חלקלקים,חזקים,מהירים,אוכלי כול ומגיעים לגדלים מרשימים.
כמה מרשימים? לא ברור...
כבר שנים שאני מפנטז על שפמנון ענק שמחכה לי בכנרת וכמה פעמים גם יצאתי במטרה לטרגט אותם.
איך מטרגטים שפמנונים אתם שואלים? זה החלק הקל...
שפמנונים כידוע אוכלים הכול אבל נמשכים בעיקר לריחות חזקים של בשר ודגים,אפילו כאלו שכבר התחילו להרקיב...
בהגעה לאזור הדיג רצוי להתחיל בריסוס מסיבי של תערובת מאוכל דגים או בונזו.
ישנם בוייליס על בסיס דגים או סרטנים שיש להם ריח חזק מאד שמתפשט במים במהירות ושאותם ניתן להעיף למרחק עם רוגטקה.
לבבות עוף והודו יכולים לעזור מאד בתהליך ושמעתי גם על הטלת קציצות מבשר טחון זול ללא תבלינים בעזרת הבגלשקה...
שעות הדיג המומלצות הן שעות הלילה בהן השפמנונים מסתובבים יותר ומתקרבים לחוף בחיפוש אחר טרף או שיירים.
מאחר והשפמנונים הם דגים פליאוטרופיים שמקורם באפריקה,תקופת הפעילות שלהם היא הקיץ כשהמים מתחממים ובהם דגיגים רבים של אמנונים למיניהם ושל קרפיונים. דגיגי הסרדינים כבר גדלו יותר וישנה תמותה טבעית של פריטים רבים כתוצאה מצפיפות,מחלות,שינויים בהרכב המים ועוד.
השפמנונים שמשמשים כמנקי הכנרת בדומה לכרישים בים,דואגים ששום דבר לא יישאר על הקרקעית לאורך זמן.
טרף קטן נבלע בשלמותו ואילו טרף גדול יכול לרבוץ ולהירקב עד שהם יצליחו לקרוע ממנו חתיכות קטנות מספיק לבליעה. זכור לי מקרה שראיתי שבו כסיף גדול שמת וכבר הלבין בשמש הקופחת נטרף ע"י להקה של שפמנונים שקרעו ממנו פיסות קטנות בזה אחר זה.
הסצינה הזכירה לי את התנינים שמפרקים את גווית ההיפופוטם בסרטי נשיונאל ג'יאוגרפיק...
באירופה וברוסיה ישנם שפמנונים גדולים במיוחד (Wels Catfis) שמגיעים לאורך של 2.50 מטר ולמשקלים של עשרות ק"ג.
השפמנון שנמצא בארצנו הקטנה אינו מגיע למימדים כאלו אבל ישנם דיווחים בעיקר מבריכות דגים על פריטים גדולים במיוחד שהגיעו לאורכים של 1.80 מטר ומשקלים של 30 ק"ג.
ייתכן שמדובר על הגזמות אבל לא בלתי אפשרי.
כזה אני רוצה
אז איך תופסים כזה דג? איזה ציוד ובאיזה פיתיון כדאי להשתמש??
ובכן,שפמנונים יאכלו הכול אבל כפי שציינתי מוקדם יתר,הם בפירוש מעדיפים פיתיונות בשריים כגון תולעים, דגים חיים/מתים, נקניק, סטייק, טחול,לבבות,קורקבנים, מעיים, סבידה/קלאמרי(!), גמברי, סקומברי ועוד.
הפיתיונות שנחשבים המוצלחים ביותר לדיג שפמנונים הם צלופחים,קרפיונים קטנים ועלוקות.
את הצלופחים והקרפיונים תופרים חיים ומשחררים לזרם.
את העלוקות מנקבים בקצה אחד ובעזרת מקל דק הופכים אותן כמו גרב ומשפדים על הקרס.
מדובר על עלוקות גדולות מאד ולא על העלוקות הקטנטנות שנמצאות מתחת לאבנים בנחלים או בכנרת.
