| תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
| 20/11/2013 | צפון: מפרץ חיפה | מים מלוחים | רגוע ונמוך | 20 - 30 מטר | דיג מסירה - טרולינג |
| תפיסות דגים | ||||
|---|---|---|---|---|
| שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
| 8 | דג מת - בורי | אינטיאס /שולה / אריצולה (סריול אטלנטי) | 1 | דו ספרתי |
| 13:00 | דג מת - בורי | פלמידה לבנה / פלמוד (סקומברן זריז) | 1 | דו ספרתי |
| 11 | גיג קטן - סקוויד-ג'יג ורוד-כסוף 120ג' | אינטיאס /שולה / אריצולה (סריול אטלנטי) | 1 | 10 +- |
הדו"ח:
בעקבות הדוח הזה של מאמון -
http://www.israelsportfishing.co.il/index.php?option=com_smf&Itemid=41&topic=13411.0
אשר כותרתו היא:
"זכיתי בתואר חדש..תנחשו מה זה !!"
אני יכול לומר לך מאמון: התואר שלך עבר ואני הוא האלוף החדש....
הדוח בעריכה...
==============================================================
אז הגיעה המוזה וזה אומר הגיע הזמן לדו"ח...
חמישי בלילה קובעים יציאה אך...
לצערי חזרתי להרגלים מגונים -
יוצא לים אחרי לילה לבן ללא שינה ולא סתם פתחתי בזה...
יום שישי לפני שבועיים,
נפגשים בסירה של שמוליק עם דוד וכמובן עם שמוליק...
המטרה המוצהרת טרולינג עם רתמה ודו-ספרתי ראשון לעונה....
תופסים כמה בורים במעגן הקישון ויוצאים לדרך...
ים שקט מקבל את פנינו...
שלושה בורים ושני דמויים במים...
מסיירים במפרץ עד עכו ללא תגובה,
החבר'ה רוצים כבר לשנות לכיוון ראש כרמל -
אבל תחושת הבטן אומרת שמישהו מחכה לנו...
בשלב מסוים שמוליק ודויד מנסים ג'יגלייט ללא תוצאות,
חוזרים לטרולינג ואני מוריד למים את הבורי הראשון,
אחרי 30מ' עוצר חוט עם האגודל - כדי שהרתמה לא תרד עם הבורי לקרקעית,
ופתאום החוט מתחיל לרוץ וחורך לי את האגודל...

הקלץ' היה מכוון כבר בהורדה - מכונת אומוטו ורק צריך להזיז את הידית עד ה"סטופר"...
צריך - אבל אחרי לילה לבן הריכוז ומהירות התגובה בשפל...
צריך גם הוקסט - אבל מי זוכר....

ממשיך להחזיק את החוט עם האגודל אבל החוט טס ומתחיל להסתבך....
מתעשת ומצליח להגיע לשחרור החוט שהסתבך במכונה - ומחזיק קונטרה (איפה ההוקסט?!!!),
התנגדות של בהמה - ללא ספרתי דו"ס ויש לי קצת נסיון להעריך משקל...
עוד כמה שניות - ואין מתח בחוט...

הבורי מגיע שלם את מקולף מקשקשים וגם מקולף קצת עור - אינטיאס דו"ס.....

ממשיכים לראש כרמל ודרומה ללא תוצאות,
קצת ג'יגלייט ללא תוצאות - אני אפילו לא מנסה...
חופר לשמוליק שאם ג'יגלייט אז לנקודה מסוימת שיודע שעשויים להיות של אינטיאסים,
ב:30מ' - מגיעים, משאיל משמוליק את ה"אבט" שלו ומרכיב על מקל אימפריאל, ומג'גג'גים....
יבש - אבל אני מתעקש,
ואז זה מגיע...
נעילה, השתחררות, משחרר מיד, נעילה...!!!
מתחיל לעלות ואז הדג פותח מבערים.....
המקל לעיתים נכנס למים ואני מחזיק אותו כמעט ישר לגמרי במאונך,
מעלה לאט לאט - הדג מנסה לכיוון המנועים ואני מנתב אותו החוצה...
ולכל אורך המאבק לא יוצא חוט מהמכונה -
איך זה לעזאזל אני עם חוט 30ליב' (שוקלידר כנ"ל שזה 0.52) ולא יוצא חוט?!!!
מתנהג כמו אינטיאס כבד וחזק, המקל כמעט נשבר...
אני עושה "מנברות" כדי למנוע שבירת המקל או קריעת החוט - כולי מרוכז בזה ומצליח להתעלות...
התשובה ברורה- אבל אחרי לילה לבן הריכוז בשפל - אז למה לזכור לפתוח קצת קלץ'...

