אז סתם היה מתחשק לי לחלוק את הלילה הכי אבל הכי אבל הכי נאחס
שהיה לי בחיים (והיו לי)..
שעה 22:00 בלילה מגיעים לנקודה
אני וחבר שלי שהוא דג סגנון בולונז
ואני כמובן כבד אבל הפעם הבאתי סט של חוף מדיום כבד כי
מה הסיכוי לאינטיאס??? אז בזמן שהחכה במים
אני משחק עם חכה קטנה עם סרגוסים דניסים וטרכונים
10:15 יוצא סרגוס וישר הולך לתפירה על החכה של הכבד
קרס חבוייה ולא בולטת
ומקווה לגומבר
זרחן,פעמון ויאללה חזרה לסרגוסים
עוברת חצי שעה ואני שומע גלינג גלינג גלינג
מזהה טיול ימינה ושמאלה של לוקוס שעוד לא יודע שהוא בלע סרגוס ממולכד
אבל רגע... הקרס חבוייה, מה עושים? זה לא יתפס לו
בלי לחשוב רץ לחכה לפני שהדג ידע מה הולך פה
נותן לו הוק סט פצצה בתקווה שאני אקרע את הסרגוס מהקרס
ישירות בתוך הלוע שלו ומתחיל להביא אותו אלי
מאיר עם הפנס לכיוון המים ואני קולט לוקוס יפהפייה של 3-4 קילו לא יותר
מבצבץ לו מהמים
כשהוצאתי אותו מהמים, כמו שחששתי, הקרס לא קרעה את הסרגוס
והדג פשוט נפלט לו מהפה
והלוקוס שלי חוזר למים...
לא מתייאש ותופר טלוויזיה עם קרס בולטת
זורק,פעמון
וחזרה לסרגוסים...
החכה שעה במים ופתאום חבר שלי צורח לי יקיררררררררררר
אני מסתכל על החכה אני רואה אותה מכופפת ומוציאה חוט
והפעם זה גומבר
אבל אני בבעיה
הדג לקח שמאלה ועד שהגעתי אליו החוט משתפשף ומשתפשף
תפסתי את החכה ורצתי ימינה כדי שאני יהיה קו עם המים
ולא עם הסלעים
הדג נעצר אבל אני עם חוט משופשף
נותן סיבוב אחד ברולר והחוט כבר מתפוצץ..
אני אומר לעצמי שטויות הלילה הזה זה לא הלילה שלי
רץ על הסרגוסים
עד שעה 4 בבוקר
בשעה 4 חבר שלי רוצה להתקפל
אני אומר לו תשמע יש לי פה סבידה יבשה פחד אומנם
אבל בוא סתם נזרוק אותה סתם העיקר להרגיש שלא בזבזתי אותה
חצי שעה והביתה..
וכך היה..
התחלנו לנקות את הדגים
ובדיוק כמו שאני מספר ככה בדיוק היה!
התחלנו לנקות את הדגים
ופתאום שמענו בום!!!
הסתכלנו הצידה
ואני רואה את המקל שלי טס במהירות 450 קמ"ש לכיוון המים
קפצנו ורצנו למקל
אלוהים אהב אותי שסלע תפס את הרולר והדג פשוט משך ומשך במהירות של פרארי
תפסתי את המקל והרולר צורח מכאבים
מנסה לנסות להרגיע את הדג אבל זה פשוט בלתי אפשרי
לפתע הדג נרגע
וזאת ההזדמנות להוק סט מהגיהנום!
פיצצתי אותו בהוק סט ובראש אני אומר זהו הוא שלי
אבל איזה שלי ואיזה נעליים...
שניה אחרי ההוק סט זה כאילו הדג אמר לעצמו
"רוצה לשחק? בוא נשחק"
ופשוט משך ומשך ומשך ומשך ולקח ולקח ולקח ולקח
שניסתי להביא אותו אלי זה היה פשוט בלתי אפשרי
כאילו שהייתי מחובר לאוניית מסע
פשוט מפלצת שמוערכת ב40-50 קילו
ולא זה לא כריש
תפסתי כרישים בחיים וזאת לא הייתה התנהגות של כריש
בקיצור... אחרי מלחמה שפשוט השאירה אותי בהלם (עד עכשיו)
החוט לא עמד בעומס והתפוצץ כאילו לא היה..
והנה הלילה הכי זבל שהיה לי בחיים
חכה שבורה של שימנו ו3 דגים שהלכו לאיבוד
יש סירטון שחבר מצלם אותי
ורואים שם את הרולר בוכה מכאבים
עד רגע השחרור
======================================================
הנה הסרטון - עם רגע השבירה וכמה תובנות של הפקת לקחים:
