תפסת רתיחות תומר, כנראה גם כושר בעת ז'רז'ור "מוטרף" על הרתיחות...
ובכל זאת גם חווית תפיסה עם פייט - גם אם לא דג טעים לאכילה...

לגבי רתיחות הפלמידות, מציע לך בחום "לנסות לצאת מהקופסא"....
בז'רז'ור לטוניות מהסירה על רתיחות להקות שטרפו ערימות ביזרי -
הטוניות תקפו ונתפסו על ניקל ובכמויות דווקא בזריקה לתוך הרתיחה עת תקפו בטירוף את הביזרי..
מה פירוש?!
לשנות צבע דמוי, לשנות דמוי, לשנות שיטת עבודה/הקפצות כולל שינוי קצב...
לחשוב גם על ניקלים ואולי ג'יג חופי...
לא להיות מקובע על דמוי ושיטה שעבדו לפני חודשיים...
לא הולך - תשנה ותשנה בכל פרמטר, לדעתי מגדיל סיכוי...
מסכים עם רפי מאה אחוז.
אתייחס לדוגמא של הטוניות שאצלי נתפסו בעיקר על ג'יגים קטנים(4- עד 6 ס"מ) והיו גם פעמים שנתפסו על דמויי מינו.
אציין מקרה שאני זוכר לטובה, מגיע לחוף ההרודס ביום שישי בשעה 17:30 כשעה לפני כניסת השבת, ועוד בדרכי לנקודה על השובר אני מזהה רתיחות מטורפות במים לאורך כל רצועת החוף ,עד לנקודה שאחרי השפך.
מה שמוזר זה שהחופים היו מלאי אדם, וסירות, ואופנועי ים, ובכל זאת הרתיחות הגיעו למרחק של 40 -עד 50 מטר מהחוף.
מתמקם בנקודה , ומצד ימין שלי שני בחורים מז'רז'רים עם מינויים, ומשמאל שלושה עם דמויים.
שואל את הח'ברה כמה זמן נמשך המחזה המרהיב הזה, והם עונים לי באדישות, כשעה כמעט רצופה .
אני ממשיך להקשות ושואל , ותפסתם? והתשובה שאני מקבל היא לא, ממשיך להקשות ושואל אם ניסו "ברזלים" והתשובה היא לא.
זורק ג'יג של היבוסה 20 גר" לתוך הרתיחה, 2 גילגולים ויש נעילה.
קרב קצר והדג בשקית.
החבר"ה אומרים "בחור עם מזל".
זריקה שניה ושוב אותו סיפור, הפעם אני מרגיש "עויינות" מצידם.
כך אותו הדבר גם בזריקה השלישית ,שלאחריה נעלמו הדגים כלעומת שבאו.
אותם אנשים שאלו אותי איך זה שהם לא תפסו כלום ואני בזמן קצר מאד, עם שלשיה?
ההסבר שלי כפי שאני רואה אותו הוא כזה.
הטוניות מעדיפות להתמודד עם טרף קטן דוגמת הביזרי אותו הם יכולים לטרוף בביס אחד .
למה להתמודד עם טרף גדול יותר דוגמת המינו כשיש שפע של קטנים?
דבר נוסף, תנועת הג'יג או הניקל היא מהירה יחסית ותזזיתית דבר שמושך את תשומת ליבם.
אני מקבל טלפון מאישתי שאטוטו השבת נכנסת ,אומר שלום לאנשים וטס הביתה .
מנקה מהר את הדגים , ומכניס למקרר וניזכר שלא צילמתי

אם אין תמונות אין דו"ח.