7-10 מטר מתחת לסירה ולאחר מאבק לא קל מתגלה צללית ארוכה של מעל 1מ'...
עוד נגיחה של הדג - והוא שוחה לדרכו...

חוזרים לכיוון הבית עייפים ומתוסכלים,
טונית של 2.5ק"ג שעולה בדרך כבר ממש לא מעניינת....
מכוונים לאזור בו תפסנו שבוע קודם פלמוד על הרתמה...
ואז, המכונה על המקל הימני עם בורי מרוחק עושה בזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזז....
בזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזז.....
שמוליק על ההגה, אני מזנק על המקל ומבקש מדויד לפנות את המקלות והוא שואל "איזה"...
זה לא כמו עם צוות מיומן שכל אחד יודע מה לעשות - הוא חדש בטרולינג ולומד..
"את המקלות הקרובים שהכי מאחורה, תתחיל בצד שלך ותעבור לצד שלי", אני יורה תוך כדי...
הוא אוסף ומפנה את המקל האחורי בצד "שלו", את המקל האחורי בצד "שלי"...
אני ממוקד בדג ומקרב אותו עוד ועוד, לאט לאט, הדג נלחם - מזהה פלמוד דו"ס...
אומר לשמוליק לשבור שמאלה - מתכוון לשנות כיוון ולצמצם מרחק ובהמשך לעצור,
ואז מגלה משמאלי עוד שני מקלות עם חוטיםבמים....

דויד קיפל שתי מקלות ובמקום להמשיך הלאה עצר להסתכל עלי.....
אני: "למה המקלות במים?!!!"
דויד: "למה לא אמרת?! מה אני מבין בזה אני עושה מה שאתה מבקש"
יש משהו בדבריו,
אבל אחרי לילה לבן הריכוז בשפל ומי זוכר שדויד לא מנוסה ויש להנחות אותו בכל פרט?!!
מי זוכר שרצוי לעקוב?!!!
"טו לייט" כמו שאומרים, הדג כבר יותר קרוב משתי הרתמות המרוחקות,
שבירה שמאלה והדג יחובר אל החוטים - וביי ביי לדג ואולי גם לחוטים...
לא ניתן גם להאט מידי מהירות כי החוטים הרפויים זה פוטנציאל אדיר להסתבכות...
נותר לעבוד תוך כדי נסיעה לא איטית מידי ועם מגבלה ביכולת "לשבור כיוון"....
ממשיך לקרב את הדג מרחק כ:40מ' מהסירה,
דויד בא לעזור ומפנה חפצים מסביבי כדי שיהיה לי נוח - ונעמד מימיני קרוב קרוב "לשפר צפייה"...
לו זה משפר צפייה - לי זה מגביל את היכולת לעבוד עם יד ימין הדומיננטית...

עבודה מהסוג הזה מחייבת המון ריכוז ולעיתים הכל מוכרע סביב תנועות היד הנכונות...
או מוכרע סביב תנועות לא נכונות....
"זוז, זוז, אל תעמוד קרוב אלי"....
"למה?!" שואל דויד....
"שיטטטטטטט!!!!!!!!!!!!!!!!!!"

זו היתה התשובה - כי באותו רגע הפלמוד השתחרר....
אבל העניין זה לא דויד - העניין הוא שאחרי לילה לבן הריכוז בשפל...
לא זוכרים שלצדך יש בחור מצויין שיעשה הכל נכון - אם תנחה אותו נכון...
כדי להנחות נכון - צריך להסתכל מסביב ולראות מה הוא צריך לעשות ומה לא לעשות, וךהנחות...
אבל אחרי לילה לבן הריכוז בשפל - ומי זוכר...

לפי התגובות שלפני העריכה לא נכנסתם לקישור חברים.....
הקישור היה הדוח של מאמון עם הכותרת שציטטתי...
בדוח שלו מאמון הכתיר את עצמו בתואר חדש של "אלוף הבריחות"....
מכאן הכותרת של הדוח הזה: מאמון, מעכשיו התואר של אלוף הבריחות שייך לי...

את תואר אלוף התפיסות - אקח ממך אם בעוד 150 יציאות אוציא בכל פעם שלושה כמו שברחו....
תמונות ביקשתם?!
לא הייתם רוצים לראות תמונות של הפרצוף שלי אחרי לילה לבן ועוד שלוש הבריחות....

ואחרי כזה יום למי בדיוק יש חשק לצלם טונית חביבה שנתפסה בין לבין....
שבוע שעבר שפעת, בעוד ארבע שעות צריך לצאת לבסס את התואר החדש...





















