התמורה כאן היא עניין אישי לכל אחד ואחד.
יש המסתפקים בתמורה מספק המאמץ עצמו והדיג בכללותו ,
ויש המכוונים לעצם התפיסה עצמה בכדי להגדיר את התמורה כהולמת.
אין ספק שכאשר התמורה מתבטאת בתפיסה כמו של קובי במקרה הזה
התמורה היא ענקית וכוללת לטעמי את שני האספקטים שרשמתי קודם ,
משהו שיוצר אצל הדיג טיזר מאין כמהו בשביל להמשיך ולנסות משהו גדול
אף יותר , כמו כן נותן לו אורך רוח כדי לספוג כישלונות נוספים ורבים ככל
שיהיו , בדרך אל המטרה הבאה.

האנדרנלין שבתפיסת דג שכזה , כמו כל דג מטרה אחר , גורם לכל ההשקעה
להיות שווה , אך כחכמה שלאחר מעשה. רבים מן הדייגים (בעיקר האינטיאסיונרים...)
מתייאשים לאחר מספר ניסיונות מועט מאוד , ומחזירים ציודים שלא הספיקו להחליד אפילו....
כאן נכנס אצל הדיג האמתי האהבה האמתית לדיג ולתחביב. דיג שאוהב גם את מה
שהוא עושה , לא מתייאש לעולם , ואם אינו משיג דג למאכל , ממשיך למען האהבה ולא למען החומר.
דיג האינטיאס דורש אכן השקעה אבל לא ממש כפי שמגדירים אותה כדיג המושקע מכולם.
יש בו אלמנטים שדורשים מהדיג מאמץ נוסף לפני הדיג אבל עד להגדירו כדיג הקשה מכולם
המרחק לדעתי גדול. יש קשים ותובעניים ממנו לאין שעור.....
מצטרף גם לשאלה של מאמון כדי לעמוד על ההשקעה לעומת התמורה ....ומעוניין לחדד מעט.
האם העובדה שלאורך השנים והמאמץ לתפיסת הדג הזה , בו נחלתם ללא ספק הרבה אכזבות
וכישלונות , לא קרה לכלל צוות המז'רזרים בע'מ מצב בו התייאשתם מסוג הדיג הזה ?
מה הביא אתכם בכל פעם מחדש לנסות שוב ושוב עד ההצלחה בדוח הזה ?