תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
27/6/2014 | כנרת - מערב | מים מתוקים | רגוע ונמוך | 0 - 10 מטר | דיג במתוקים - פתיונות |
תפיסות דגים | ||||
---|---|---|---|---|
שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
24H | אחר - בויל תמנון-אפרסק | קרפיון בר (סאזאן) | 4 | 4-8 קילו שוחררו |
24H | אחר - טייגר נאט | קרפיון בר (סאזאן) | 14 | 4-8 קילו שוחררו |
24H | אחר - טייגר נאט | שפמנון / ברבוט (שפמנון מצוי) | 4 | שוחחרו |
24H | אחר - בויל תמנון-אפרסק | שפמנון / ברבוט (שפמנון מצוי) | 1 | שוחחרו |
הדו"ח:
אז מאיפה בכלל מתחילים לסכם כזאת חוויה של יציאה מהחום




באמת שקשה להחליט מאיפה אז פשוט נתחיל ממהתחלה בסדר כרונולוגי

הכול התחיל עוד בתחרות זרזור השנתית של הפורם שלנו ISF בכנרת, איתמר פנה אלי בתחרות
בטענות קשות שאין אנו יוצאים כבר הרבה זמן לכנרת לקרפיונים והוא מת כבר שנעשה איזה יציאה
לקרפיונים אני מבטיח לו שבעוד שבועיים נוכל סוף סוף ירד לי קצת העומס בעבודה, חברה שלי נוסעת
לחול ואנחנו נוכל לנחות בכנרת ל2-3 ימים לפחות.
טוב וכך גם היה ביום ראשון בערך איתמר יוצר איתי קשר ומזכיר לי "זוכר את ההבטחה" כן אני זוכר
מסתכל בתחזית של הסופ"ש ומבין איזה חום סהרה

ואנחנו סוגרים שכל אחד לוקח חופש מהעבודה בחמישי ויוצאים לשלושה ימים בכנרת.
כמו כל יציאה אצלנו לקרפיונים ההכנות לוקחות לא פחות זמן מהיציאה עצמה, נו זה חלק מהחוויה של
הסגנון דיג הזה


יומים לפני היציאה מארגן שק תערובת השרייה לעופות גדולים 20 קילו עוד 7 קילו של תערובת
יבשה שמורכבת מפירורי לחם ותירס גרוס (שאירגן לי צור

מגנאדי של 6 קילו טייגר נאטס ו6 קילו זרעי קנאביס מבושלים, וכ3 קילו בוילים ופאלטים, הוא רק שכח
לציין פרט מאוד חשוב שהשליח יגיע ב7 בבוקר אחרי שעבדתי לילה


כמו כן ארגון כל ציוד הדיג כמובן ציוד קמפינג, ואיך לא ל 3 ימים צריך לארגן גם משהו לאכול
קניות בשפע של בשרים אלכוהול אוכל שתייה ועוד...ועוד...


יום חמישי הגיע אני שמתי שעון מעורר ל 6 בבוקר על מנת לסיים את כל תהליך העמסת הציוד לאוטו
לפני שאיתמר מגיע אלי מירושלים אך כמובן בגלל שהלכתי לישון רק ב2 בלילה השעון המעורר
צילצל וצילצל לחינם

ואיתמר מופיע על מיפתן דלתי "מוכן לתזוזה" שואל הבחור אני מראה לו את האצבע לכיוון כל הציוד
שלנו בסלון "כנראה שלא מוכן", כמובן כמה תלונות עוברות באוויר

ויאלה מתחילים להעמיס את כל הציוד באוטו כמובן שכעת אם האוטו החדש מהעבודה התהליך
הרבה יותר קל מבחינת שלא צריך לנצל כל ס"מ וקימור של פנים הרכב

אומנם זה שכל הציוד נמצא אצלי בקומה השניה כולל הקיאק עדיין מקשה על התהליך מצד שני לרוב
כל העונות הקודמות הייתי עושה זאת לבד

התהליך, חוטפים טוסט מהקיואסק מתחת לבית שלי ומכוונים את ההגה לכיוון הכנרת

כרגיל אפילו הנסיעה לכנרת מלווה בתהליך שלם של הרצת דאחקות ,XL נשנושים וסיגריות
לפעמים אני חושב לעצמי מה חושבים אנשים שעוברים בנסיעה לידנו ומסתכלים אלינו
דרך החלון, בטח חושבים ששני סטלנים יושבים באוטו


