זה היה קשה...

החל מהדקה השנייה הצפייה היתה עם גרון חנוק...
בדקה השישית עם גרון חנוק ודמעות בעיניים...

מדהים לראות את תעצומות הנפש של המשפחה,
את הדרך בה בחרו והצליחו להתמודד עם הטרגדייה האיומה...
לא בהתלהמות ולא בזעם, גם לא בשקיעה אל מעמקי הדכאון...
אלא באופטימיות, בחיוכים ועם הרבה ביחד....

אני מצדיע למשפחה המדהימה הזו...

יהא מבורך זכרם של הנרצחים ז"ל - אשר זכו להמשיך ולהיות חלק בלתי נפרד מהחיים...