בשנתיים - שלוש האחרונות התחלנו לפגוש בדיג חוף דג חדש. נראה כמו שפמנון קטן עם פה רחב, פסי אורך שחורים לאורך הגוף (לא תמיד הפסים ברורים כמו בתמונות שתראו בהמשך) ואורכו לרוב בסביבות 10 - 20 ס"מאך יכול להגיע גם ל 30 ס"מ. אין מה להגיד, דג בעל חזות תמימה, לא נראה מסוכן כלל וכלל.
הדג נקרא שפמית ארסית והוא מצוייד בקוץ גב ארסי וכפי הנראה גם בקוצים בסנפירי החזה שמשמשים כמזרקים עם בלוטת ארס בבסיסם.
בתקופה האחרונה יש דיווחים רבים על עקיצות מצד מטיילים על החוף (עקב דריכה) וכן דיוחים מדייגים.
המדווחים מספרים על כאב שלא מהעולם הזה. כאב עז משתק. שטפי דם ודימום מפצע העקיצה , הטיפול מחייב פינוי לביה"ח ובמקרים רבים אשפוז.
מידי שבוע אנו תופסים כמה מהם, ההורדה מהקרס מתבצעת על ידי קיצוץ הקוץ בקאטר והורדה עם פלייר ללא מגע בדג או הנחה של הדג על החול, דריכה עם המגף ושחרור עם פלייר. שימו לב שכמו כל דג הוא משתולל ולפי הדווחים קל מאוד להעקץ - העוקץ חד מאוד וחודר את העור ללא מאמץ - אש הזהרו בשחרור.
עדיין אני נתקל בחוף בדייגים שטרם למדו להכיר את הדג הזה - דייגים ותיקים שטרם נחשפו לפגע הזה (כאמור הוא יחסית עולה חדש), וחשבתי לעצמי, אם על החוף שם הם נתפסים לרוב לא כולם מכירים מה בלב ים? - בחוף, הפינוי לביה"ח קל יחסית ועדיין הנזק והפגיעה כה משמעותית ומחייבת במקרים מסויימים אישפוז מה יקרה לקיאקיסט או דיג מסירה (בולוס?) שיעקץ בלב ים? מה עושים?
נפגשתי לאחרונה בקיאקיסטים עמוסי ציוד דיג וחכות שיוצאים ללב ים. רבים אינם מנוסים לא בחתירה (עניין לדיון אחר) ולא בדיג. הם לא יוכלו להבדיל בין דניס לסרגוס, בין ברבוניה לאדמונד ובוודאי שלא יזהו שפמית. דווקא דג כה קטן ובעל מראה כה תמים יפתה להסיר מהקרס בלי אמצעי הגנה (פלייר, סמרטוט...) בהם היה הדייג משתמש לו תפס דג בעל מראה מרתיע יותר.
בדיג חופי הדג נתפס על רוב הפתיונות אך מעדיף תולעים וגמברי. ראינו כבר מקבצים שלהם בתצורת כדור הבנוי מאות דגיגים מתפתלים בין הסלעים ומשולבים זה בזה. מראה מפחיד ומרתק. לא רוצה לחשוב איזה מוות מייסר ממתין למי שידרוך יחף על כדור שכזה. מזה לא יוצאים חיים
. וזה עוד בעומק של 40 ס"מ. לכל מי שנכנס למים בלילה כדי להטיל למרחק... כנסו עם פנס דולק והגנה על הרגליים.לו השותף שלכם נדקר, מה תעשו?
אתם על קיאק, החבר סובל כאבי זוועה, הוא מתפתל מכאבים וצורח ולא מסוגל לחתור. העקיצה תיהיה מן הסתם ביד ואין באפשרותו להשתמש בה. אתם יודעים שהוא בסכנת חיים. קיימת סכנת התהפכות וטביעה. קיימת סכנה של שוק אנפילטי מהרעל. מה עושים?
לדעתי הבילתי מבוססת בעליל:
גוררים לחוף - קשירת הקיאק אליכם בחבל לא ארוך מידי - כמה מטרים כדי שתוכלו לתקשר ולראות את החבר ולוודא שלא איבד הכרה ונפל למים.
