רפי,
השתמשתי ב 2#
תהיתי ולא בכדי...
קרסים גדולות מעט לסרגוסים - אם כי יכולים להתפס פה ושם על הקרס הזו,
קטנות מידי לטורפים במשקלי 1.5ק"ג ומעלה - יכולים להתפס אך סיכוי גדול יותר להשתחרר...
ההמלצה היא לעבוד על שני מקלות:
סט ועליו קרסים מספר 3-4 לסרגוסים ושאר דגים עד 0.5 ק"ג... פתיון לא גדול...
סט ועליו קרסים מספר 0/1-0/3 עם פתיון גדול לרבות דג או נתח דג - לטורפים גדולים...
לאינטיאסים זה כבר סיפור אחר...
לגבי השפמית הארסית, תמונה -

ומתוך כתבה-
http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-3800247,00.html"כשאתם חושבים על צלופח, מהי האסוציאציה הראשונה שעולה בדמיונכם? מנת סושי, דג חשמל? רבים אולי לא יודעים זאת, אבל ישנם גם צלופחים ארסיים, שעקיצתם, בדומה להכשה של נחש, עלולה לגרום לשיתוק ואף למוות. בשנים האחרונות החל הצלופח ארסי, או בשמו העברי 'שפמית ארסית', לפקוד את חופי ישראל. הוא הגיע דרך תעלת סואץ, אבל לאחרונה הוא נצפה במוקדים שונים לאורך חופי הארץ, בנתניה, אולגה ובמכמורת.
רמי ג'אן, דייג שעובד בחופי נתניה מזה 22 שנים, מספר כי נתקל לאחרונה, בשפמית ארסית, כמעט מדי יום, כשהוא יוצא אל הים עם החסקה שלו. "אני מכיר את הדג הזה עוד מהתקופה שעבדתי בים סוף",
סיפר הדייג הותיק. "בנתניה הם התחילו להופיע לפני שלוש, ארבע שנים, היום רואים אותם בכמויות על השונית, במים הרדודים וגם על החוף.
"אני לא אשכח את הפעם הראשונה שהשפמית הכישה אותי. יצאתי לדוג עם סירת החסקה שלי בין חוף הארגמן לחוף בלו-ביי. משכתי את הרשת וראיתי בפנים פגר של דג מוסר וארבע שפמיות ארסיות שבאו לאכול אותו. הן לא היו גדולות, בסך הכל איזה 15 סנטימטרים אורך. ידעתי שזה דג ארסי ומסוכן מאוד, נזהרתי, אבל בכל זאת נעקצתי. הצריבה הכי חזקה של מדוזה זה כלום לעומת עקיצה של השפמית הארסית. הכאב הוא פשוט בלתי נסבל".
דורי אדליסט, חוקר דגה בים תיכון מטעם אוניברסיטת חיפה, נעקץ על ידי הצלופח הארסי כבר חמש פעמים. "נתקלתי לראשונה בשפמית ארסית לפני כשנה", הוא מספר. "עשיתי מחקר על ספינת מכמורת שיצאה מנמל יפו. כשעלינו על הסיפון הדייגים הזהירו אותי מדג ארסי בשם 'נסראללה'. שאלתי מדוע הם מכנים אותו כך, הם השיבו כיוון שגילו אותו לראשונה בתקופת מלחמת לבנון השנייה. הוא היה בצבע אדמדם עם פסים לבנים לכל אורכו. לדג הזה יש ניבים, שניראים כמו שפם של דג שפמון, קוץ גבי ושני קוצים בצדדים על סנפירי החזה. הקוצים האלה משוננים, חדים מאוד ויש בהם בלוטות ארס, שנמצאות בבסיס של כל קוץ".
למרות האזהרות, אדליסט שלח את ידו אל הדג, ונעקץ. "הכאב היה בלתי נסבל. הפצע נראה כמו דקירה או חתך חד וממנו יצא דם, נאלצתי להגיע לבית החולים על מנת לקבל טיפול. הכאבים היו קשים ביותר".
כפי שניתן להבין, רוב האנשים שבאים במגע עם השפמית הארסית נעקצים בידיהם. אחרים דורכים עליהם בטעות בחוף הים. בבוקר יום שישי האחרון, יצא
אלון דוידוב, עורך דין בן 38 מתל אביב, לטייל עם כלבו בחוף הילטון בתל אביב. "הלכתי יחף", הוא מספר. "פתאום ראיתי כמה דגים, שנראו כמו צלופחים זרוקים על החול. רציתי לכסות אותם כדי שהכלב שלי לא יאכל אותם. גררתי חול עם כף הרגל החשופה ובטעות נגעתי באחד מהדגים. הקוץ שעל גב הדג ננעץ בתוך רגלי וניקב אותה.
"הרגשתי כאב עז, שאי אפשר לתארו במילים. זה לא היה דומה לשום כאב אחר שאני מכיר או הרגשתי אי פעם בחיי. במקום ההכשה נוצר שטף דם רציני, ודם רב יצא. לא הבנתי מה קרה לי, אבל ידעתי שאני צריך להגיע דחוף לבית החולים".