרשת מראה 5.800 ק"ג.
להערכתי הראשון היה סביבות ה-2.500-2.600 והשני קצת יותר מ-3 ק"ג...
טלפון לאמא שלי שמבקשת אחד לשבת הבאה והשני מקבל חנינה כצפוי.
מכירים עוד מישהו שעושה קאטץ' אנד ריליס דרך הטלפון ??
מלווה את החנון לשחרור המתועד וחוזר לסדר את החכות.
מזווית העין אני קולט שארית של רשת דייגים חצי צפה ותקועה בסופים ובתוכה תקוע צב ביצה קטן
מודיע לחיל החילוץ במסוק שאין צורך לרדת ושאני מסתדר והצב שוחה לחופשי
הזמן עובר ופה ושם יש נשנושים וכיפופים ללא נעילות ובשלב מסוים נהיה חם ולח, הסירות כבר משוטטות בגזרה והשכנים שממוקמים כ-200 מטר ממני החליטו משום מה שהכי טוב להוציא חוטים בדיוק מולי אז הגיע הזמן להתקפל.
במילא את הסיפתח כבר קיבלתי
לסיכום,
ראשון - 12 קלמארים.
שישי - 2 קרפיונים.
אני גמור מעייפות אבל עכשיו אשתי מדברת על נסיעה לעכו אז לכו תדעו, אולי היום הזה עוד לא נגמר...
ועם תוצאות כאלה אין ספק שנהנת 