חברים מחבר העמים סיפרו לי שדייגים שתכננו לתפוס שפמנונים גדולים היו משאירים עוף שלם למשך יום-יומיים בכדי שיתחיל להסריח ואותו היו קושרים לקרס גדול . הדיג היה מתבצע באגני ההיקוות שליד הסכרים הגדולים שם היו מתרכזים הפריטים הגדולים ביותר.
הפיתיון הפופולארי ביותר כאן בארץ הוא הלבבות. לבבות עוף או הודו וכמובן קפיצים עם תוספים בשריים כמו בונזו שהושרה במים לריכוך,מזון דגים וכו'...
שפמנונים גדולים כאן בארץ יכולים להיות חזקים מאד וכבר קרה לי שפריטים של 1.20 מטר נלחמו במשך דקות ארוכות כולל מתפרצות מתחת לרגליים כשכבר חשבתי שהקרב נגמר!
במקרה אחד בכנרת כשהשתמשתי בדגיגים של מושטים באורך של 3 ס"מ קיבלתי תקיפה עצבנית ביותר שהסתיימה בריצה אינסופית של הדג לעומק והחוט 0.45 ברולר פשוט נגמר...
לבסוף לא היתה ברירה ותפסתי את הספולה ביד. מתיחה חזקה ביותר וכמובן הקריעה הבלתי נמנעת...
הציוד שהייתי לוקח היום לטירגוט שפמנונים ובתקווה שיבוא גם התפלץ שאני מחכה לו יהיה חוט 0.45 או אפילו 0.50 מניילון איכותי או חוט 0.25-0.30 מבד.
קרסים גודל 1 ומעלה עד 5/0 עם חוט בעובי של 0.60 לריג.
לשפמנונים אמנם אין שיניים אבל יש להם פלטות מחוספסות שהם משתמשים בהם לצבוט בחוזקה את קצה הבשר של טרף גדול ולתלוש ממנו חתיכות.
שפשופים מתמשכים לאורך זמן עלולים להביא לקריעה של החוט ולכן הריג יהיה עבה יותר בניגוד למקובל שהריג חלש מעט מהמוביל.
להזכירכם,בכנרת אין סלעים ולעתים רחוקות הריג נתפס בקרקעית כך שרצוי שהמערך השלם יהיה חזק דיו למלחמה ארוכה ובטוחה
אכילה של שפמנון מאופיינת במשיכה חדה ומהירה ברגע הבליעה שלאחריה תבוא הריצה.
כמה הריצה תהיה ארוכה תלוי בכמה הקלאץ' פתוח ואם הוא מצליח לפתח מומנט.
לאחר מכן הוא ינסה לשבור לרגע קצר לכיוון ההפוך מכם ואז ינסה לצד השני שפונה אליכם מה שנותן לו כנראה את ההרגשה של שחרור מהמטרד שהופיע לו בפה...
במהלך הקרב הוא ינסה מספר פעמים להפתיע עם מתפרצות קצרות אבל חזקות ולקראת סוף הקרב כשהוא כבר מתחת לרגליים הוא נכנס לסחרור סביב עצמו ובמעגלים.
בשלב הזה הוא כבר די מותש ולמעשה אם הגעתם לשלב הזה,הוא שלכם
בשום פנים ואופן לא לגרום לראש השפמנון להתרומם מחוץ למים כשהחוט מתוח מכיוון שבשבריר שניה הוא מצליף עם הראש למים והחוט עלול להיקרע!
שימוש ברשת הרמה הוא המומלץ ביותר למרות שניתן לתפוס אותם בידיים.
צריך רק להיזהר מהקוצים שבקדמת סנפירי החזה שלהם.
הזימים נקיים מקוצים ואין בעיה להכניס לתוכם את הידיים.
שפמנונים קטנים ניתן לתפוס בפה כשהאצבעות נכנסות ללוע כלפי צידו התחתון ומתקפלות מאחרי הפלטה המחוספסת והאגודל נועל מנגד בתחתית הסנטר.
שפמנונים גדולים יכולים לסגור את הפה יותר חזק ולכן כדאי להשתמש בכפפות נוי
יש כאן עוד מישהו בקטע או שזה רק אני ? 
גיא, הוא לא יירדם הלילה