לקראת 10:30 אנחנו כבר אצל ניקו שגר 15 דקות מהכנרת בשביל לקחת חלק מציוד הדיג+קמפינג
של איתמר שנשאר אצלו מאז שעבר לירושלים, התהליך עצירה אצלו מלווה כרגיל בחשש שלי
להמחץ מהדלת של העליית הגג שפשוט "נופלת" לכיוונך יותר מאשר נפתחת לכיוונך, נשבע לכם
זה פשוט מלכודת מוות הדבר הזה


הציוד של איתמר שהיה אצל ניקו עולה גם לאוטו תוך 15 דקות ואנחנו מתחילים לרדת מהגולן
חזרה לכנרת לכיוון החוף.
11:30 אחרי כל העצירות והסיבובים הגענו לחוף, אני פותח את הדלת של האוטו ופוגש באוויר
חם של מדבר סהרה

כבר אנחנו פה אחרי כזה תהליך מה נוותר כעת

זה רק המתאבן\טעימות לקראת מה שיגיע בשישי שבת


מהרכב וסוחבים הכול לכיוון הנקודה בחוף, ומתחילים לארגן ולדגם את המחנה אחרי כשעתיים
הכול גמור המחנה מדוגם והכול מוכן חוץ מציוד הדייג, כמובן שכל התהליך הזה בחום

זמן ולא מתבצע בהנף רגע כמו בחורף.

לוקחים לנו כחצי שעה התאוששות אם בירה וקרירה סיגריה, לפני שאנחנו ממשיכים בתהליך הרמת
ציוד הדיג וארגון הפידור.
דבר ראשון מעמידים את הרודפוד ועליו את כל הסטים של המקלות מוכנים לעבודה, לאחר טיפה
ויכוחים ודיונים החלטנו שאנו עקב מגבלות הנקודה קני סוף צמוד לחוף מעמידים את הרוד-פוד כ 15
מטר במים ולא על היבשה, עוד ברגע ההחלטה הבנו שאנחנו נסבול כנראה בכל ריצה שתהיה על
המקלות כי יש צורך לרוץ דרך כ20-30 מטר במים על מנת להגיע למקלות, אבל מצד שני אנחנו
לא נסבול מפשלות של חוטים שמסתבכים לנו בקני סוף. אוחח...אם רק הינו יודעים כמה סבל
פצעים וחתכים זה יהיה לרוץ דרך כל קני הסוף הללו...בהמשך הדרך



בנתיים אנחנו לא מכניסים חוטים וריגים עקב שיש קבוצת אנשים ששוחים לנו בין הרוד-פוד
והרגליים אבל הם אמרו שהם עוזבים בעוד כמה שעות וגם ככה בנתיים יש רוח אז מה הטעם
להסתבך בלהוציא חוטים דרכם החלטנו להמתין בשקט ולהכין בנתיים את התערובות פידור
תערבות פידור רטובה הורכבה מ 70 אחוז תערבות השרייה לעופות גדולים (שהושרה במים 24
שעות לפני) 10 אחוז זרעי קנאביס מבושלים 10 אחוז טייגר נאטס קטנים (גם כן מושרים במים
רותכים 24 שעות לפני) 5 אחוז בוילים שזיף ו5 אחוז פלאטים, כל זה נכנס לגיגית וקיבל
טיפה רטיבות מאטרקטור בטעם דבש


בשלב זה הכול מוכן ומזמון לירית הפתיחה כל מה שנשאר לנו שדובי הקוטב ששוחים לנו
מול הרודפוד יתקפלו ויעופו משם

בו זמנית שאני ואיתמר כבר נחים לנו בהמתנה על איזה בירה קרירה מגיע מישה אם חברה שלו
לבלות איתנו את הערב והלילה סתם בשביל הכיף ולא בשביל הדיג.
בערך חצי שעה אחרי הגעתם מתפנים גם "דובי הקוטב" מהמים ואנחנו מחליטים לנצל זריז את
הרגע ולהכניס חוטים לפני שהם יתחרטו

אני מכין מקל אחד אם פידר ומולבש עליו שני טייגר נאטס בדיפ אמינו דבש ועל המקל השני
בויל תמנון אפרסק, על שני המקלות אני מלביש כדורים מאסיבים על הפידר מתערובות יבשה
שמורכבת מפירורי לחם,תירס גרוס,קנאביס,טייגר-נאטס,ובילים חתוכים אם תיבלון וניל ודבש.
ואיתמר מלביש על ריג אחד טייגר נאטס בדיפ אמינו דפש והשני טיג- נאטס בדיפ טייגר-נאטס,
אבל איתמר שם שקית PVA ולא פידרים.

