| תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
| 14/4/2014 | כנרת - מערב | מים מתוקים | רגוע ונמוך | 0 - 10 מטר | דיג בז'רז'ור מהחוף (מלוחים) |
| תפיסות דגים | ||||
|---|---|---|---|---|
| שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
| כל היום | - ספינר 1.5 גרם | אמנון מצוי (עדדי) | 13 | |
| כל היום | - Trulinoya dw28 ירוק שקוף | אמנון מצוי (עדדי) | 4 | |
הדו"ח:
וכמו כל פעם אחרי דיג עם חוויה או תפיסה אני מלא התרגשות לכתוב דו״ח.

אז לקחתי את פחית הבירה שלי, התיישבתי ליד האייפד או יותר נכון הושבתי אותו עלי והנה...
23:30 יום א׳
אני חוזר סחוט מהעבודה, ערב מלא תקלות והמון המון התעסקות.

כרגיל אצלי עוברת המחשבה של העצלנים ״אולי תצלצל לצחי, תודיע לו שמבוטל?״
ואז המלאך על הכתף מזכיר לי שהבטחתי דגים...
מכוון שעון לארבע וחצי, יודע שאזיז אותו לחמש וחצי, והולך לישון.
לא הספקתי לעצום עיניים והשעון צלצל, קיללתי אותו בשקט כדי לא להעיר את אשתי

כיוונתי אותו לחמש וחצי תוך כדי שאני שולח הודעה לצחי שאני חייב לישון עוד קצת.
חמש וארבעים אני באוטו, נוסע לכפר יובל לאסוף את צחי.
צחי מוכן, הוא מלך (עוד תבינו בהמשך).
נוסעים לכנרת, נוף זריחה מדליק...
גינוסר, השומר בכניסה לא מאשר לנו להכנס, יש הוראות חדשות..

צחי זורק לו שני משפטים בסגנון של ״תגיד שאמרנו לך שאנחנו באים למישהו...״
השומר חושב ושואל ״כמה זמן תהיו כאן בערך?״
ואני בלי להסס עונה לו שעד עשר בבוקר יהיה כל כך חם שלא נשאר פה..
״טוב, אם ישאלו תגידו שאמרתם שאתם עובדים בבית יגאל אלון.
תודה נשמה, ונכנסים.

** חייב לציין שהמקום הוא מקום תיירותי, ולפי החוק לא יכולים למנוע מאיתנו להכנס, אבל אם אפשר להשיג משהו עם חיוך זה עדיף מאשר בצורה אחרת...

יושבים על השובר האמצעי, עשרים דקות ויש מושט ראשון.
צחי עובר לצד השני של השובר ואחרי דקה מגיע עם מושט גם הוא.
שניהם בגודל טעים והם נכנסים לסל.
ואז מדבר, אין כלום...
אחרי שעה של חיפושים ודיבורים צחי שם ספינר גרם וחצי, משהו מדהים..
דקה אחרי עוד שני מושטים נכנסים לסל.
מחליטים לעבור לשובר הדרומי, המים מלאים בקפיצות, ומאות מושטים שעושים רעש למעלה..
גם אני מתחמש בספינר והדיג מתחיל, רבע שעה של תקיפות ותפיסות, שעה של שקט..

ככה הסל מתמלא לאט לאט והזמן עובר עד ששנינו קולטים שהשעה כבר שלוש וחצי, ליל הסדר היום ושנינו עומדים להיות מוצאים להורג בכיכר האשה...

בודק את הסל, ובזמן הזה צחי מראה לי עם היד נחש שוחה במים...

* חברים, דייגי מתוקים תיזהרו...
הנחשים יוצאים בתקופה הזו מתנומת החורף, הם עצבניים, רעבים ובעיקר מחפשים בת/בן זוג (אני מניח).
שימו לב איפה אתם דורכים ולאן אתם נכנסים.
שום דג בעולם (גם לא blue Merlin) לא שווה את החיים שלכם...

מתפעל מהנחש ולא מצלם, שכחתי לגמרי.
האמת, הדוח הזה יכיל רק תמונות של השלל נקי בקערה, לא צילמתי בכלל, הייתי מאושר מדי...

סופר את הדגים אחרי שמשחרר כמה קטנים מדי לטעמי.
17 חתיכות נחמדות.
מתוכן לפחות 10 שצחי תפס.
צחי את הדגים לא לוקח, ואני מנקה את כולם במקום, שקית והביתה...
נכון שהוא מלך...?
לסיכום:
יציאה מהנה מאד, הזמן טס לנו.
שלל חביב, מסדר ארוחת דגים למשפחה.
ראיתי נחש, אני אוהב נחשים..
נהניתי מתפיסות כייפיות, פייטים קטנים נחמדים.
שבת כנראה נצא שוב, אשתי אוהבת מושטים מטוגנים, ואני אוהב את אשתי, אחד ועוד אחד...?





















)