שיחת טלפון לגורם על החוף (חברה, חבר, אשה...) שידאג לאמבונס שימתין על החוף בנקודת ההחפה. מן הסתם המצב עלול להחמיר עד שתגיעו לחוף.
אם ניתן, להזניק פינוי ימי מבעל סירה שאתם מכירים. קחו בחשבון שיקח לו זמן להגיע לחוף וזמן להגיע אליכם.
כנ"ל על סירה, רק שכאן היתרון מבחינת ההגעה לחוף ברור ומהיר עשרות מונים.
בחוף - פינוי מהיר לביה"ח הקרוב לטיפול.
אי אפשר לפנות?
הארס מתפרק בטמפרטורה של כ 43-45 מע' לכן שפיכה של מים רותחים באופן נקודתי על האיזור העקוץ תגרום אולי לכוויה אולם היא תפרק את הארס (חלבונים מתפרקים בחום. טמפרטורה גבוהה גורמת לדה-נטורציה של החלבון או במילים אחרות החלבון מאבד את המבנה המרחבי שלו (ביצה טריה לעומת ביצה מבושלת) ומאבד את הפעילות הארסית שלו. ממה שמתארים נעקצים הרי שהכאב של הכוייה קל עשרות מונים מכאה של העקיצה וגם פחות מסוכן. אין מים חמים? מצית, סיגריה....
כמובן שאין פה המלצה לשפוך מיחם מים רותחים על הנעקץ או בישולו בישול קצר או ארוך אלא שימוש מושכל ומקומי - אשמח לשמוע מחברי הפורום שיש להם ידע ברפואה (רופאים, אחים, פרמדיקים)
חיפשתי הרבה באינטרנט ולא מצאתי משהו שמסכם בצורה רצינית. זה הכי טוב שמצאתי:
שפמית ארסית \ אהוד קלפון
מאז שנפתחה תעלת סואץ בנובמבר 1869 , עברו יצורים רבים מים סוף אל הים התיכון, כולל מדוזות ומיני דגים. אורכה של התעלה 162 ק"מ ממפרץ סואץ לים התיכון, וזה מאפשר מעבר נוח לנדידת מיני אורגניזמים מים לים. על פי הערכה, עברו עד כה לים התיכון 70 מיני דגים, כולל דג ארסי בשם "שפמית ארסית". במקום חיותה המקורי בים סוף, מטילה נקבת השפמית, למעלה ממאה אלף ביצים, שרק מעט מהן בוקעות, ומעט מאוד דגיגים שורדים ומצליחים להגיע לבגרות ולהעמיד צאצאים. זאת בגלל צפיפות גדולה בבית הגידול, ותחרות על מעט מקורות המזון באותה סביבת חיים. הנדידה לים התיכון של שפמית ארסית, שהחלה בשנת 2001 , פתחה לפני אוכלוסייתה מרחבי מחייה גדולים, עם מקורות מזון רבים, שאפשרו את התרבותה לממדים עצומים, לאורך חופי הארץ. אורכו של דג השפמית נע בין 20 ל 30 ס"מ, צבעו אדמדם, עם פסים צהובים ולבנים לאורך גופו. יש לו קוץ חד, משונן וחלול בסנפיר הגב, שדרכו עובר הארס אל הקורבן, ועוד שני קוצים בסנפירי החזה. הארס מגיע מבלוטת הארס הנמצאת בבסיס הקוץ, וזורם דרכו כמו במזרק.
אנשים שנדקרו על ידי הדג הארסי, מספרים על כאבים עזים עם שטפי דם, הנמשכים ימים. יש מקרים, שבהם נדרש טיפול רפואי בבית חולים, כי הארס עלול לגרום לאובדן ההכרה ולסכנת חיים. גם אנשים שהלכו יחפים לאורך שפת הים, ודרכו במקרה על דג ארסי מת, נדקרו בקוצו שהכיל ארס, ונפגעו כמו מדג חי. דג השפמית, ניזון מפגרים של יצורים ימיים בחופים רדודים, ופגריו נסחפים לחוף ומהווים סכנה להולכים על החול יחפים. לעתים נתקלים בדגיגים רבים של השפמית שנעים ביחד סמוך לחוף, שעלולים לסכן שחיינים ומתרחצים. לטיפול ראשוני לאחר עקיצה, רצוי לחטא את מקום הדקירה, ולחמם את המקום, כי הרעל מורכב מחלבון, המתפרק בטמפרטורה שמעל 40 מ"צ.
