כבר יומיים לא הייתי בים ,הסופה מושכת אותי בכוח לים .
מנסה להלחם בעצמי "אולי נוותר הפעם" אבל כרגיל מתעלם מתחושת הבטן .
השעה חמש בצהריים, בחדשות הודיעו שיש שוב שלג היום בלילה ,כמובן אני "חכם" אומר לעצמי שזה לא יהיה רציני .
מתחיל ירידה מירושלים בשעה 17:00 בצהריים , בירידות של שורש רואה את האופק הרחוק שלא נותן תקווה .
בלטרון הברד יורד עלינו חזק ,אבל כבר אמרתי לכם אני "חכם" וממשיך כאילו כלום לכיוון הים .
מגיע לאזור גדרה ,רואה מחזה מדהים של ברקים ליד הכביש ,ואני ממשיך בשלי לכיוון הים שמושך אותי כמו מגנט .
בשעה 19:30 מקבל טלפון בהול מאבא היקר :" אין לך דרך לחזור לירושלים ,תקנה אוכל שיספיק לך לכמה ימים ,תמלא את מיכל הדלק עד הסוף " .כמובן שמקשיב לו יש לו ניסיון מר בדברים האלה .
מתחיל לדוג , לרגע שכחתי שבשביל זה באתי מוציא מרמירים ולברקון קטן ,אבל הלחץ עושה את שלו ובשעה 10:00 בלילה מקפל חזרה לירושלים .
בדרך חזור מגיעה לכביש 1 כמובן שנתקל בניידת תנועה שמסמן לי ולגיסי בבוז שאין מעבר היות והכביש חסום בגלל השלג.
זוכר מה אמרתי לכם אני "החכם " מתחיל לחפש דרך לחזור לירושלים. מגיעה לכביש ל375 לכיוון צור הדסה ,עוצר אותנו רכב משטרתי וכמובן מסמן לנו שאין מעבר .מנסה דרך כביש 395 שזה סכנת חיים לעלות בו ,אבל כמובן שהיו חכמים ממני שנתקעו לפניי, כך שהיא אפשר לעבור בו.
ממשיך לנסות דרך 433 כמובן ניידת עוצרת מבעדנו .מתחיל להסתכל על המפה ,מסמן דרך אריאל כביש המאפשר לי להגיע לירושלים .אני "החכם "יודע לנווט לא סתם קיבלתי בצבא תעודות על כושר ניווט .
מתחיל את דרכי בכביש 446 לכיוון בית אריה ,אחרי כ20 דקות נסיעה פונה מזרחה בכביש 465 לכיוון חלמיש .
אחרי כ30 דקות נסיעה השלג עוצר בעדנו,כמובן שחוזר על עקבותיי לכיוון מודיעין.
השעה כבר 4:00 בבוקר מחכה במחסום מכבים-רעות ,למה אני מחכה ? אני מחכה שהשוטרים שעומדים וחוסמים את הכביש לא ישימו לב כדי שאני יוכל לנסוע עד בית חורון ,שם יש חבר שגר שאני יוכל לעביר את השבת למקרה שאני נתקע .בדרך העולה לירושלים ,אני רואה שהדרך פנויה משלג עד בית חורון .מגיע לבית חורון מגלה שאין חשמל כבר יממה ומנסה להתקשר אך אין קליטה בכל האזור. מתחיל לצאת לכיוון ירושלים נוסע בכיוון הנגדי, הדרך מלאה ביותר מ50 ס"מ שלג , הרכב שבו אני נוסע רכב גבוה אבל 2*4 לפנינו רכבי 4 על 4 שפותחים את הציר ,מהצד השני של הכביש מאות של רכבים עזובים ,מנסים לעזור לאנשים בדרך בכל פעם שאפשר ,מחלקים את כל האוכל שהיה לנו מעמיסים ילדים על האוטו כמה שאפשר . במחנה עופר מורידים את כולם וממשיכים לכיוון הבית , הכבישים חסומים בכל דרך אבל אמרתי לכם אני "חכם " מצליח עד הבית להגיע השעה כבר 11 בבוקר .
לאחר 12 שעות על הכביש מצליח להגיע הביתה .
כמובן שמקבל שטיפה צודקת מאשתי
"אמרתי לך לא לצאת לדייג " אבל אמרתי לכם שאני "חכם "
ועכשיו אצלנו אין חשמל כבר 12 שעות .
-- אך הפעם למדתי שאין מצב שזה תופס אותי לא מוכן .
טעויות אני כל הזמן עושה ויעשה הכי חשוב זה ללמוד מהם
הלל
