| תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
| 9/11/2014 | שרון: מכמורת- נתניה | מים מתוקים | רגוע ונמוך | 0 - 10 מטר | דיג בז'רז'ור מהחוף (מלוחים) |
| תפיסות דגים | ||||
|---|---|---|---|---|
| שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
| 06:30 | גיג בינוני - sea ride blue blue | פלמידה לבנה / פלמוד (סקומברן זריז) | 1 | |
הדו"ח:
השותף מסמן עם היד שהגיע הזמן להתקפל.
"אל תסתכל לכיון שלו אולי תרוויח עוד כמה רגעים" אני אומר לעצמי בראש ...הסתכלתי, אין לאן לברוח.
"זריקה אחרונה ואני בא, מבטיח!!" , אני לא מאמין שהוא עדיין נופל בתרגיל הזה אחרי כל הזמן הזה שאנחנו דגים ביחד.
ים רגוע לחלוטין, שקוף , דגי פיתיון המסתובבים להם בלהקות בביטחון ומזרחיות שסוחטות את המקסימום חוט מהשפולה בכל הטלה והטלה .
הגיע הזמן לזריקה ה"אחרונה " המובטחת.
הצלפה חזקה בשילוב עם המזרחיות מעיפה את הג'יג למרחק עצום.
"לג'יג יש דרך ארוכה לחזור " אני חושב לעצמי , נותן לו לשקוע, אוסף חוט ,3 הקפצות חזקות ומתחיל לגלגל אותו מהירות מטורפת.
"עכשיו זה בא...עכשיו זה בא...עכשיו זה בא" זה כל מה שעובר לי בראש ואז ......עצירה,הוקסט ומתחילה לה מלחמת ההתשה.
התקיפה הייתה על פני המים במרחק של 40-50 מטר מהרגליים להערכתי, אסור בשום פנים ואופן להפסיק לגלגל .
הדג מתנהג כמו מטוס קרב ,טעות אחת קטנה והחוט מתפוצץ.
הקלאץ' חייב להיות 30% פתוח .
הדג גדול ועקשן אבל אני יותר.
ריצה ימינה שמאלה קדימה ואחורה ולבסוף מגיעה לה העצירה, מפמפם אותו לאט ובזהירות לכיוון הסלעים הצללית הכסופה הגדולה לא משאירה סימני שאלה.
השותף יורד עם הרשת אל הסלע.
זה עדיין לא נגמר כשהדג קרוב אסור לזלזל בו..יש דבר כזה שאני קורה לו ה "ריצה האחרונה" , כשהדג כבר מגיע לסלעים באטיות ושוחה על הבטן (חשוב לשים לב ולהיות דרוכים) הוא בסך הכל אוגר את כוחותיו האחרונים כדי לנסות להימלט פעם אחרונה.
אחרי אותה ה "ריצה האחרונה" הוא כבר יגיע על הצד.
הדג בתוך הרשת האדרנלין בשיאו ,חיוך מאוזן לאוזן.
"עכשיו אפשר לחזור.." אני אומר לו.
ישך את זה גם בכתיבה פאבל 
