הבחור הסכים לקחת אותה על הסוס לעיירה הקרובה, כדי שתוכל לקרוא למכונאי. היא טיפסה והתיישבה מאחוריו, והם יצאו לדרך.
הרכיבה היתה חלקה ומהירה, אך מדי פעם האינדיאני היה קורא "אאאאא..." ונאנח אנחה גדולה. זה קרה מספר פעמים.
לבסוף כשהגיעו לעיירה, הודתה לבחור ופנתה למכונאי. היא סיפרה לו על הדרך עם האינדיאני, ושאלה אותו לפשר הקריאות המוזרות שלו.
"עשית לו משהו?", שאל המכונאי. "שום דבר", השיבה שלי, "רק ישבתי מאחוריו, כרכתי את ידיי סביב גופו ואחזתי בחוזקה בידית האוכף שלו כדי לא ליפול".
"רק שתדעי גברתי", חייך המכונאי, "האינדיאנים כאן לא משתמשים באוכף"...