החלטנו שלא לשים מרקר משלנו אלה להשתמש במצוף סימון 300 מטר של הכנרת.
אני נכנס ראשון להכניס חוטים מכניס 3 ריגים ראשונים כ250 מטר מרחק כ30-50 מטר לפני המצוף
של הכנרת, העומק בנקודה לא גדול כל כך במרחק הזה סה"כ כ4-5 מטר כלום עומק כמעט בשביל
כזה מרחק מהחוף אבל ככה זה בצד הזה של הכנרת, את הריג הרביעי איתמר מתנדב לנסות
להכניס כן כן שמעתם נכון איתמר בכבודו ובעצמו על הקיאק אחרי שפעם אחרונה למד לחתור
קצת על הקיאק והתגבר על הפחד שלו.
לאחר שכל החוטים במים אנחנו יכולים להתפנות בכיף לשאר עיסקנו שהם כמובן דאחקות
וצחוקים כל הערב.
לקראת 20:00 בערב הרוח מתחילה להרגע ואנחנו פותחים את המנגל בדיוק כאשר אני מתחיל
לשפד את הלבבות על שיפודים שיעלו למנגל

זריז למים ונותן הוק סט במרחקים של 250 מטר כבר על ההתחלה קשה לדעת איזה גודל או איזה
דג מסתתר לנו שמה בסוף החוט, איתמר מביא אלי את הקיאק ואני נכנס להביא את הדג
גורר את עצמי אט אט לכיוון העומק וב80 מטר האחרונים אני כבר מרגיש בוודאות ויודע שיש פה
קרפיון סביב ה6 קילו הבחור לוקח אותי לסיבוב קצר בקיאק ואני ממשיך לצמצם חוט עד כ10 מטר
ממנו ואני רואה כבר את גב הקרפיון על המים פףףף מתנתק הריג ממנו

הריג מסתכל ואין קרס חיתוך נקי בהייר-ריג

בכנרת אבל אף פעם לא החוט בד של הייר-ריג, מה קורה פה לא מבין הקרפיונים גידלו להם שיינים
בזמן שלא הייתי בכנרת

להם את הקרפיון אבל אין מה להציג חוץ מתקלה בלתי מוסברת

טוב אין ריצות עוברים להמשך פעילות המנגל בדיוק איך שסימנו את המנגל וארגנו שולחן עוד ריצה
אני נכנס עוד פעם להוציא את הדג אבל פה כבר העניין ברור לגמריה בחור משופם מחכה לי בצד
השני


על כלום נראה לי

אחרי שריפדנו את הבטן בטיפה בשר הצידנית נפתחת ואני מוציא בקבוק שהבאתי מרוסיה לפני כמה
חודשים "סמגון" בעצם סוג של וודקה הכנה בייתי המקביל ל"מונשיין" אמריקאי

מספיק אחוזי אלכוהול כדי להתניע טנק חלוד


הכול היסטוריה מה שהלך שמה סביב השולחן זה בלתי יתואר


ברגעים אלו מישה הצטער שהביא את חברה שלו והיא גילה איזה חברים שרוטים יש לו


לאחר הדלק 95 אוקטן יוצא בקבוק "גריי גוס" לשולחן ונמזג בכוסות גדולות ביחד אם מיץ אוכמניות
מפה והלאה אנחנו כבר עוברים למצב "כפית" החגיגה מתחילה המוזיקה ברכב מודלקת ואנחנו
כבר מזמן לא במצב דיג אלה מצב "מסיבה"

כמה תמונות להמחשה



וכמובן איך לא באותו רגע יש ריצה על אחת המקלות

איתמר רץ בזיגזגים להביא הוקסט ואני אם מישה בנתיים מכניס בסלולם את הקיאק למים.
איתמר מעביר לי את המקל ואני מתחיל לגלגל את עצמי לכיוון הדג, אין לי שמץ של מושג איך בכלל
הצלחתי להגיע בסופו של דבר לדג בלי להתהפך ולהפוך לחלק בלתי נפרד מהקרקעית

