אז ביום רביעי בערב אני ושני אחיי מגיעים לאילת.
הם הולכים לצלול, אני לדוג.
יושבים על השובר של המפלט האחרון, מוציא חכות ז׳רז׳ור ויאללה מנסים לתפוס קלמארי.
כנראה שהם שמעו שאנחנו באים וקצת ברחו...
בשלב מסוים אני מקבל כיפוף עצבני במקל, נגיחות מטורפות עם יציאת חוט (קלאצ סגור שני שליש בערך).
ואחרי הוצאה של כמה מטרים חוט הוא משתחרר.
נראה לי ששלחו את האבא של כל הקלמארים במיוחד אלי...
שטויות.
.
כבר מראש תיאמתי פגישה עם אהרון שיצא לאילת לנופש, עם שלום שנמצא באילת תמיד...
הגיעו, ישבנו דיברנו דגנו...
היה פשוט נחמד.
זה המקום להגיד תודה גם לשלום וגם לאהרון על המפגש, אתם אחלה אנשים.
אהרון במיוחד, היה ממש כיף הלילה הזה...
.
למחרת האחים הלכו לצלול ואני לישון...
ואז עברנו לשובר של הרודס, הקמנו אוהל וצל..
בערב של יום חמישי אני פוגש בחור מקסים בשם אלעד, ואני אומר לו שהשם מוכר לי והאם הוא בפורום, התשובה חיובית ואז שנינו מזהים אחד את השני.
אלעד בחור בן 15 עם נשמה של דיג מקצועי...
עלה קלמארי אחד קטן שמיד פורק לפתיון, המון דגים קטנים מפעילים את הפעמון אבל לא נתפסים...
.
ביום שישי גם היה יבש, בדיעבד הבנתי שאלעד הוציא ביבי אריצולה חמודה ששוחררה אחר כבוד...
.
בשבת בצהריים אני רואה את אלעד מז׳רז׳ר בתעלה שליד הרודס.
״יש לך אומץ״ אני אומר לו, כי לז׳רז׳ר בצהריים זה מראש הנמכת הסיכויים..
לא מספיק לסיים את המשפט ואלעד מקבל כיפוף מקל עצבני, בייבי אריצולה של חצי קילו בערך שמגיעה עד אלינו ומשתחררת...
.
היה לי ממש כיף לפגוש את כולם, ממש נחמד.
ואלעד, אתה מלך...!








ונכון פגשתי גם את אלעד , האמת אתה צודק בחור נחמד ודייג בנשמה שעוד ידובר ויסופר עליו 
מחוסר שיתוף הפעולה של הקלאמרים.
.
.
בחור אילתי נחמד תרם לי חצי סבידה
שהובא אחר כבוד למחבת של ארוחת הצהריים למחרת .