| תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
| 7/4/2014 | צפון: חוף כרמל- עתלית | מים מלוחים | שקט עד גלי | 20 - 30 מטר | דיג מסירה- ג'יגינג |
| תפיסות דגים | ||||
|---|---|---|---|---|
| שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
| 13:30 | גיג קטן - סקוויד-ג'יג 80 גרם | אינטיאס /שולה / אריצולה (סריול אטלנטי) | 1 | 13.5 |
| 14:00 | גיג קטן - כל מיני | לוקוס - אירדי (דקרנית אדומה) | 3 | 3+2+0.7 |
| 10:30 | גיג קטן - עב"מ 15 שקל | לוקוס - חפש (דקר אלכסנדרוני) | 1 | 1 |
| 13:00 | גיג קטן - לא זכור | פארידה (ספרוס מצוי, שינן החוט) | 1 | 0.4 |
הדו"ח:
חלק קטן מהדוח מתחיל ביום רביעי...
שמוליק מתקשר אלי לבדיקת זמינות, יכול להתפנות ונפגשים לארוחת ברנץ' בגרג...
מספר לי כי אצל גנאדי יש מבצע של 6 ג'יגים ב:מאה שקל ומחליטים לקפוץ לבקר שם...
מגיעים ופוגשים שם את דימה (טושקאן) על תקן מוכר יחיד - גנאדי חולה...
שמוליק מראה לי את הג'יגים ולוקח לעצמו עוד כמה...
כשלעצמי הצטיידתי בעוד כמה פריטי ציוד...
דימה מפנק אותנו בקפה, קצת מקשקשים וחוזרים לענייני עבודה...
לפני שנפרדים לשלום מסכמים שאצטרף אל שמוליק בשישי -
מעל חודש יש לו "באד-לאק" ולצורך העניין אני מבטיח לו "אחזיר לך את המזל לסירה"...

שישי בבוקר נפגשים בסירה,
שמוליק, עמיקו, דוד פרמון ואני...
את פנינו מקבל ים ידידותי ויפה כתמיד....
כרגיל 4-5 דמויים במים וטרולינג לכיוון הקריות - נאדה...
דמוי אחד מוחלף בבורי גדול ומפליגים לכיוון ראש כרמל - אין אפילו צל של תקיפה...
מנסים קצת ג'יגלייט בעומקים של 26-30 מטר....
זוכרים את הביקור אצל גנאדי?!
שמוליק עם אחד הדמויים ב:16 וחצי שקל, עב"מ בצבע אדום-זהב...
מקבל נעילה ומוציא חפאש יפיפיה במשקל של 1ק"ג פלוס...

התפיסה נותנת לכולם קצת אדרנלין - אך תקיפות נוספות לא היו...
ממשיכים בטרולינג דרומה - הרולרים דוממים ואין קצה של זמזום....

מנסים ג'יג לייט ברדודים בעומק של 13-17...
יש תפיסות..... - של סלעים...

הציפיות כבר נמוגו ובסירה אווירה של "היום לא נראה עוד דגים"...
מתחילים להישמע קולות של להתקפל לכיוון הבית...
אני לא מהוותרנים, מי כמוני כבר יודע כי בים "זה לא נגמר עד שזה לא נגמר"...
אם כבר נמצאים בים ואפשר "לסחוב" עוד קצת זמן - שווה להאמין ולנסות עוד קצת...
גם אם אין תפיסות - יש הרי את הכייפ שבחיפוש והנסיונות למצוא את הדגים...

מציע לעלות לכיוון ה:30מ' לנסות עוד קצת...
"יש שם אזור טוב" - אני מנסה לזרוע תקווה...
בינתיים נכנסה קצת רוח ואפילו יש ברבורונים קלים- דווקא מגדיל סיכוי לתקיפות...
עולים לכיוון ה:28מטר, עוגן צף ומורידים ג'יגים...
פה ושם נתפס סלע ועוד ג'יג מוקרב לטובת נפטון...
עמיקו העלה איזו פרידה קטנה של 400גרם...
לאחר שאיבד עוד ג'יג פרמון חוזר ומציע "בואו נלך כבר, אין היום דגים..."...
אני מתפנה לקשור (שוב) שוקלידר וג'יג, עמיקו ושמוליק ממשיכים לנסות, פרמון זורק את חכתו...
וכאן זה מתחיל...

המכונה של פרמון משמיעה קולות עזים של יציאת חוט לסרוגין...
אני מעיף חצי מבט וחושב לעצמי "חבל עליו, שוב נתפס בסלע..."
שמוליק שישב לידו אומר "זה אינטיאס, זה אינטיאס..."
עוזב את הקשירה ומתייצב לכיוון - בהחלט נראה דג...

פרמון שולח יד לכיוון הרולר והחוט, אינסטינקט שמכתיב רצון לעצירת החוט שיוצא מהמכונה...
"אל תיגע בחוט!!! אל תיגע בקלץ'!!!! אל תיגע בכלום" - צועק עמיקו....