לבסוף גם הצלחתי להכניס אותו לרשת הרמה וחזרתי לחוף אם קרפיון של כ4.5 קילו

שמחה וצהלה בחוף הקרפיון הראשון הגיע

במים שישב בשקט עד לבוקר שנוכל להצטלם איתו ולשחררו לחופשי.
מפה לשם החגיגה והאלכוהול רק ממשיך לזרום ואנחנו נוחתים לבסוף במיטות רק לקראת 3 וחצי
בבוקר וגם זה לא להרבה זמן 5 וחצי ומגיע עוד ריצה על המקל ההכי שמאלי אני נותן הוק סט
ואיתמר נכנס להוציא את הדג אם הקיאק

חמוד של כ5 קילו לחוף שנכנס גם לשק שקילה, מחדשים את המקלות שהיו בחוץ ומכניסים למים
רק סימנו ועוד ריצה אבל גם פה הבאנו מהר מאוד שמדובר על עוד משופם, לא נורא היחס כבר
עומד על 2:2 מול קרפיון למשופמים אני בהחלט יכול לחיות אם זה.
בשלב זה מישה וחברה שלו עוזבים את החוף כי הוא חיב להחזיר את האוטו לאמא שלו.
ורק אני ואיתמר נשארים על המשמר לקרפיונים בחוף

מתחילים להרגיש את החום העולה ומצטבר למצב בלתי נסבל כמעט, רק סימנו להכניס
את כל החוטים מחד שלמים ועוד פעם ריצה מוצאים עוד קרפיון של כ7 קילו מכניס חוטים ועוד ריצה
פשוט טרף ללא הפסקה ריצה אחרי ריצה אין דקה לשבת בשקט ולנוח.
כל 3-4 קרפיונים וברגע שיש רגיעה קלה הוצאנו אותם לצילום ושחרננו לחופשי.
השמש והחום לא רק משפיע אלינו אלה גם על הציוד באחד הפעמים כשאר אני מגלגל את אם הרולר
ומצמצם חוט לכיוון הקרפיון אני רואה ש"הראש" של השפולה מתחיל להתעוות ואני רק מתפלל בלב
"בבקשה בבקשה" רק אל תתפרק בדרך

הקרפיון ואיך שנחתי את המקל על הרודפוד חזרה החלק העליון של השפולה פשוט התפוץץ לי מול
העיניים


וכך גם היה אם השפולה השנייה ברגע שקלטתי שהיא מתחילה להתעוות גם כן הורדתי אותה מהמקל
ושמתי אותה על המיטה ופתאום מול העינים שלנו גם היא מתפוצצת והחלק העליון עף קיבינמט

פשוט הזוי sml102;זה היה נראה כאילו לשפולת נמאס מהחום גם כן והם התאבדו



בשלב זה כבר העייפות והחום הנוראי מתחילה לגבות את קרבונתיה ועייפות משתלטת גם עלינו
ואפילו איתמר אומר ראשון "די מספיק" בוא נשב לנוח לסוג של ארוחת בוקר מאוחרת
בשלב זה המאזן היה 9:2 לטובת הקרפיונים ובהחלט הרווחנו ביושר את המנוחהשל כמה שעות

אנחנו קורסים לתוך הכסאות ומארגנים לנו איזה ארוחה קלה משימורים לחם חומוס ועוד...
ומעדכנים בוואטספ את מישה וגיאצוק על מצב התפיסות

מודיע שהוא חוזר עוד היום בערב לעוד לילה הפעם אם ציוד דיגץ וגם אם רולרים ספייר

אני ואיתמר מנסים בנתיים לתפוס סוג של תנומה קלה אך השמש והחום אינם מספקים שום אופציה
לשינה אף לא הקצרה ביותר אפילו בצל אנחנו מרגישים שאנחנו מתבשלים "וואל דאן"
מפה לשם הרוח עולה ואין יותר ריצות ואין יותר טעם לחדש חוטים ברוח שכזאת ואנחנו מעבירים את
הזמן בצל עד שעה 19:00 שמישה מגיע מחדש.
20:00 בערב הרוח מתחילה להרגע ואני ומישה מחליטים להכניס חוטים מחדש אני ויאתמר כבר
שרופים ועייפים אחרי היום השני ונותנים למישה שהגיע רענן מהבית להכניס את החוטים

חידוש זריז של כל החוטים

בזמן שישבנו ואכלנו היו שני ריצות אחת של קרפיון שנכנס לשק שמירה ואחד של שפמנון שנבעט
חזרה למים

פשוט קורס למיטה והולך לחרוף ורק אני ומישה נשארים על המשמר של הקרפיונים והאלכוהול, הלילה
בתפריט המשקאות היה לנו לימנצלו שמישה הביא וXL וכמה בירות. במהלך הערב עוד ריצה של
קרפיון וזהו כול נרגע...

