ביום ג' מחליטים המשפוחס סופית על נסיעת חג+שבת לאשדוד.
אני מייד מתחיל עם החישובים, מה לקחת? איזה ציוד כדאי שיהיה ברכב וזה עוד מהימים שדגתי שם, ולא מעט, שהיסתכמו בכ 15 שנות מגורים בעיר היפייפייה הזאת.
היות ומקומות הדייג שם הם מגוונים מחליט להתעדכן בחידושים תוך כדי התייעצות עם החברים שוקי וינון.
לבסוף מחליט שעדיף שיהיה מהכול ולו דוגמית והעיקר שלא יחסר. לכן לוקח מקל חוף ספינניג + שוכב. מקל זירזור מדיום לייט. ואחרי הדוחות של שוקי וינון מצרף גם מקל בולונז.
מגיעים לאשדוד ב22:00 נשיקות חיבוקים וכבר מחפש מי מצטרף לדייג לילי. ב01:30 אנחנו כבר בחוף חברת חשמל לדייג חופי.
יש מעט סרגוסים בגודל מעט יותר מכף יד, אך האבוקאקות גם כאן אני לא מצליח להיפרד מהם, והם עולים, משמיעים תפילה ונופחים את נשמתם.
בשעה 5 בבוקר מקפלים את ציוד החוף, העניים טרוטות מהנסיעה ובכול זאת מחליטים לעבור לזירזור.
כול 10 מטר בין 8 ל10 זריקות למרחקים שונים עם בומבט ורגלו. ולכול אורך החוף, הלוך וחזור ואין אפילו סימן לנגיעה.
על הבטונדה הגדולה אולי 30 או יותר דייגים מוציאים סרגוסים שבקושי ניראים, ואני לא מתפלא שאין דגים שם כי גם את הפיצקלח האלה מכניסים לשקיות כמוצאי אוצר.
לאחר כשעתיים מתקפלים לשינה ארוכה וערבה. אך עם הידיעה שחייבים לנסות במקומות נוספים כי כאן "יבש".
יום חמישי אחר הצהריים נוסעים למרינה עם המקל בולונז. בצק מסטיק ומעט לחם לפידור, נתפסים בורים בגדלים שונים המעבירים את הזמן כשעתיים וכולם מוחזרים לים.
בלילה מחליטים לצאת לדייג חופי באזור חדש לי שהומלץ על ידי ינון.
בודק גובה גלים, רוחות. הכול נראה מושלם עד שמגיעים לים. רוח צפון מערבית חזקה עם ים מבורבר שגם משקולת עוגן לא מצליחה להתמקם.
זריקה למים, ריג עם 2 כבלי פלדה 30lb חוזרים קרועים בלי הרגשה בכלל שמשהו נגע בכלל בחוט. מרכיבים ריג חדש זריקה למים. אך לאחר חצי שעה הרוח הכריעה אותנו וחזרנו למיטה שרק המתינה לנו בסבלנות אין קץ.
הסיכום שיש מקומות נפלאים לדייג באשדוד. אך כאשר שומם כאן אין זה אומר שתמיד הדשא של השכן ירוק יותר.
תודה לחברים שהכווינו וסייעו, אין כמוכם.
חג שמח חברים
Sent from my GT-I9500 using Tapatalk 2
|