"אל תיגע!!!!" זו צעקה שחזרה שוב מפיו של עמיקו בכל פעם שפרמון עשה תנועה לכיוון...
המקל מתכופף קשות ומעת לעת יוצא עוד חוט...
עוקב אחרי המתרחש ומעת לעת אני מציע לפרמון : "עכשיו תלחץ עליו, עצור כשהוא מושך,
הוא עוצר - תלחץ שוב.."...

פרמון בישיבה על כסא נמוך - מצב לא נוח לעבודה, נראה לי שהדג התיש אותו...
מציע לו להחליפו - הוא ממשיך להתרכז ולעבוד...
בשלב מסוים מבחין שהוא מעביר את המקל ליד שמאל - למרות שהידית בצד שמאל...

"פרמון, אתה לא יכול לעבוד ככה, התעייפת, אין לך איך לסובב, אולי תיתן לי להמשיך...", הצעתי...
"עשיתי תנועה לא נכונה נתפסה לי הכתף", פרמון מתרצה ומעביר אלי את המקל....
המחשבה הראשונה שעוברת לי בראש: "אם הדג בורח פרמון זורק אותי לים..."

ממשיך לעבוד עם הדג, מרגיש שזו בהמה רצינית והדג עדיין בשיא כוחו...
ציוד הלייט - מכונה 4,000 מקל עד 100ג' - מעצים את התחושה ומחייב ריכוז שיא...
מפמפם את הדג ולוחץ עליו בכל רגע שאפשר...
כשהוא מתקרב אל הסירה הדג נותן שוב ושוב יציאות חוט חזקות, מאפשר לו כשאין ברירה -
ואיך שהוא נעצר חוזר ולוחץ עליו מהר וחזק...
החוכמולוג מנסה ללכת את מתחת לסירה ולכיוון הירכתיים -
הוא לא יודע שיש עלי הרבה שעות רכיבה על סוסים והרבה מאבקים עם סוסים שניסו לקחת והתיישרו...
כנראה שנסיון בהתמודדות עם סוסים על ארבע עוזר מול סוסים עם זנב...

מכוון אותו אל מחוץ לסירה ויותר לכיוון החרטום, ממשיך ללחוץ ולפמפם...
הצללית מתקרבת ממעמקים....
פרמון נועץ את הגאנץ'...
והשמחה גדולה...

מאמון, לא עוד "כוסומו ג'יגלייט" - אלא "תסלאמו ג'יגלייט"

לטעמי, ככל שהחוט יותר דק - האורגזמה יותר חזקה....

החגיגה קצת נרגעת, הנשימה חוזרת...
ואם חשבתי לעצמי "איזה יופי, חוט 30ליב' ומקל 100גרם",
ההפתעה הגדולה עוד ציפתה לי....

מבט אל הג'יג בפיו של הדג - אין קרסי אסיסט ורק משולשת קטנה ודקיקה בלוע של הדג...

מדובר באותן משולשות שמשמשות לדיג ארסים/בורים ונמכרות קרס בחצי שקל...
עמיקו ואני די המומים,

אני מניח שקרס/י האסיסט נקרעה/ו ואז פרמון מסביר:
"לא שמתי קרסים, היה הג'יג עם המשולשת ולא היה לי חשק לקשור קרסים אז סתם זרקתי"...

מה אגיד לכם...
אם מישהו היה אומר לי לפני שבוע שאפשר לתפוס אינטיאס 13-14ק"ג על קרס משולשת דקיקה -
קרס מס' 3 בחצי שקל שמיועדת לאראסים, הייתי אומר לו שיפסיק לערבב עראק בברנדי...

עד עכשיו לא מבין איך המשולשת לא התישרה ולא נשברה...
פרמון עובר לתפקיד הדוגמן, אני לתפקיד הצלם...
עמיקו ושמוליק לתפקיד הדייגים הספורטיביים...
בין צילום לצילום אני מעיף מבט למכשיר ומודיע לשמוליק ועמיקו "סימני דגים בקרקעית"....
חצי דקה אחרי ועמיקו ננעל....

עוד 15 שניות וגם שמוליק ננעל....

עמיקו צוהל ומעלה לסירה על סקוויד-ג'יג כסוף לוקוס אירדי במשקל של 3ק"ג...
שמוליק אחריו עם הג'יג "6 במאה" מעלה עוד אירדי של 2ק"ג...
אני מוריד אינצ'יקו אדום-זהב 100גרם ומעלה לוקוס של 700גרם - בדיוק הארוחה של אישתי....
עוד רבע שעה, עוד תמונה לפרמון שמתבקש לדגמן עם צמד הלוקוסים הטריים...

זמן להפליג הביתה....
להתראות בפעם הבאה...

תמונות - פרמון מדגמן וגם הג'יג עם המשולשת בלוע האינטיאס...














