| תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
| 18/10/2013 | צפון: ראש הנקרה-נהריה | מים מלוחים | רגוע ונמוך | 0 - 10 מטר | דיג חופי בים - פתיונות (סרף) |
| תפיסות דגים | ||||
|---|---|---|---|---|
| שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
| 06:30 | קלמארי - | אינטיאס /שולה / אריצולה (סריול אטלנטי) | 1 | 9 |
הדו"ח:
מי שמכיר אותי יודע שאני דג כל השנה אבל המחלה העיקרית שלי היא דיג אינטיאסים מהחוף.
מחודש מאי אני מעסיק את עצמי בכל מיני דברים מיותרים כמו דייג מסירה,בולונז,זירזור,ואפילו חוטא במים מתוקים אבל הכל רק כדי "לשבור קריז", אישתי בהתחלה לא הבינה למה אני כל כך שמח שמתחיל להתקרר,רוקד עם תחתונים ביורה, רץ לנשק את דני רופ כשהוא מדווח על הסערה הראשונה, הכול בציפייה לשובם של האינטיאסים לחופים ולאדרנלין המטורף שהם נותנים לנו.
בשישי שעבר מזהה חלון טוב ולמרות שצריך לנסוע עם המשפחה למרכז מעכב את התכניות בשעתיים ויוצא לדוג.
בלילה קשה מאוד עם פיתיונות אבל אני לא נשבר עד שמצליח לאגור חמישה קלמרים והולך לישון שעתיים-שלוש.
מתעורר בארבע(שעה שפויה מאור לדייגי אינטיאסים,הודות לעובדה שאנחנו עדיין בשעון קיץ) ויוצא עם חבר לחפש מקום בריפים,משימה שהתבררה כלא פשוטה....חלק מהריפים נראו כאילו יש שם אור יום מכמויות פנסי הראש של דייגי האינטיאסים שעליהם...
אחרי כמה סיבובים מוצאים זולה שבה לא נפריע לאף אחד ואף אחד לא יפריע לנו(חוץ מאיתנו עצמנו-הסבר בהמשך),
מכינים את הסטנדים והמקלות והחבר מוציא את הפיתיונות (חמישה במספר )בשחייה לעומק.
החבר חוזר,מספר שהסתבך קצת עם השחרור אבל אמר שהכול בסוף הסתדר.
אחרי חצי שעה זה בא - אכילה עצבנית על אחד המקלות עם השתחוות של המקל למים ולחץ אדיר על החוט,לדאבוני יחד אתו ירדו עוד שניים אחרים....מה שאומר שהוא שיחרר את הפיתיונות אחד על השני....
מיד שלפתי את המקל עם הדג וביקשתי מהחבר לפתוח את הקשתות בשני המקלות האחרים.
הוק סט עצבני ובתגובה קיבלתי סדרה של נגיחות...יש!!!!הם פה והוא נעולללללל!!!!!!!!!!!!!
מקרב אותו אלי בערך 50 מטר ואזזזזזז מגיע אלי על החוט כדור ירוק עעעננקק שמתברר כפלונטר חוטי הבד הכי גדול שראיתי בחיים שלי......מגלגל עד הפלונטר ואז עובר למשוך את הדג ביד,מעשה לא הכי חכם כי הייתי בלי כפפות ועם חוט 100 ליברות נגיחה וריצה של הדג יכולות לגרום לכוויה במקרה הטוב או לאיבוד אצבע במקרה הרע אבל כשיש אינטיאס בצד השני זה לא באמת מעניין,לא?
מושך את הדג ומרגיש התנגדות הרבה יותר קלה ממה שאני מצפה ובלבי כבר מקלל את האבו נפחא שבצד השני ורוקם תכניות על איך הוא הולך לפצות אותי על אבדן של 500-600 מטר של חוט בד יקר.
פתאום הדג נעצר, אני מרגיש אותו אבל לא יכול להזיז אותו מילימטר, מפעיל את הראש ומבין שמה שעוצר אותו זה כנראה אחד הפיתיונות מהחוטים שהוא הסתבך בהם וכנראה נתקע בסלע, מבין שהסיכוי היחיד שלי הוא לתת לדג לשחרר את עצמו ומשחרר לו חוט, הדג מנסה לחזור לעומק ואכן משחרר לי את עצמו.
מושך את ה- 80-100 מטר האחרונים באמוק ובמטרים האחרונים רואים את הגיבור כשהוא גמור על הצד מכל המלחמה שהייתה לו,יניב תופס ג'אנץ ומשפד אותו בניסיון השני.
חצי שעה אחר כך,בעודנו מנסים לראות אם אפשר להציל את החוט איכשהו ולפתוח את הפלונטר המטורף שנוצר אני שומע קלאץ' מאחורי גבי...מסתובב ונותן זינוק אבל לצערי הדג משום מה לא ננעל....לא נורא,לפתיחת עונה בהחלט קיבלתי מספיק ריגוש.
מרביצים כמה תמונות, גוזר את החוט שהסתבך משלושת החכות, מנקה את הדג ולוקח אותו מתנה להורים שלי לרחובות לשולחן שבת.
את השבת המשפחה בילתה באכילת דגים ובפתיחת פלונטר של 500 מטר חוט בד כשהעובדת הזרה של סבתא שלי קיבלה את התואר "פורמת מצטיינת".
כמה תמונות עם הגור החמוד.
עד לפעם הבאה.....
