2.להגיד שאתה לוקוסים עד קילו וחצי משחרר?!שיבושם לך ידידי לא כל אחד חייב לשחרר בגדלים האלה וכמובן שאפילו הזוי לשחרר לוקוס של קילו וחצי או קילו.
אין לי כרגע את הזמן והמוזה להתיחס לסוגיה באופן רחב...
צוטט רק המשפט שתפס לי את העין וממש לא מסכים עם תוכנו....
שום שחרור לא הזוי - לא של קילו וחצי וגם לא של 7 ק"ג.....

ההגדרה ממש לא במקום...
לפני כל דבר אחר, אם מישהו עושה מה שמתאים לו ונראה לו נכון או להרגיש טוב -
זה לעולם לא הזוי ולא פסול!!! אם מישהו נהנה לשחרר לוקוס של 5ק"ג או אינטיאס של 20ק"ג -
וזה עושה לו טוב הרבה יותר מאשר לאכול אותו או למסור אותו - זה הזוי?!!! ממש לא....
ככלל זהו אקט יפה וראוי להערכה...
עניין
סוביקטיבי של גישה והעדפה אישית...
ציינתי סוביקטיבי - כי שחרור כזה לא מקנה גם זכות אולטימטיבית לדרוש מאחרים לעשות אותו דבר...
לגבי השקפתי האישית אז בקצרה:
1. חושב כמו רוני -
נאיבי מי שחושב שדייגי החוף יצילו את כמות הדגה בארץ. ללא תוכנית לאומית ופיקוח חזק והדוק - המצב לא ישתפר בכלל גם אם כל דייגי החוף בארץ יחזירו את הדגים שתפסו בחזרה לים...
2. מאידך, זה בסדר גמור וחשוב שיש מודעות ולעורר מודעות לשחרורים...
גם טיפה בים זה טוב וביום בו אולי יהיו פיקוח ואכיפה על המסחריים - יהיה מקום ליישום ממשי של המודעות.
3. אישית, מעריך כל מי שרואה לנכון לשחרר דג כי הוא מאמין שזה נכון וזו העשייה הקטנה שלו,
כשאני תופס בטרולינג נילון קטן - אני שומר ובסוף היום משליך לפח, לא מחזיר לים גם אם מלא בנילונים.
4.אישית וזה הצד השני, לא אעביר ביקורת על מי שלקח דג קטן יחסית כדי לאכול, זכותו.
ככלל גם סבור כי שחרור לוקוס של 3ק"ג תורם לים פי כמה משחרור 7 לוקוסים של 500 גרם...
ראו את הדיון הזה ודעות מעניינות שהושמעו בו -
http://www.israelsportfishing.co.il/index.php?option=com_smf&Itemid=41&topic=9867.0גילוי נאות: אישתי (כמוה אני) אוהבת לאכול לוקוסים של 400-700גרם, מעל קילו היא לא נוגעת,
כנ"ל פרידות של 200-300גרם ומעל 700 גרם לא נוגעת, אז לוקוס ראשון של 500-600 גרם אם עולה -
אני לא משחרר ומביא לה לארוחה. לא אצלמו ולא אעלה תמונתו לדוח כדי לא לעשות "כאב בטן" -
אך בדוחות שהעליתי ציינתי שהיתה תפיסה כזו ונלקח כארוחה לאישתי...
אם אצטרך להחליט מה לשחרר מבין שני דגים -
אעדיף לשחרר לוקוס של 5ק"ג ולקחת של 500 גרם, גם בגלל הטעם שלי וכמובן עבור אישתי...
גם אודה כי לוקוס גדול שתפסתי ככלל נמסר לסבתי או לדוד יקר שלי - זה עושה להם את היום,
דג טרי ושמור במקום לקנות דג הרבה פחות טרי שלא ברור היכן נתפס ואיך נשמר..
5. בכל מקרה, לדעתי לא צריך לקחת יותר ממה שצריך למטרה ראויה - בין אם זה להתענג על
ארוחה או לפנק מישהו קרוב בדג טרי, לא לעניין לקחת דגים "בשביל החתול", בטח לא "לשופוני"...
גם לא לעניין "לשחוט נקודה": אם תפסתי כמה דגים בנקודה, אשקול לזוז הלאה ולהניח למקום -
עשיתי זאת לא פעם בג'יגלייט ובטרולינג....
6. יש לעיתים לקיחת דגים מעבר לגבול הטעם הטוב, ראינו תמונות של לקיחת לוקוסים של 150 גרם,
ולעיתים כמה כאלו (או לברקים בגודל דומה) - שזה כבר צורם ומקומם בלשון המעטה.
7. לסיכום עמדתי: שחרור דגים זה דבר ראוי ומבורך, ראוי להערכה...
לקיחת דגים בגבול הטעם הטוב ולאכילה - לא עילה לגינוי וביקורת שלילית.
גבול הסביר הוא מבחינת גודל וכמות ובעיקר סוג הדג - (סרגוס ומרמיר זה לא כמו לוקוס או לברק -
מבחינת סכנת הכחדה וכמויות בים, גם מבחינת גודל מירבי).
יהיה לי קושי לראות מישהו מציג תפיסה של 30 לוקוסים או לברקים של פחות מ-1ק"ג,
אישית אם אתפוס בבולוס 40 סרגוסים/מרמירים של 200 גרם - כולם יילקחו ויאכלו בעונג רב...
זהו, ועדיין בקצרה...

יודע שיש מי שיחלקו על גישתי -
לגיטימי לגמרי ומכבד בהקשר זה כל דעה אחרת שאיננה קיצונית/פנאטית לכאן או לכאן...
נ.ב.
סתם שתדע אני נהנה להביא לוקוסים של מעל 700 גרם לסבא שלי שיהיה בריא זאת "ה"ארוחה בישבילו,אבל גם זה כמובן בהקרה לים ולא בחזירות.
יכול לומר לך בגילוי לב מורן: אם זה דג לסבא שלך אז עשית את הדבר הנכון...
אם הייתי יודע שזה מה שישמח את סבתי - כל לוקוס מ:300 גרם שהייתי מוצא על החוף, הייתי מביא לה.
ברור שאם היא תבקש ממני לדוג ולהביא לה עשרות - לא אלך לטרגט אותם ואסביר לה שצריך איזון,
אבל דג או שניים פעם בשבוע - ללא היסוס (כמובן לא של מאה גרם -
שאז "התועלת השולית" שהיא ביס וחצי, כבר לא מצדיקה גם את הפגיעה האפסית בים...)
במקרה חברים ביקרתי שם בחוף
והילד ניסה להחיות את הדג זה היה לא אפשרי הדג היה גמור!
מורן כבר לא ילד, הוא עבר את גיל 20...