דג השפמית גורם נזקים לדייגים, בזה שהוא נלכד ברשתותיהם, ונמשך לפיתיונות בקרסי הדייג, במקום דגי המאכל הרצויים להם. הוא ארסי במגע, ומטפלים בו בזהירות כאשר משליכים אותו בחזרה לים, כי אין בו תועלת לדייגים. הדגים שנדדו לים התיכון, מהווים איום על המינים המקומיים, על ידי תחרות אגרסיבית על מקומות מחייה, על מקורות המזון, ועל שטחי רבייה. ידוע שפלישת יצורים ממקום למקום (ביבשה, או בים), ההופכים דומיננטיים ואגרסיביים במקומם החדש, עלולה לפגוע במגוון המינים, לערער את המארג הטבעי של הסביבה, ולגרום להכחדת המינים המקומיים.
תמונות:
שפמיות ארסיות
שפמיות ארסיות 2
כתבה בידיעות
העליתי את הנושא בעבר ב IKF ואני מצרף כמה מהתגובות הבולטות משם:
שי בר ניר כותב:
ציטוט
מנסיון שלי !!!!
הכאב הוא איום ונורא !!!
הדחף הראשוני הוא לשים מים קרים ו או קרח
זאת טעות !
הארס הוא חלבון וחלבון מתפרק בחום
הטיפול המומלץ הוא חימום המקום ע"י מים כמה שיותר חמים או בכל אמצעי אחר
זה מרגיע ומפרק את הארס
הכאב הוא איום ונורא !!!
הדחף הראשוני הוא לשים מים קרים ו או קרח
זאת טעות !
הארס הוא חלבון וחלבון מתפרק בחום
הטיפול המומלץ הוא חימום המקום ע"י מים כמה שיותר חמים או בכל אמצעי אחר
זה מרגיע ומפרק את הארס
אבינועם כותב:
ציטוט
אייל, כבר כתבתי בעבר על הנושא.
אישית נעקצתי כנראה משפמית ומדריך הגלישה שהיה במקרה קצין בכיר בשייטת הרתיח מים ושם לי את הרגל בתוך גיגית עם מים חמים על גבול הרותחים.
ממצב של כאב בלתי נסבל הכאב תוך חצי שעה נעלם כמעט לחלוטין.
הרגל עוד הייתה רגישה לדריכה כמה ימים אבל הכאב העצום נעלם.
הארס שלהם הוא חלבון שמתפקד במיטבו בסביבה מימית קרירה יחסית.
כאשר מחממים את החלבון הוא עובר תהליך של דנטורציה ולמעשה מאבד את תכונותיו ובמקרה הזה תכונת השריפה והכאב.
אישית נעקצתי כנראה משפמית ומדריך הגלישה שהיה במקרה קצין בכיר בשייטת הרתיח מים ושם לי את הרגל בתוך גיגית עם מים חמים על גבול הרותחים.
ממצב של כאב בלתי נסבל הכאב תוך חצי שעה נעלם כמעט לחלוטין.
הרגל עוד הייתה רגישה לדריכה כמה ימים אבל הכאב העצום נעלם.
הארס שלהם הוא חלבון שמתפקד במיטבו בסביבה מימית קרירה יחסית.
כאשר מחממים את החלבון הוא עובר תהליך של דנטורציה ולמעשה מאבד את תכונותיו ובמקרה הזה תכונת השריפה והכאב.
מור:
ציטוט
חשוב מאוד
כאשר קונים קלאמרי בחניות דגים לא פעם ולא פעמיים הספמית מסתתרת בתוך הקלאמרי
כאשר קונים קלאמרי בחניות דגים לא פעם ולא פעמיים הספמית מסתתרת בתוך הקלאמרי
נדקרתם בעבר?
יש בידכם מידע נוסף?
יש לכם הערות?
אני ממתין לשמוע
אייל
) מבלי לשים לב ,בין כל האצות והפלונטרים, הסתתרה לה שפמית ארסית שנתפסה על הקרס בנס גדול איתמר לא נעקץ אחרי שהוא החזיק אותה ביד כמה דקות...
) .