לקראת 2:00 אני ומישהגם מבינים שאין טעם וצריך ללכת לישון וקורסים גם למיטה מכיוון שאין מקלות
במים ולא יהיה בעצם ריצות על הבוקר שיעירו אותנו אני מבקש ממישה לשים שעון מעורר לשעה
6:30 ולהעיר אותי על מנת שנוכל לקום ולחדש את כל החוטים מחדש

איתמר כבר מזמן יושן כמו גופה ורק אני מסתובב מצד לצד ולא מצליח להרדם מהחום ומהיתושים
הנוראים שגם אלתוש לא מזיז להם וזה בעצם כמו ריבה על העור שלי מבחינתם

ורק לקראת הזריחה אני מצליח טיפה להרדם ופתאום מישה מעיר אותי, אני מבקש ממנו תן לי עוד
חצי שעה לפחות עד 7 לא ישנתי כמעט ואני גמור

מישה מעיר אותי יאלה קום צריך להכניס חוטים למים אני גורר את עצמי בשארי כוחתי ונכנס למים
להכניס חוטים, איתמר בשלב זה עדיין נוחר כמו גדול

אני ומישה מצחילים במלאכת חידוש והכנסת חוטים למים ובדיוק איתמר מתעורר על החוף אני צועק
לו שיתכיל לבשל את הקפה עד שאנחנו מסימים.
אני ומישה סימנו את עבודת הפרף של הכנסת הוחטים על הבוקר,(אחרי עייפות מצטברת כל דבר
נהיה כבר קשה ביום השלישי.)מתיישבים לשתות את הקפה אם סיגריה ואני מעיף מבט בפלאפון
וקולט שהשעה 7:00 מגרד לעצמי רגע בראש ולא מבין אם ביקשתי ממישה שיעיר אותי ב6:30 ואז
עוד חצי שעה ביקשתי אך השעה עכשיו 7:00, ואז מישה מתוודה ואומר שהעיר אותי ב5:30

בהמשך היום עוד כמה ריצות ועוד קרפיונים מצטרפים לרשימות

לקראת 13:00 בצהריים ניקו מגיע לביקור בחוף מצלמם כמה תמונות של הדגים וגם הוא בורח מהר
מאוד ולא היה מוכן להישאר בחוף יותר מידי זמן בגלל החום הנוראי ששרר שמה


לקראת 15:00 המאזן כבר עומד על 18 קרפיונים ו5 שפמנונים ואנחנו מחליטים שדי סבלנו מספיק
בחום ומתחילים להתקפל.
אבל אפילו תהליך הקיפול של כול האופרציה הזאת בחום האיימים הזה לוקח לנו כ שעתיים וחצי ורק
לקראת 17:30 אנחנו עולים על הרכבים ונפרדים לשלום

אני ויאתמר נוסעים לכיוון נתניה ומישה לעפולה.
בדרך עצרנו אם איתמר בצומת ליד דלית אל-כרמל לאפה אם לבנה ומכיוון שזה היה סוף היום
והבחורה בדיוק עמדה לסגור את הדוכן היא העמיסה עלינו מתנה עלי גפן ממלויאם מאפים למינהם
ועוד... בקיצור כל הדרך לנתניה אכלנו באוטו ארוחת שחיתות

הגענו לנתניה איתמר עזר לי להעמיס הכול הבייתה ותודה לו על זה

איך הייתי עושה את זה לבד אם כל התשישות, הקפצתי אותו תחנה מרכזית ונפרדנו לשלום.
אז איך מסכמים בכלל יציאה כזאת של שלושה ימים ו18 קרפיונים

החברים--האווירה--הדגים--והחום
ואם ישאלו אותי אם הייתי עובר את הסבל הזה מחדש הייתי עושה את זה מחדש בכייף


ונעבור לחלק האומנתי













